תחושת בגידה בזוגיות

אני מרגישה נבגדת.
אנחנו יוצאים חצי שנה, מכירים מלפני.
אתמול הוא סיפר לי שלפני שבוע הוא נפגש עם ידידה שלו בדירה שלה לבד עד 22 בלילה בשביל ללמוד ושהוא הסתיר את זה ממני, זה קרה פעם אחת, הוא לא היה מרגיש בנוח עם זה במצב ההפוך, כך הוא טען בתחילת השיחה לפחות, אח"כ הסתייג קצת.
זאת ידידה חדשה, הכיר אותה לאחרונה ומהרגע הראשון לא הרגשתי בנוח עם המפגשים שלהם, הוא בעצמו אמר לי שהוא לא בטוח מה הווייב שלה בהתחלה ואם היא בקטע שלו או לא (יש לה חבר, אבל היא אמרה לו שהיא לוקחת את הקשר הזה ב"אייזי"), היום הוא אומר שהוא מבין שאין לה אינטרסים בכיוון הזה.
בשלב מסויים קיבלתי את זה שזאת הפרטנרית שלו ללמידה ושאין אופציה אחרת, ושיחררתי את זה. הוא ידע שזה עדיין מפריע לי קצת אבל שאני עובדת על לשחרר, אפילו עודדתי אותו ללמוד איתה כמה פעמים כי זה באמת עזר לו וניסיתי לחשוב עליו ולא עלי ועל הפחדים שלי.
הם היו נפגשים כמה פעמים בשבוע, ללמוד במשך שעות, בהתחלה באוניברסיטה, אח"כ בבית קפה, אח"כ בפארק (גם עד 21:30-22:00 בלילה) ועכשיו הוא גילה לי שגם אצלה בבית.
כואב לי, לא חשבתי שיכאב לי ככה. הוא לא בגד בי מבחינה מינית אבל אני מרגישה עדיין נבגדת, מבחינה רגשית ומבחינת האמון שלי בו, כי הוא הסתיר זאת ופחד לספר לי וסיפר לי רק בדיעבד.
אני מתקשה לישון או לאכול מאז שהוא סיפר, כי הקשר הזה מרגיש ש"זה זה" מהרגע הראשון, אבל אני לא בטוחה שאני מסוגלת להמשיך בקשר הזה. קשה לי להאמין לו, הוא עדיין לא ענה על השאלה הפשוטה למה הם בחרו לשבת אצלה בדירה ולא במקום ציבורי (הוא טוען שזה הרגיש שזה לא משנה באותו רגע איפה הם ילמדו אבל הוא סותר את עצמו).
ועכשיו, יש לו מבחן ענקי וגורלי עוד יומיים שהוא לומד אליו כבר 3 חודשים (איתה בין היתר, אח"כ הקשר שלהם כביכול אמור להסתיים), ואני לא רוצה לחרב לו את המבחן הזה בכעס ובעלבון שיש בי כרגע. הוא חווה חרדות ופחדים כבר תקופה, וזה לא מה שהוא צריך עכשיו שניה לפני המבחן בשביל להצליח. אני לא מסוגלת לתת לו את התמיכה שהוא צריך שניה לפני המבחן הזה, אני מפחדת נורא שהקשר הזה הולך להסתיים ואני יודעת שאני צריכה ספייס ולהתרחק אם אנחנו לא הולכים לדבר על זה בימים הקרובים עד המבחן.
הסופ"ש גם גיליתי שהוא קורא לה בכינויי חיבה בהתכתבויות שלהם (וכך גם לכל שאר הידידות שלו) וזה פוגע בי נורא.
פתחתי את הדף כי אני צריכה תמיכה ושמישהו יבין אותי, וגם כי אני ערה כבר שעתיים ממחשבות שלא עוזבות אותי.

אני כאן, ומקשיבה.
חשה גם הזדהות עם הרגשות שלך.

אני יכולה לדבר כמובן רק מנסיוני.
חוויתי את הצד שלך וגם את הצד שלו.

מהצד שלו- קרה שהתידדתי והיה משהו לא ברור עד הסוף מה נותנת לי ההתידדות הזאת. בדרך כלל הייתי כנה עם עצמי והבנתי שנעימה לי תחושה מסויימת של משיכה וחיזור גם אם לא אממש אותה.

