ילד שעסוק בלצחוק ולהעליב אחרים

[אנונימי]

ראו גם מדור ילדים ונוער

---

[אנונימי]

תודה לכל הכותבים, אני קוראת לומדת ונפעמת. אני בשנה ד' משתתפת בפרויקט תפנית, יש לי קבוצה של 4 בנים שאחד מהם עסוק בלצחוק על כולם ולהעליב ואין ו מוטיבציה לעבוד. ברור לי שזה נובע מחוסר הבטחון שלו אך יש לי קושי להתמודד מולו. יש קושי גםבמערכת ההצלבה . אם תוכלו לתת לי רעיונות איך לעזור לו לשתף פעולה

[זאת_אני*]

גלי, לפי דעתי , תעשי לו שיחה אישית רק לשקף לו את ההתנהגות שלו ותנסי לברר אם הוא מבין איך הקבוצה תופסת אותו, צרי תוכנית חיזוקים התעודד אותו לעבוד ואף לפרגן לאחר והכי חשוב לחזק את החוש מסוגלות שלו לעודד אותו כי "את כבר יודעת שיצליח" - תרגילי כח רצון -יתקבלו בברכה
לעבוד בתוך הקב' על אמפתיה , עידוד, אמון והרבה אנרגיה חיובית- אני מנסה להקביל את הקב' של תפנית ליחידה בצבא- רק בנושא הגיבוש לדוגמא בכח רצון לעודד בגלוי אחד את השני (בינם לבין עצמם)
בהצלחה

[משה_אלבאום*]

גלי גל נראה שהתשובה של זאת אני טובה מאוד לנושא. היתי מוסיף הסבר על הגורמים בגללם הוא לא מצליח לעצור את ההתנהגות שלו (חוסר תקשורת בין ימין לשמאל במוח), ועל התסכול שמוביל אותו להתנהג כפי שמתנהג. הבנה גורמת ליכולות רבות.

[ירושלמית*]

לגלי גל, צריך גם לקחת בחשבון שעבודה בקבוצה שונה לגמרי מטיפול פרטני. גם אצלי בקבוצה בתפנית היה ילד כזה. הדרך שלי להתמודד איתו היתה לגייס אותו לעבודה בקבוצה דרך נקודות החוזק שלו. כאשר שמים ילד כזה בקבוצה, בעצם מנתקים אותו מקבוצת "האם" שלו, בה יש לו את הכוחות שלו והבטחון שלו בעצמו ובמקום שלו בקבוצה. גם כאן , בקבוצה החדשה הזו, כאשר מערכי הכוחות משתנים והוא בעצם צריך שוב למצוא את מקומו, ניתן להעצים איזו שהיא נקודה אמיתית של חוזק אצלו, דבר שיחזק את הביטחון העצמי שלו מול הקבוצה, יתן לו מקום חדש ודרך חדשה למצוא את מקומו בתוך הקבוצה, לא דרך "הנמכה" של האחרים. בקבוצה שלי עבדתי עבודה קבוצתית של תרגילי כוח, כאשר לכל אחד מדדתי את השיפור שלו מול עצמו ולא מול הקבוצה וזה חיזק אותו והביא אותו למקום אחר של מוכנות לעבודה.

[אנונימי]

שלום לכל באי האתר!
תשובה למיקימי:

בסיום עם ילד כבן 11 אני עשיתי כך:
הכנתי הרבה כרטיסיות ריקות, קניתי קופסת עץ יפה. הקדשנו לזה מפגש לפני אחרון ועוד חלק ממפגש אחרון.
נתתי לו להיזכר בכל הטכניקות שעבדנו בהן
לכל אחת הוא צייר מעין ציור או איור או סימן שמתאר את הרעיון המרכזי של הטכניקה וגם כתב את שמה.
אח"כ דיברנו על הטכניקה, מה היא נותנת וכו, הדגשים מיוחדים...
ואח"כ הוא הדגים אותה כאילו שהוא מלמד אותי...
אח"כ עברנו לטכניקה הבאה.
לפעמים עזרתי לו להיזכר (רמזים, חידות)
בסוף הוא קבל קופסא מלאה של "קלפים" שיעזרו לו להיזכר ולעבוד בבית.
מנסיון, נוצרים קלפים מקסימים, לפעמים הילד חוזר לטיפול בשנה הבאה ומביא איתו את הקלפים...

בנוסף גם הכנתי לו "תעודה" שמתעדת את ההישגים הכי טובים בכל טכניקה.
בהצלחה!!

[טליה*]

ליפעת2
יופי של רעיונות ..

[משה_אלבאום*]

גם אני אהבתי.

[אנונימי]

תשמעו, לגבי הילד הלועג שלי בקבוצה, עבדנו השבוע על תרגילי תנועה נטו, עשינו אימון ולא תנועה דרך משחק או אביזרים והפעם הוא שיתף פעולה, הוציא את נקודת כח הרצון שלו ועבד!! עדיין יש קושי לספר איך מרגיש או איך מגיע למפגש, הוא בורח לצחוק ולא מצליח להתחבר לעצמו. אבל זו היתה חוויה חיובית לראות את המקום הברור של עבודה גופנית

[זאת_אני*]

גלי, עשית לו שיחה אישית או שזה הסתדר מאליו?

[משה_אלבאום*]

גלי גל כל הכבוד, עלי והצליחי.

[פלוני_אלמונית*]

זאת אני?- לא עשיתי לו שיחה אישית, רק איתגרתי אותו גופנית וזה נעשה מעצמו.. נראה איך יהיה במפגש הבא

[אנונימי]

אין לי מושג איך מגליגל הפכתי לפלוני אלמונית, מקוה שעכשיו זה יסתדר...