ילד בן 5

[אנונימי]

זהו דף תיאור מקרה וגם דף תיאור מקרה ילדים

[דנה*]

שאלה אליכם בעלי הניסיון
אני סטודנטית בשנה ג', מתחילה התנסות קלינית עם ילד בן 5, ושוברת את הראש כיצד לעבוד איתו.
ברור לי לחלוטין שלהעביר לו תנועה בצורה הרגילה בה אנו עושים אותה ישעמם אותו מאוד.
אני לא מצליחה לחשוב על דרכים יצירתיות כדי לצלוח את המפגשים ביננו.

הילד לא עבר אבחון, על פי דברי האם והגננת יש לו בעיה קלה במוטוריקה עדינה. אני זיהיתי טונוס שרירים נמוך בעיקר בפלג גוף עליון.
אני אודה לכם מאוד אם תשתפו אותי ברעיונות מחדר הטיפולים שלכם

[טליה*]

לדנה.
עם כל הכבוד לאם ולגננת.
לא הייתי סומכת על שיקול דעתן "בלבד". עובדה. את כמטפלת סטודנטית הצלחת לזהות טונוס שרירים נמוך בפלג גופו העליון.
מה לגבי התפישה המרחבית . חציית קו אמצע. יכולת ביצוע פעולות ברצף. טונוס שרירים נמוך/ גבוה. מבחינת אישיותו , מהם יכולותיו וקשייו. האם הילד יצירתי? אם כן - מחייב לעבוד איתו באופן יצירתי. אי אפשר לטפל נכון כאשר אינך מודעת לפרמטרים שונים באישיותו של הילד.
ללא איבחון המתאים לגיל זה.תהליך הטיפול עלול להיות לא ממוקד בשורש הבעייה או, ו להמשך זמן רב יותר בהרבה מהנדרש. וחבל......

[משה_אלבאום*]

דנה אוסיף שטכניקות השיטה כשהן מתורגלות בדרכים שונות יכולות להיות יצירתיות ביותר. בכל מקרה בנושא שאת מעלה חייבים לטפל בנושאי הבסיס קודם כל, ואת זה חייבים לעשות על פי המתכונת הסטנדרטית. ניתן לשחק ולגוון, כל זמן שממוקדים במטרה שהיא תיקון התקשורות של המוח ימין שמאל, ובמקרה הזה גם העלאת טונוס השרירים.
בכל מקרה על מנת לדעת מה קודם ומה אסור, חייבים אבחון.

[אנונימי]

למשה ולטליה, התשובה לדנה לא נכונה ומעט מנפנפת.... היא מנסה לקבל עזרה מכם בשנה ג' להתנסות קלינית.
תרגיעו - אין אבחון!בהתנסות קלינית יש 15 מפגשים סה"כ ללא כניסה לרגש.
האם יש לכם רעיונות יצירתיים לעבודה עם ילדים כה רכים?
נראה לי שלטליה יש והרבה.
נשמח כולנו לשמוע.

[דנה*]

תודה על התגובות שלכם משה וטליה.
ראשית אני אומר שהיתה לי פגישה אחת ויחידה, פגישת התרשמות שהיא כללה את מילוי השאלון האישי בלבד.
לא נעשה אבחון ואני לא יודעת אם יש להורים כוונה לקחת את הילד לאבחון.
אני ביקשתי לעבוד עם הילד בהתנסות הקלינית ואני חוששת מאוד לשעמם אותו ובעצם להיכשל...

[טליה*]

ל-XX ולדנה.
מהי הבעייה של המטופל במוטוריקה העדינה?
נרשם בחלונית .
"מילים טובות מסלקות עננים שחורים"

[משה_אלבאום*]

ל XX נראה שאת/ה יודע/ת די הרבה, מדוע זה אינך משתפ/ת??

ל דנה עדיין לא נבראה הדרך ללמוד ללא טעויות. לכן אל תחששי. תנסי ותנסי, זוהי הדרך היחידה להפוך למטפל טוב.