זה לא הזמן לפתוח את הנושא אם הוא לפני בחינה גדולה אבל ראוי לעשות את זה אחר כך.
לטעמי, מותר לנו כבני אדם לחוש, להרגיש ולפנטז מבלי לממש אם הקשר בו אנחנו נמצאים חשוב לנו.
(אני הבנתי שאם יש קשר ידידותי עם מישהו אחר בו אני מרגישה שקשה לי לשתף את בן הזוג שלי, לא מתאים לי להמשיך בקשר ידידותי כזה)

אבל צריך להיות מסוגלים גם לנהל שיחה פתוחה על הנושא. אם זה מכאיב לך כל כך, אולי כדאי שתבררי עם עצמך מה המשמעות של בגידה עבורך (לאו דווקא מינית). כדי שתוכלי לבוא לשיחה כזאת ממקום פחות נסער.

תודה ענבל,
הקושי שלי הוא בכך שאני מרגישה שבמעשה הזה הוא בחר בה במקום לבחור בי ובקשר שלנו. שאולי בעצם הוא מעדיף אותה על פניי ואם לא היה לה חבר אז הוא היה "הולך על זה".. למרות שהוא אומר לי שאני אהבת חייו והבטיח שהוא לא יפגש איתה לבד יותר בדירה שלה לעולם, וגם לא עם אף אחת אחרת בלי לדבר איתי על זה לפני. זה לא משנה את תחושת העלבון שאני חשה עכשיו, ואת הכעס על כך שבחר באותו הרגע לעשות את זה מתוך מחשבה ששיקול הדעת שלו מספיק טוב.
ההתרחקות שלנו מקשה עלי, זה שאנחנו לא מדברים בימים שבהם אני יודעת שהוא צריך אותי מקשה עלי, הוא פונה לגורמים אחרים כדי לקבל את התמיכה שהוא צריך.

מבחינת ידידים- לי אין צורך באינטראקציה כזאת, אין לי הרבה ידידים ואלו שיש- אני לא מדברת איתם שיחות עומק שעות בטלפון או יושבת איתם לבד או קוראת להם בכינויי חיבה, אני מכבדת את העובדה שיש לי בן זוג. אני מבינה שאנחנו שונים ואני לא רוצה להגביל אותו. עם הידידות הוותיקות קל לי יותר אבל פתאום כשנכנסת מישהי חדשה לחייו, צעירה ויפה (אולי אפילו יותר ממני) זה מאיים עלי, בטח ובטח אם אני מרגישה שהיא גם בעניין שלו.

הוא מצידו קנאי מאוד לכל מי שמתיידד איתי ואף ביקש ממני לנתק קשר מידיד שהיה לי, וקיבלתי את זה כי באמת הוא נתן לי את התחושה שהוא רוצה יותר. כנ"ל לגבי לומר לי שהקשר שלי עם הבוס בעבודה לא לעניין, ואני לא ישבתי איתו שעות לבד.. יש פה תחושה של מוסר כפול מצידו, קשה לי עם זה.
קשה לי עם זה שאני מרגישה שנתתי לו אצבע והוא משך ממני בכוח את כל היד והסתיר זאת ממני.

לדעתי? סיימי את זה. כל מה שאת מרגישה הוא נכון. אתם עדיין צעירים ונשמע שהוא עוד לא בשל לקשר ממש רציני.
מותר גם להישאר כמה שאת צריכה ולהתבשל עם זה, אבל קחי בחשבון שכרגע, לפחות מהצד, זה לא נשמע שהוא לגמרי שלך אלא בודק אופציות.

וכן מהתשובה שלו לגביה באמת נשמע שהוא מעוניין בה. "לא בטוח אם היא בקטע שלו או לא" כתשובה לחששות שלך זה בעצם אומר, אם הייתה מעוניינת בי הייתי הולך על זה.
להרבה גברים קשה לסיים מערכות יחסים בצורה כנה וגלויה ולכן הם פשוט מתרחקים בהדרגה או מבלים זמן עם נשים אחרות עד שבת הזוג מבינה ומסיימת את הקשר בעצמה. זה קצת נשמע ככה.

