זכרון מודחק או זיכרון שגוי

[תמר*]

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/647/675.html

[משה_אלבאום*]

תמר על הנושא הזה דנו בזמנו רבות. תמיד ישנו סיכוי שהזיכרון שגוי. על מנת להצליח להפריד בין המציאות האמיתית והדמיון, קיים הזיכרון הגופני שהוא לא יודע לשכוח. התחושות הגופניות, במידה ומתעוררות בתהליך ההיזכרות, יכולות להוות את הגבול הדק שבין מציאות לדמיון. ברגע שנזכרים בחוויה ללא שהגוף חווה מחדש את הכאב וההתעללות, צריך אכן לחשוד. לחשוד אינו אומר בשום אופן לבטל. (כמו לעבור בין גלגולים, ללא שהחוויה הגופנית מתעוררת ??)
ישנו הגיון רב בהקמת אגודה כזו על ידי מי שתובעים אותו. אף לא אחד מעוניין שידעו את האמת עליו. צריך אכן להילחם.
סביר להניח שבמציאות, הפנטזיה של ילדים יכולה להפוך לכאילו זיכרון אמיתי. אבל זה דיון שונה.