על מנת להיות יצירתית, ולא לברוח משימוש בשיטה, את צריכה לאפשר לעצמך לדמיין כל אחת מהטכניקות שלמדת, לראות את הגורמים הגופניים המעורבים בתנועה הבודדת, ולנסות ולהבין מה הסיבה בגללה מפעילים את הטכניקה. לאחר שמרכיבים אלו יהיו נהירים, תאפשרי לעצמך להפעיל את הדמיון ולנסות ולראות איך ניתן להפעיל את אותו המנגנון ולאותה המטרה בדרכים שונות. הרשי לעצמך להפוך ליצירתית. זה רק טוב. לאורך חייך המקצועיים תתקלי בכל כך הרבה מטופלים שיצטרכו טכניקות מומצאות על בסיס העקרונות הנכונים, שמוטב להתחיל בזאת כעט. החשוב הוא לא לרדת מעקרונות ההפעלה הנכונה של השיטה.

1. וויסות מערך החושים.
2. תיקון מערך ההצלבה. (גסה, עדינה,עיניים)
3. העלאת מודעות השרירים באשר הם.
4. חיזוק הגוף.
5. גדילה ויציבה.
6. אינטגרציה בין האינטליגנציות.

העקרונות הללו מאפשרים הרבה גמישות למחשבה וליצירה.
התרגיל האינדיבידואלי חשוב מאוד, המטרה שלו חשובה יותר.

[דנה*]

לטליה
לילד יש קושי גדול בכל הקשור לכתיבה, גזירה, צביעה.
במפגש עם ההורים, האמא סיפרה לי על כך וביקשתי מהילד לצייר לי ציור.
שמתי לב שהוא לא אוחז טוב את הצבע ושקשה לו מאוד להחזיק את עצמו.
אחרי כמה שניות הוא פשוט "נמרח" על השולחן. כמו כן, הוא עוצר את הנשימה.

[דנה*]

למשה

אני מסכימה לחלוטין שיצירתית מאוד חשובה בעבודה
אבל זו בדיוק הבעיה שלי, אני מרגישה תקועה ומפחדת לשעמם את הילד.
ברור לי שצריך לעבוד איתו על חיזוק הגוף, לסמן לו את קו האמצע, לעבוד איתו על חציית קו אמצע, על נשימה ועוד..
רק לא ברור לי איך אני עושה זאת מבלי לשעמם אותו.

[משה_אלבאום*]

דנה הנושא החשוב אינו האם ישתעמם אלה האם יתקן את מה שצריך לתקן. אל תפחדי לשעמם אותו, במידה ותתרגלי את כל הטכניקות לפרקי זמן קצרים ביותר, ובאופן מחזורי, לרוב לא מספיקים להשתעמם. בכל מקרה על מנת לתקן את המוטוריקה העדינה, צריך לתרגל את האצבעות כמה שיותר ובכמה שיותר דרכים. הכוונה היא לשרירים הפותחים והסוגרים של כף היד והאצבעות.

מה שברור הוא שהילד צריך קפיצה ראשונה+נשימה+שאלות. במקביל הוא צריך לתרגל את תנועות האצבעות הבסיסיות ימין ושמאל. ובמקביל את תנועות העיניים, לפחות את התנועה האופקית. במקביל תרגילי כוח בסיסיים וגדילה. אם תתרגלי כל אחד זמן קצר מאוד, הרי שתוכלי למלא את כל השעה בתרגולים מקדמים מאוד. לאחר חמש עשרה מפגשים כאלה, תוכלי לראות שהילד השתנה לחלוטין.
חשוב לזכור שילד משתמש במושג שעמום במקום קשה לי, אני לא מצליח, זה מעצבן ועוד..

במידה והוא מעוניין לשחק במקום לתרגל, השתמשי במשחק כפרס לתרגול קצר. את חייבת להיות זו הקובעת את הגבולות בחדר העבודה ולא הילד או האם.

ממליץ לך לבדוק למה את מפחדת לשעמם.

עדיין נושא האבחון חשוב ביותר, בעקר במידה והילד נמרח לאחר זמן קצר ביותר כפי שטענת. חשוב מאוד לבדוק את מערך הכוחות ומבנה הפוטנציאלים.

[אנונימי]

משה, אני חושב/ת שכמו שניסיתם "לנפנף" את דנה, המקום צפוץ מידי לחדשים...מהצד לפעמים יותר קל איתכם.
לי לפחות.