הסיפור שלך ממש מתאים לדף מועצת החירום לנקבות היסטריות.
השם אמנם הומוריסטי, אבל הדיונים שם רציניים. אז קודם כל מזמינה אותך לדף ההוא לקרוא אותו.
וכמובן, מסכימה עם שקטה.
בשורה התחתונה?
בדקת את הבחור במשך חצי שנה. כש"בודקים" בן או בת זוג (להלן אכתוב "בן זוג" פשוט בגלל הסיפור שלך) השאלה שיש לנו בראש היא: "האם הוא אהבת חיי? האם הוא בן הזוג המתאים לי לצורך הקמת משפחה וחיים משותפים באהבה ובבטחון?"
התחושה ש"זה זה" שלפעמים יש מהרגע הראשון? זה סוג של משיכה מאוד חזקה שגורמת לך להיות רצינית בבדיקה.
ועדיין - את בשלב הבדיקה!
ומה הבחור עשה?
תכלס, נכשל בבדיקה!
אתם בסך הכל חצי שנה ביחד וכבר הוא איבד עניין בך ועבר לפרח אחר, הפרפר?
אני לגמרי מבינה את תחושת הנבגדות הקשה, את הכאב על הפרת האמון ואת האכזבה, אבל איזה מזל, יצאת בזול. גילית מי הוא ומה הוא שווה בזמן. הגיע הזמן להחזיר אותו למאגר הפנויים-פנויות ולמצוא מישהו שמעוניין בך ויאהב אותך ואת אותו.

אין לי מושג מה הוא לומד, אבל כמה ניחושים הגיוניים יכולים לעלות מהתיאור שנתת.
רק אשים את זה כאן: כשהתכוננתי לבחינות מועצה למדתי עם חברה במשך שעות ארוכות, יום אחרי יום אחרי יום. הגענו גם ל-18 שעות לימוד ברצף. היינו מתחילות מוקדם בבוקר ומסיימות מאוחר בלילה. אכלנו ביחד ארוחת בוקר צהריים וערב. פעמים בביתי ופעמים בביתה, לא אחת כאשר בן זוגי/ זוגה הכינו את האוכל וערכו את השולחן, כדי לחסוך בזמן.
פעם אחת היא אפילו נרדמה אצלנו על הספה, פשוט הייתה מותשת וזקוקה להפסקה.

אני זוכרת שהיו אז בכיתה בחור ובחורה שלמדו יחד, זה היה ניראה לי מוזר.
זה סוג של קשר אינטימי כי הוא מאוד אינטינסיבי ולמרחקים ארוכים ( למדנו יחד לבחינות כמעט 3 שנים) אבל איכשהו כשזה 2 בנות זה מתקבל נורמלי...

לא יודעת אם ואיך זה המקרה והאם רלוונטי לכם.
פשוט זוכרת אותנו לומדות נניח בספריה, לקראת סגירתה עוברות ללובי של מלון, וממשיכות לפתור אצלי/אצלה בבית באופן טבעי. כלומר: ברגע הזה כשכבר נסגרה הספריה/ לא נוח על ספה במלון כי צריך לתרגל... מקום הקרוב בו יש שולחן וכיסא זה מה שחשוב. היתר, באותו רגע, לא רלוונטי.

שוב, חלילה לא רוצה להחליש אותך.
אני סומכת עליך שאת מרגישה את מה שמרגישה. ומבינה מה שמבינה.
רק רציתי לתאר את איך זה ניראה מתוך מנהרה של לימוד למבחן. פשוט 3 חודשים לא רואים את השמש, והשכל הרגיל נרקב משהו, מרוב תרגול. כאילו, דברים פשוטים פתאום לא מובנים, וגם בגלל זה, לא מעט סטודנטים עושים בבחינה טעויות מטופשות של אחוזים וכאלה...

