e f ואיבוד שליטה

[אנונימי]

_{הועבר מדף אלבאום דף חדש}

ראו גם: מדור כירולוגיה

---

[משה_אלבאום*]

בעקבות קורס המאבחנים שאני מלמד, החלו להופיע חלומות אבל בצורה מוקצנת לחלוטין על כל מיני תכונות שנראה לי ששיניתי את הדפוסים שלהן. למשל בעקבות תכונה מסוימת הופיע חלום על בחורה שאיני מכיר (לפחות איני זוכר) שכנראה פחדתי להתחיל איתה בצעירותי, החלום היה שבמשך כל שלושים השנה האחרונות, (מין מנהרת זמן שפעלה עבור הנושא הזה), אני מנסה להתחיל איתה ברציפות,ולא עושה זאת.
(EF ברור).
התעוררתי בבוקר ממשיך את החלום בערות, מנסה להבין מי היא ולמה אני מנסה בכלל להתחיל איתה כאשר היא בכלל לא מוצאת חן בעיניי ואיני נמשך אליה (לפחות לא כיום). עד לרגע זה, כמה שעות לאחר מכן אני עדיין בתחושה של למה? ופניה מול פני
מופיע לי במרובע המשפט "זה הזמן לעזור את המחשב" לכן אני עוזב.

[שרי*]

ובחלומי שלי אני ניראת כמו היום אבל מתנהגת כמו ילדה. משתוללת והיפראקטיבית נוסעת על סקטים ועושה כל מיני פעלולים. כל מה שלא יכולתי לעשות כילדה עם הורים שכל הזמן הזהירו אותי שאני לא ישבור את הראש. אבא שלי היה עוטף את הפינות של השולחנות בספוג .
כנראה שהשילוב של פוטנציאל מוטורי גבוה עם EF ממש קטלני.

[טליה*]

אני לא מאמינה למה שקרא לי.כתבתי על טיפול באיבוד שליטה.על המסך הופיע כתובית:תרימו את המבט מהמסך -יש שם עולם
אכן.בעלי הזמין אותי לשתות איתו כוס קפה. דחיתי זאת למ'ס דקות שנמשכו לרבות יותר .מתוך הצורך לכתוב כאן ועכשיו.איך שסיימתי את הכתיבה .נמחק הכל.או נעלם לאיה שהוא מקום.ממש מבאס.
האם אפשר לאתר זאת?איזו השקעה הלכה לאיבוד.(( -))
אם לא ניתן לשחזר.אנסה לכתוב זאת פעם נוספת.עוד לקח שלמדתי כרגע.

[טליה*]