[משה_אלבאום*]

ממליץ לשים לב שחציית קו האמצע הינה תוצאה ישירה של הצלבה נכונה במוטוריקה הגסה, קודם לכל.
זוהי הסיבה שבשיטה אמורים לעבוד על חציית קו האמצע דרך קפיצה ראשונה עד לרמתה הגבוהה ובמקביל עבודת עיניים. לאחר מכן נכון להפעיל את הנושא דרך מוטוריקה עדינה בשילובי שתי הידיים בו זמנית. רק לאחר מכן להגיע לגרפו מוטוריקה ממוקדת לחציית קו האמצע.

[אנונימי]

בכל אופן תשובה יפה ונעימה נתת לדנה ולעוד סטודנטים שבוודאי קוראים אותך. והנה למרות שאין אבחון יש עצות למוטוריקה עדינה, גסה,MCQ, יחסי מטפל מטופל, התפתחות אישית, יצירתיות ועוד.
השאלה הנשאלת - למה לא מהתחלה זכתה דנה לייחס רציני זה....לכן אמרתי שלא קל איתכם.

[טליה*]

לדנה.
אני מאוד מסכימה עם דעתו ותגובתו של,משה לגבי שאלותיך. למרות שאני מטפלת בצורה יצירתית .הרי שבראש ובראשונה .הבסיס והשלד לטיפול הוא :בעזרת" השיטה"..
"_שמתי לב שהוא לא אוחז טוב את הצבע ושקשה לו מאוד להחזיק את עצמו.
אחרי כמה שניות הוא פשוט "נמרח" על השולחן. כמו כן, הוא עוצר את הנשימה._"
הקשיים שציינת , עלולים להיות תוצאה של מספר פרמטרים שונים..
אחיזה לא נכונה נובעת ממספר סיבות. בין השאר יתכן, שעדיין לא העדיף יד דומיננטית.במקרה זה . הייתי מוודה , ומטפלת בנושא זה לפני הכתיבה.
דבר הדורש יידע. לגבי.היותו " נמרח". צריך לבדוק מהי הסיבה. אולי טונוס שרירים נמוך? אולי מערך כוחות חלש? יתכן. שזוהי תגובה לקליטתו האנרגטית
ועודדדדדדדדדדדד....עצירת הנשימה...נושא חשוב בפני עצמו. הדורש התייסות בפני עצמה.
בכל אופן.אנסה לתת מספר דוגמאות לעבודה יצרתית . אם לא יועילו, לא יזיקו.


דוגמא לפעילות בנושא :הנשימה

1. גוזרים פרח מנייר. צובעים. מחברים אותו לקשית שתייה.. את עלי הכותרת גוזרים בקווים דקים ברוחב 1/2 ס"מ.

מבקשים מהילד. "להריח " את הפרח = שאיפה ובנשיפה , כאשר היד מרוחקת מהפה.להניע את העלים.

1. לוקחים 2 "פומפוני צמר .בגודל כדור פינג פונג.(ניתן לרכוש בחנויות למוצרי גנים) פעילות לשניים.

מסמנים "שערים בשני צידי החדר.( כמו כדורגל)
על הילד להתקדם עם הכדור תוך שאיפה ונשיפה עד להכנסת "גול".

מוטוריקה עדינה: לאחיזת כלי הכתיבה.
מודעות השרירים של האצבע והאגודל.
סיבובים בעזרת מפתח.קופסא מנגנת .( מפתחות עם קפיץ) יצירת כדורים מפלסטלינה. תפישה בעזרת מלקחיים.סגירה ופתיחת אטבי כביסה.ל"תרום תרומה" לקופה בעזרת עיגולי פלסטיק.( דיסקים) ועודדדדדדדדדד.
מנח יד תקין - הנעת היד ימינה שמאלה ברצף , כאשר היא צמודה בחלקה הצידי למשטח הכתיבה.
לפזר על שולחן.ערימת אורז, עדשים וכ"ו.כ-1/2 כוס.
בעזרת היד הדומיננטית . עליו להעביר את האורז לקערה המונחת בקצהו השני של השולחן.( לשם כך עליו להחזיק את הקערית בידו השנייה.)
אין להרים את היד ממשטח הכתיבה. בצורה זו , להעביר את הקיטניות לצידו השני של השולחן.