מאחלת לך, באהבה, שתקשיבי ללב
תני לו להוביל. הוא יודע מה טוב לך @}

אני פה שוב,
תודה לכן על התגובות, מעריכה את ההקשבה ואת מה שאתן אומרות וחושבות.
עברו שבועיים מאז המבחן, עיבדנו את הדברים, דיברנו. עד היום הרגשתי שהכל בסדר וטוב ופתאום (שנייה לפני שאני מקבלת ווסת, תמיד בימים האלה עולה וצף העניין הזה אצלי מחדש) אני שוב מרגישה מעורערת, פגועה ונעלבת מכך שהוא מקיים קשרי ידידות כה קרובים עם בנות אחרות.
אני יודעת שאנחנו בשלב הבדיקה, אני עדיין בוחנת ובודקת.
ובאמת, מלבד העניין הזה- הכל באמת נהדר, הוא מעריך אותי, מכבד, נותן יחס חם ואוהב. מתנהג אלי יפה ובצורה חברית ואוהבת בין אם אנחנו לבד ובין אם במקום ציבורי או עם חברים/משפחה.
אבל.. זה שוב, עניין הקנאה. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, לא יודעת איך אוכל להיות נשואה לגבר שבאמת ובתמים מתחבר יותר לנשים.
הוא מאוד מיוחד, רגיש ויש לו אינטליגנציה רגשית ויכולת הכלה והקשבה גבוהות מהרגיל יחסית לגבר הטיפוסי וזה כנראה חלק מהעניין- נשים נמשכות אליו, מי לא הייתה רוצה אוזן קשבת כזאת נעימה.
ומבחינתו מדובר בקשרים שהם "כמו אחים", כן.. גם אם זה להגיד לי עכשיו שהוא קבע שיחה של שעה עם אחת הידידות ורק אז הוא יתפנה אלי. היא כמו אחות בשבילו, כך הוא טען. ופגשתי אותה, והיא באמת נחמדה והיה חיבור, אבל לשמוע אותה שופכת בפניו את הלב.. קשה לי.
זה הגבר שלי.
אני יודעת שהוא תמיד יקיים קשרים כאלו עם נשים, בין היתר כי הוא עוסק במקצוע טיפולי (שיטת טיפול שעוסקת בקשר בין הגוף לנפש) ובמסגרת הזו הוא צריך שותפים ועמיתים לעבוד איתם ומה לעשות שרוב רובם הגדול של מי שמתחבר לתחומים אלו הן נשים? אז הוא מדבר עם שותפות כאלה שעה-שעתיים ביום, וב99% מהמקרים אלו נשים והטיפול הזה יוצר קירבה..
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה והאם נכון לי להתמודד עם זה? יש לי אוצר ביד, אבל לחשוב על כך שיום אחד אהיה הריונית או אחרי היריון ולידה ושיש שיירה של נשים שהיום הוא לא מעוניין בהן בצורה רומנטית אבל מחר...?
מרגישה כל כך קנאית וזה לא מתאים לי בכלל.

היי לך, אמרת בעצמך שאת יודעת שהוא תמיד יקיים קשרים כאלו עם נשים. זה טוב שאת מכירה בזה שזה חלק ממי שהוא ומההתנהלות שלו ולא משלה את עצמך שזה ישתנה, כי אם כבר עכשיו זה כך זה ברור שזה ימשיך ואולי יהפוך לעוד יותר נוכח.
אז כל מה שנשאר לך לעשות זה להחליט עם עצמך אם את מוכנה לחיות עם זה ולקבל את זה כחלק מעסקת החבילה שהבחור הזה מביא איתו. לדעתי זה די ברור שאת לא, אבל עדיין קשה לך לעזוב כי את קשורה אליו ונמשכת אליו.

אני מסכימה עם כל מה שכתבת לגבי מה שעלול לקרות בהמשך, כשתהיי בהריון ואחרי לידה. אל תקטיני את מה שאת מרגישה בהקשר הזה, כי מדובר פה על תחושת הביטחון שלך בקשר ולדעתי זה תנאי בסיסי שאסור להתפשר עליו. נסי להתמקד במה שאת מרגישה ולא בהסברים וההצדקות שלו ושל עצמך שמנסים למוסס את זה. התחושה הלא נוחה תמשיך ללוות אותך כל הזמן.
כך שזה רק עניין של להבין מספיק לעומק בראש ובלב שזה לא באמת מה שאת רוצה וצריכה.
זה אולי נשמע מאוד נחרץ אבל מכל מה שאת מספרת זה נשמע לי מאוד ברור. ושימי לב שבכלל לא דיברתי על אם כן או לא הוא בגד או יבגוד, כי מה שחשוב כאן זה פחות המעשים והכוונות שלו ויותר זה שלא תצליחי באווירה הזו להרגיש מספיק בטוחה ורגועה. מגיע לך את תחושת הביטחון שרק את מעניינת אותו ושאת מספר אחת אצלו ולא אחת מיני רבות.

מסכימה עם שקטה לגמרי.
מה הוא יעשה או לא יעשה לא רלבנטי בכלל.
השאלה, מה מתאים לך. עם מה נוח ונעים לך. ואם לא נוח לך ולא נעים לך, אז תכבדי את זה. זה רק יחמיר, ולמה להתחיל קשר בלהיות אומללה כבר מההתחלה?