הכתובית שהופיע לי כרגע :נוכחותך חשובה לי מדעתך
O.K .אז. אשתף אתכם בחוויה מחדר הטיפולים .(בכך.אענה על סקרנותך, משה. אמשיך לחשוף את כשלונותי ברבים תוך איבוד שליטה. -כמה אני עובדת על-זה.השאר , למען ילמדו -ויזהרו..) לפני שנים.....בהיותי סטז'רית.קבלתי מטופל כבן -50. סיבות הפנייה היו:(עד כמה שאני זוכרת) קשיי קואורדינציה.קשיי
זיכרון.מתחים וכעסים רבים.המאבחנת המצויינת שהבחנה את.דוד(שם בדוי) הלוא היא: ת מ- ר (מוזמנת להעיר הערותיך ,או להוסיף פרטים שנשכחו .)כתבה בהוראות הטיפול:אין לתרגל או,להכניס את המטופל לתהליך רגשי. (צורך בשליטה מהפחד לאבד שליטה.ידיים ואצבעות נוקשות)
דוד.אדם מאוד מוטורי.פרפקציוניסט.בעל צורך מולד בקצב ,תנועה וביטוי באמצעות הגוף.שאלתי אותו:מדוע חשוב לו לשפר את הקואורדינציה.או.מהן ציפיותיו
כתוצאה מהשיפור?תשובתו היתה:"הצורך שלו, ללמוד רקודי -עם.אינו מצליח להשתלב.מרגיש שיש לו שתי רגליים שמאליות.ובנוסף. אינו מצליח לזכור
שום צעד מהפעם הקודמת.במקרה או שלא. אני פריקית של רקודי עם ועמים,התחלנו. עם הרפייה, נשימה. ת, הצלבה.חציית אמצע. ת. מרחבית(כוונים)
קפיצות.רצף בתנועה,תרגיל קואורדינציה רבים ועוד..היכולת והמודעות לכל הפרמטרים הנ"ל .היו ברמה של ילד כ-בן 6.הוספתי לטיפול מוסיקה מתאימה.הטיפול הביא לשיפור ניכר. יום אחד. תוך כדי.תרגולי 5 קפיצות לכוונים שונים.השמעתי לו מוסיקה.לפתע עצר תנועתו.החוויר והחל לבכות. לא הבנתי
מה קרה? לכשנרגע.סיפר לי .כי מוסיקה זו מזכירה לו ארוע בחייו.מגיל 8. ילדי הכתה רקדו במעגל. תוך קפיצות בהצלבה , הרוקד במרכז המעגל
מזמין בת זוג ואז, שניהם רוקדים יחד .כמה הוא חיכה להזדמנות זו. מטרתו היתה להזמין את הבת שהכי אהב. כשהגיע תורו. התבלבלו הרגליים.ממש השתתקו.הילדים צחקו ולעגו לו.מאז.לא ניסה להתקרב למעגל.שנא את עצמו ואת חבריו.לאחר שנרגע,הצעתי לו לעשות "תיקון"
ולשחזר זאת כדי להפרד ולוותר על אותה תחושה שאינה רלוונטית.מאחר .ואין לו עתה, כל קושי לבצע תנועה זו.דוד הסכים.
רקדנו.שמחנו.דוד חש עצמו בטוח ומוכן להצטרף לחוג רקודי-עם .התמזג בחוג והיה מאושר..........
המשך יבוא........

[טליה*]

למשה.נכתב בכיתובית:מילים יוצרות מציאות גם מחשבות.....
שמחה מאוד בשבילך ובשביל אלה שאיתך.
שמחה שהמציאות גורמת לך הנאה כה רבה.

[טליה*]

המשך הסיפור :מחדר הטיפולים .השיפור המוטורי שחל בדוד,גרם לו ביטחון ופתיחות.הוא החל להביע רגשות.
שיתף אותי בקשייו ולבטיו השונים.הביע רצון לוותר על הצורך שלו בשליטה וביקש את עזרתי בנושא.לדבריו, צורך זה גרם לו מתחים וקשיים רבים בעבודה ועם בני משפחתו.בתחילה בקשתי שירשום ויזהה את הקשיים השונים.מה הוא הרווח וההפסד כתוצאה מהשליטה.(רגשי,גופני.הגיוני.ואנרגטי) .דוד כתב על קשייו תוך מודעות רבה וללא קושי.
ואז.......בחדר הטיפול (3/3 מ'.)יידעתי אותו על תרגיל שאנו עומדים לבצע תוך איבוד שליטה על התהליכים ההדרגתיים השונים. לאחר שנתן הסכמתו.והביע את מלוא הביטחון בי. בקשתי שינוע בחדר תוך עצימת העיניים.כאשר לא שיניתי מאומה במיקום האביזרים והריהוט בחדר.(אפשר לחשוב מה כבר היה שם ?)דוד, גישש.מישש בחדר ללא קושי. תוך הצצה קלה מידי פעם.שלב 2. הליכה בחדר בעיניים חסומות .*3. הליכה בחדר בעיניים חסומות עם שנויים במיקומם של אביזרים ,רהיטים.(שולחן.כסא,מזרון)
בנוסף,הוספתי אביזרים כיד הדימיון הטובה עלי כמו:כוס מים על השטיח.בננה.ועוד....
הפעם, היה צריך "לשוטט"כאשר עיניו חסומות . עמדתי מאחוריו והולכתי אותו .( ללא דיבורים).המטרה-להגיע עד דלת הכניסה לחדר.
המשימה היתה קשה עליו יותר ,אך איתגרה אותו להמשך. הפעילות.......המשך בפעם הבאה.

