איך יוצאים מהחממה

[מיכל*]

משה תודה רבה על ההתייחסות שלך למקרה שלי.העניין הוא שאני כבר בשנה ד' באלבאום (ההתנסות היא בקליניקה )והאמת מתוך ההדרכה אין שום התייחסות למה מותר לעשות ,מה כדאי לעשות.ובכלל התייחסות לאבחון של המטופלת.(בעיני זה תמוה,מקווה שכך כותבים:-))אולי דברים באמת השתנו.
דבר נוסף המטופלת נמצאת בשנה ב' של השיטה,ואומרת שמאוד מתקשה להבין את השיטה,מאוד רוצה לחוות רגש,תהליך סליחה וכו'.מתקשה בקוארדינאציה משולבת,ולא יודעת איך השיטה באמת עובדת.איך לבנות מטרות טיפול,כשהמטופלת עצמה לא ממש יכולה להגדיר אותם?
אשמח לשמוע על מקרים אחרים / דומים וצורת ההתמודדות(רק בתחילת דרכי ומאוד סקרנית)
כמו כן איך יוצאים מהחממה הזו "מכללת אלבאום" ויוצאים לעבודה האמיתית בחוץ.????.

[משה_אלבאום*]

מיכל נראה שכאן המקום לבוגרים של השיטה לשתף אותך בניסיונם. אנא מכם גם כאן בהרחבה.

בנושא איך מוצאים עבודה מחוץ לחממה.
האם את סומכת על עצמך שתרגלת את כל הטכניקות ברמה מספקת והפכת אותן לשלך (או את רובן), ומבינה עבור מה כל טכניקה??
האם את מבינה את ההקשרים בין האינטליגנציות?
האם את סומכת על עצמך שלפחות בנושא אחד מהנושאים הרבים בהם מטפלת השיטה, את יודעת מה לעשות?
במידה וכן, התמקדי בו ותיראי הצלחות. הצלחות מביאות המשכיות לקליניקה.

השיטה מסוגלת לעזור בכל כך הרבה נושאים, שבכל מקום בו תזרקי אבן, תמצאי משהו שצריך אותך. השאלה היא האם יש לך מספיק בטחון עצמי על מנת לגרום לו לרצות להגיע אליך. במידה ואת יודעת לטפל בנושא כלשהו, אל תפחדי להסביר זאת לאחרים. כל מי שצריך עזרה, יסכים לקבלה ממשהו שיודע איך להעניק אותה.

[טליה*]

למיכל .

"
_איך יוצאים מהחממה הזו "מכללת אלבאום" ויוצאים לעבודה האמיתית בחוץ.????."

מתוך ניסיוני. בעבר , עבדתי כגננת .לפני שלמדתי ב"באלבאום" , למדתי שיטות טיפול נוספות . כמו:טרפיה באומנות.רייקי. פרחי באך ,שמנים ארומטיים.לפני סיום הלימודים במכללה.בניתי קליניקה.טיפלתי בילדי הגן.
ללא תשלום. תוך הצהרה ,שאני סטז'רית. יישמתי כל מה שידעתי ויכולתי.למדתי המון תוך כדי..
עם סיום למודיי במרכז.המשכתי לעבוד ולטפל במרכזים השונים. קבלתי הדרכה. התייעצתי.
המשכתי ללמוד ולהתפתח . למדתי משגיאותי. ועדיין יש.
אני שומרת על קשר עם מטפלים שונים. אנו מעבירים זה לזה טיפולים שמסיבות שונות לא לוקחים על עצמינו
לטפל בהם בעצמינו. הפירגון מאוד חשוב. מזרים אנרגייה של שפע. (יש מקום לכולם תודה לאל)
מתייעצים ונפגשים מידי פעם.
מידי פעם. אני עורכת הרצאות (עכשיו פחות) במרכזים שונים . כמו: גני ילדים. מרכזי ספורט(מפגשים חברתיים שונים.) מחלקת כרטיסי ביקור .עורכת סדנאות למטפלים וגננות ונהנית מכל רגע. אשמח לחלוק אתכם
יידע מתוך ניסיוני.
אני מאמינה. שהחיבור והאהבה למקצוע + הידע והניסיון.
מניבים פירות.
בהצלחה לכולם.

[משה_אלבאום*]

כנאמר, לא ניתן ללמוד לשחות מבלי להיכנס למים.

לאורך השנים, נפגשתי בתלמידים טובים מאוד של השיטה, בעלי ביטחון בלימודיהם וידיעותיהם, שכשהגיעו לתחילת העבודה עם מטופלים, קפאו. לפעמים היה קשה מאוד לגרום להם להיכנס למים ולראות שלא ניתן לטבוע בהם כי הם נמוכים מאוד. רק לאחר מאמצים שעשו, התנסו וראו שהשד אינו כל כך נורא.

כיום נראה לי שהקושי העיקרי הוא הפחד לקחת אחריות על האחר והתקדמותו. לכן ומסיבה זו, מאוד מומלץ לקחת אחריות רק על מה שמבינים היטב. להבין לעומק מה הצרכים של מטופל, מה הטכניקות המתאימות למיקרה, ולהיתמקד בהן.

זוהי לדעתי הדרך הבטוחה לתרגול נכון זהיר ומדויק של השיטה עם מטופל.