יש דברים שממילא לומדים מהילדים, או מהניסיון, או מהאינסטינקטים. יש דברים שממילא אף אחד לא באמת יודע ואין טעם לנסות ללמוד ממי שטוען שכן. אבל גיליתי שיש גם דברים שאפשר ללמוד ושעזרו לי בהורות, דברים שאני יכולה להמליץ עליהם בלב שלם לאחרים. הנה אלה שהצלחתי לחשוב עליהם בינתיים:
אני נוהגת להתבדח שנורא קל לגדל בנים, כי כל מה שצריך לדעת זה עזרה ראשונה. אינספור פעמים ניקיתי וחבשתי פצעים, הרגעתי כוויות, שחררתי אפים סתומים, תמכתי במחלות חום, וכמה פעמים גם יצא לי לטפל בפגעים יותר חמורים. היכולת לטפל בבעיות בריאותיות (לעומת חוסר האונים כשאין יכולת כזאת, למשל כשיש חורים בשיניים) נראית לי אחד הדברים החשובים ביותר בארגז הכלים שלי.
יש מתחים ולחצים בהורות, מה לעשות. היכולת להרפות אותם, להשתחרר ולהרדם כשיש שעה פנויה, לנשום רגע לפני שמתפרצים בכעס או פחד -- עוזרת גם לשפיות, גם לבריאות, וגם ליכולת לתפקד. כל כך הרבה פעמים הודיתי לאלת המזל ששלחה אותי לבחור יוגה כדי למלא את הדרישה של ספורט חובה באוניברסיטה...
גם הורים שלא בקטע של
נשיאת תינוקות ו-
עקרון הרצף עדיין נדרשים להחזיק עליהם יותר ממה שהתרגלנו לפני ההורות. חלק עצום מההורים סובלים מכאבי גב, ולדעתי הילדים גם סובלים מכאבי הגב של ההורים שלהם. למידת יציבה בריאה שיפרה באופן מיידי וברור את היכולת שלי לטפל בילד קטן.
מה עוד? איזה דברים (שאפשר ללמוד בצורה מסודרת) הייתם ממליצים להורים לדעת?