גדילה ויציבה:
ללמד את הילד את עמידת המוצא.
תוך כדי. מניחים על זרועותיו פרחים הגזורים מבריסטול צבעוני או סול.לראשו מניחים כובע .( צריך לבדוק רגישות תקטילית) עליו "לשמור שהפרחים לא יפלו.
מזרועותיו.על כל 10 פרחים . מצמידים לכובע כוכב. הכובע עוזר מאוד לשמור על שווי משקל.לגדילה וליציבה.

מקווה שהצלחתי לעזור מעט.
אגב. דנה ו-XX , האם אינני מכירה אתכם?.??

[דנה*]

למשה וטליה

המון המון תודה על כך ששיתפתם
התרגשתי לקרוא ואני בהחלט הולכת לנסות וליישם.
עזרתם לי המון!

טליה: אין לי מושג אם אנחנו מכירות או לא, אבל זה בהחלט ייתכן.
אני לומדת בכ"ס, כך שאם את קשורה למרכז אני מאמינה שנפגשנו פעם או פעמיים.

[טליה*]

לדנה.
בהצלחה ובהנאה.

[משה_אלבאום*]

טליה תודה, תמיד נעים לקרא את גישתך היצירתית.
בנושא הגדילה אזכיר רק כי המטרה אינה לעמוד בגדילה אלה שלא יצליחו להזיז אותך מהעמידה, גם בגיל חמש. לכן צריך להיות יצירתיים בנושא הזה ולמקד את היצירתיות ביציבה ומודעות כוח הרצון והאנרגיה גם (או בעיקר) ובאינטגרציה בין האינטליגנציות. הדבר אפשרי בכל גיל טיפולי, לכן אסור להשתמש בחשיבה שהגיל מוקדם מדי על מנת לתרגל את הנושאים הללו.
עד כמה שניסיוני מראה, כשילד מתמודד עם נושא שהוא מרגיש שאמנם קשה לו אבל זה משפר אותו וגורם לו לחוש את ההתמודדות שלו עם עצמו, הוא יכול בהחלט ליהנות מהחוויה.

דנה שמחתי לעזור.

ל XXX . תודה על המחמאות, שמחתי שגרמת לטליה ולי להוציא כאן קצה מהידע? ישנה סיבה כלשהי בגללה אינך מעוניין לחלוק בידע שלך??

לגופו של עניין. לאחרונה פעם נוספת (מיני רבות) נתקלתי בעבודה של סטאז'ר, כשאבחנתי את הילד. מסתבר שלאחר 15 מפגשים, והילד לא התחיל אפילו לתרגל את הקפיצה הראשונה, ולא את המוטוריקה העדינה, כאשר בעייתו המרכזית היא שאין לו מערכת הצלבה בכלל והמוטוריקה העדינה שלו אינה מתפקדת, וגורמים לקושי לווסת את הרגשות שלו והתנגדויות קשות. נכנס להתנגדויות ואינו יכול לצאת מהן. איך אפשרי בכלל לחשוב שניתן להתחיל לטפל ללא תיקון ראשוני ומיידי של מערכת ההצלבה בקפיצה הראשונה ואת המוטוריקה העדינה ???????????????

איני בא בתלונה כלשהי חס וחלילה לסטאז'ר. מה עם ההדרכה ומה עם ההוראה של מה שנדרש לעשות במפגשים הראשונים של הטיפול????
מה עם התאמת הטיפול למטופל?
במקרה הזה, מדובר בילד בעל רגישויות ייתר די גבוהות, שחייבים לעבוד במקביל לתרגול המוטורי על וויסות החוש המתקשה, כששני הנושאים מתורגלים מהתחלה, ודבר לא נעשה בכיוון.

מכיוון שמכאן נראה שהשיטה על פי העקרונות שלה, מתרחקת מיישום בשטח הלכה למעשה , אני מגיב איך שאני מגיב. האם כראש השיטה אני אמור לעבור על זה בשתיקה כלשהי, או לא לראות או להתייחס לזה בכלל????
אני דואג באמת, ומקווה שהכתיבה שלי כאן תעזור במקצת להשתמש נכון יותר בשיטה.

לכל העוסקים במלאכה, מורים, אסיסטנטים, מדריכים, מטפלים, סטאז'רים, סטודנטים, עלו והצליחו בדרך הנכונה.