[טליה*]

דף אחרון בנושא :דוד דווח לי,כי החל בתהליכים של "איבוד שליטה" שהתבטאו: בהסכמה לאפשר לבנו לנהוג ברכבו.
ל"אשר" לאשתו לערוך קניות ללא דווח על מה וכמה....בעבודה,איפשר לעצמו להגיע שעה אחת מאוחר יותר......
(חשתי, כאילו "תקנתי את העולם") המפגש הבא ......ארע ,בחצר ביה"ס באזור .מלבדינו היו במקום ,שרת ביה"ס.
ומטפלת נוספת.ההתנסות הבאה (לאחר הסבר)היתה:לחסום את העיניים של דוד, כאשר אני מוליכה אותו מאחור.
ההליכה בתחילה היתה איטית מאוד.בהמשך, מהירה .הלכנו סביב....על......מתחת ל......
לפתע, עצר דוד מלכת.וצעק:"די"......הוריד את המחסום מהעיניים .התנשף בכבדות . גופו נעשה קשוח. לא היה מוכן לדבר. הצעתי לו כוס מים.ווידעתי שהוא מסוגל להגיע הביתה ,ליתר ביטחון נסעתי אחריו......
לא הצלחתי לעצום עיניים כל אותו הלילה. הרגשתי INI . למחרת ובמשך השבוע התקשרתי למקום עבודתו ולביתו
אך לא היה כל מענה.שבוע לאחר מכן ביום הטיפול ,הופעתי כרגיל למפגש, ציפיתי שיקרה "נס" ודוד יופיע עם
חיוך כהרגלו ואשמע את :הי טליה......אך אני נשארתי בחדר לבדי .מוצפת ברגשות אשם. וחשש רב....
שלחתי את התנצלותי באמצעות שליחים. אך זה לא סיפק אותי עד עצם היום. עברתי עם עצמי תהליך סליחה ממושך.
לפעמים אני חושבת וחולמת על מפגש בינינו .על ההזדמנות להסתכל אל תוך עיניו הכחולות והמדהימות שהיביעו
הרבה יותר ממה שאדם מסוגל לבטא במילים .
.
ןלבקש ממנו סליחה .

[משה_אלבאום*]

טליה האם את יודעת מה עלה בגורלו?
לא כל כך בטוח שצריך לבקש ממנו סליחה, ויכול להיות שכן. יכול להיות שהצלחת לשנות את כל חייו, אבל הוא אינו יכול להתמודד עם העובדה שאת היא שגרמת לו את השינוי ולא הוא. יכול להיות שהוא במקום טוב בהרבה מלפני כן, אבל הוא אינו יכול לקבל את העובדה שאת יודעת מה היה קודם. נפגשתי עם מטופלים שונים במשך הזמן שלא יכלו קבל את העובדה שהשתנו בדבר כלשהו. יכול להיות גם שהוא נכנס לתהליך מאוד עמוק עם עצמו אבל לא היה מוכן לעבור אותו לידך, וכשיצא ממנו לא היה יכול בגלל בעיה כלשהי לפרגן לך, למרות שהשתנה. הסיבות והגורמים רבים, אסור לדעתי לקחת על עצמנו את כל מה שעובר על מטופל. כשמטופל בעל קושי לאבד שליטה נכנס למצב של אובדן השליטה, הוא יכול להתרחק מהגורם ולעבור את כל התהליך לבדו או בעזרת אדם אחר. הוא יכול לתפוס אותך כגורם מסוכן.
בדרך ראיתי די הרבה אנשים שהשתנו אבל לא יכלו לתת את הקרדיט למי שעזר להם. קורה שלא יכולים להימצא בקרבת מי שעזר.
מעבר לכל זאת, אסור לנו לשכוח כי אנחנו רק בני אדם קטנים ביותר, שלא יכולים לדעת או להבין את הכול לעומק, אבל בהחלט רוצים להיות במצב הזה.
שבוע טוב לכולם

[משה_אלבאום*]

נושא הנראה קשור הוא הקושי לאבד שליטה כשה{{}}זרת ארוכה ויציבה. במקרה כזה, האדם שירשה לעצמו לאבד את השליטה בעקבות עבודה עם מטפל, ירגיש שהמטפל אינו אחרי למעשיו, לא מקצועי, מסוכן ועוד כל מיני האשמות קשות שנוצרות במוחו של האדם בעל הצורך בשליטה על מנת לא לאפשר לעצמו לאבד עוד שליטה ליד אותו האדם.
אין ספק שהמצב קשה ביותר למטפל שנותן את כולו על מנת לעזור, אבל לא נשאר במצב כזה אלה לקבלו, ולא לרדוף אחרי המטופל על מנת להראות עד כמה אנחנו ניסינו והתכוונו לטוב.
צריך לתת להם את המרחב שלהם, ולהבא לא לנסות להכניס מישהו שאסור לו לאבד שליטה למצב כזה.
בשלט החכם כתוב "כרוחב הראות-עומק הרעות" מענין איך הוא יודע כל כך טוב מה לכתוב שם.

[משה_אלבאום*]

טליה
אני מקוה שלא לקחת את המשפט שהופיע בחלונית כמשהו שאני חושב עליך אלה על נושא ההשתדלות המוגברת בלבד.

[טליה*]

איזה כיף לקרוא את דבריך ,משה. אינני יודעת מה עלה בגורלו של ,דוד,מקווה שלקח חלק מהשינוי למקום שטוב עבורו.
אעיד על עצמי, בפני הכל ,שהשנוייםהגדולים שחלו בי.(כבעלת זרת גבוהה ויציבה) נגרמו בעקבות "ההצקות המרובות
שלך כלפי". על כל אלה גדול..התחושה שלי היתה אז,"חנק.כניסה אל מתחת לעור ולוורידים .התערטלות כבל עם ועדה.
בכפייה."זה הרגע.שעמדתי לברוח מהמקום.(בוודאי זכור לך)הרגשתי שהגעתי לקצה גבול היכולת שלי מבחינת הכלה.
אנרגטית.הייתי מחוסרת אנרגיה ברמה של,לא מסוגלת לעמוד על הרגליים. וכעס.על כל מי שנמצא סביבי..איזה שיעור
חוויתי.!לשמחתי.הצלחת לעצור את סערת הרגשות שהתחוללה בי.ולמנוע ממני ביצוע צעד שהיה מן הסתם מרחיק אותי
מהמקום בו אני נמצאת כיום.לא מוותרת עליו. בהמשך ,לקחתי על עצמי פרוייקטים .ללמוד על בעלי זרת ארוכה
,ממקום אחר לגמרי.דרכם למדתי,מה הפחד האישי של כל אחד בפני עצמו לאבד שליטה.זה נושא מרתק.כל כך שונה
מאחד לשני.היכולת להביא אדם למודעות ושינוי בחייו .זו אחת התמורות הנפלאות שלי.ושל מטפל.....

[שרית_פ*]

טליה
כיף לקרוא את הדרך שלך,ויחד עם זאת לדעת שיש לך זרת ארוכה ויציבה... בחלון הטלפתי כתוב לי "החסרונות הם היתרונות"

[טליה*]

תודה.שרית.
למודעות כללית , יתכן מאוד.שחלק מהרצון שלי להתנסות בחוויות שונות ומשונות ,קשורות ל-E F .שלי.....(משתדלת שהן תהיינה תחת בקרה..

מה דעתך ,משה ,האם יש לך רעיון להתנסות בשבילי ?

[ת_מ_ר*]

אחד מה"טיפוסים" שאני הכי הכי אוהבת לאבחן הם ילדים בעלי זרת ארוכה והוריהם בעלי הזרת הארוכה.
רק היום היה לי אבחון כזה של בת מתבגרת שהגיעה עם אימה.

ושוב החלונית אומרת את מחשבותיי - כבוד אפשר רק לתת.
זה בדיוק מה שאמרתי בסוף לשתיהן.