תיאורי מקרה מהקליניקה של אוריאל

אנונימי

דיון שהועבר מהדף אלבאום דף אחר, ועדין מחכה ל{{}}שם דף מתאים יותר.

זהו דף תיאור מקרה
_{דף לאינדוקס}

מטופל ראשון, גבר בן 30+, עדיין זועם ורותח על אשתו לשעבר שעזבה עם בנו בן ה6 לטובת גבר אחר,
זה היה לפני 5 שנים, הוא מבקש נקמה במילים קשות, באותה נשימה מבקש להמשיך בחייו. הטיפול ה5, אני מציג לפניו את רעיון הסליחה, הוא מסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח, לא אכפת לי, הזרע נטמן. אח"כ אני מטהר את החדר עם נר, אש באש.

מטופל שני, גבר בן 24, מתנהג כמו בן 14, פגוע , לא ברור מה, משהו בלידה, פוחד מהכל, בעיקר מסמכות, חי עם ההורים, לאחר הסבר מפורט יצאנו מהקליניקה להתנסות תכלס בשטח, הלכנו לבית קפה, הרעיון היה שיזמין קפה וכשיקבל אותו יאמר למלצרית שהוא קר מדי/ חם מדי/ עם קצף/ בלי קצף/ משהו, כל שעולה בדעתו , העיקר ליצור בעיה מול סמכות רכה יחסית, לעמוד באי נעימות, הוא סירב בתוקף, אני עשיתי את זה, הוא כמעט התעלף.

מודרכת שלי מגיעה להדרכה, מדברים על מטופלים שלה, אח"כ היא שולפת מכתב מהורים של ילדה שהטיפול בה הסתיים בהצלחה יוצאת מהכלל וכמה הם מרוצים, המודרכת בעננים, מחמיאה לי כמלווה הטיפול, אני חושב כמה זה יעזור לה מול כל הטיפולים המבאסים שעוד תחווה, וגם על משה שיצר את כל המבנה האדיר הזה שממשיך לתקתק ואומר לו תודה גדולה.

תודה אוריאל, לך ולאחרים הממשיכים את הדרך, ועוזרים לאנשים המתקשים בדרכים שונות ומועילות. זוהי הסיבה, זהו המקום, זו הכוונה.

אנונימי

אוריאל, טוב סתם בשביל ההומור, בהקשר למקרה של המטופל השני, אתמול צפיתי בקטע מסרט הנקרא "סדנה לעצבים" בהשתתפות ז'ק ניקולסון בתפקיד תרפיסט מופרע הנוקט בשיטה זו אך כמובן בהקצנה (ג'ק ניקולסון, לא?!). קצת קשה לי לראות אותך בדמותו, נראה מעניין.

ניצני אור,
מדי פעם יוצא לי טיפול שמצריך יציאה לתרגול ,זה תמיד כיף, שובר שגרה ונוגע בעניין עצמו.
הלוואי עלי קמצוץ מכשרונו של ניקולסון, הייתי מצליח להטריף ולשכנע את המטופלים
בכל דבר.
אנחנו מכירים?

אנונימי

אוריאל,
אם היה לך את כשרונו של ניקולסון אולי היית שחקן טוב, לא בטוח שהיית מצליח לשכנע את המטופלים. להטריף?! אולי.
שובר שגרה בטיפול גם לדעתי מועיל בחדר הטיפולים או מחוצה לו, במקרים מסויימים. הכנסת אלמנט נוסף או גירוי אחר מפתיע.

אם אנחנו מכירים? לא ממש, נכחתי בהדרכה שלך.

אין כיום ונראה שאף פעם לא היתה הסכמה כלל אנושית מה זה חינוך טוב, זו כנראה סיבה לחלק גדול בבלאגן העולמי

אולי נגיע להסכמה כללית במספר נושאים כבסיס לחינוך טוב , משם ניתן להמשיך הלאה ...
מה דעתכם על ?
חינוך ומודעות לתנועה.
לתזונה והרגלי אכילה בריאים.
לגיטימציה רגשית (כזו שאינה מחבלת באיש ובסביבה ) והבעת רגשות.
.ניקיון סדר והרגלים טובים..(כאלה התורמים לכישורי חיים)
כיבוד הזולת.
הקשבה.
זהירות ובטיחות.
עזרה הדדית.
שמירה על איכות הסביבה.
הצבת גבולות...(מקום לויכוח)
אפשר להמשיך......

טליה

נראה לאן זה יכול להגיע.

_תינוק נולד תלוי לגמרי באחרים לסיפוק צרכיו, מרוכז בעצמו, ללא יכולות שפה ויכולות לוגיות,
כולו גוף ותחושות ראשוניות, בעל מודעות נרקיסיסטית בסיסית, עם יכולות רגשיות בסיסיות._

אוריאל
אתה אמנם צודק במה שכתבת, וגם נכון שניתן להוסיף למי שמאמין, את נושא הגלגולים ומה שהאדם מביא איתו. זה בכלל יכול לסבך את ההבנה של מי ומה אנחנו בטבע המולד.
למרות זאת, אני דוגל בגישה שאנחנו קודם כל חומר, ולחומר יש חוקיות של חומר. החומר שלנו יכול להתכווץ ויכול להיות רפוי ומשוחרר. אנחנו וגישתנו לחיים המתפתחת באינטראקציה עם החיים והסביבה היא זו שתקבע איך נהייה.
שני ילדים באותו הבית יכולים להגיב בדרך שונה מאוד לאותו היחס. הטבע המולד שלהם יכריח אותם לכך. נניח לרגע שאחד נולד עם זרתות ארוכות כמו האב, והשיני נולד עם אצבע ארוכה מאוד כמו האם (לא חייב להיות בסדר הזה). הרי כל אחד מהם יגיב בדרך שונה מאוד לגירויים הקיימים בבית. גם אם הם תאומים.
למרות זאת, הרי שהטבע של החומר יחפש לאורך כל הזמן להשתחרר ולאזן את עצמו. כל אחד מהם בדרך המתאימה לו. אבל, וחזוב ביותר לדעתי להבין זאת, מה שההורים ישדרו כלגיטימי, הוא שיהפוך את המציאות של הילדים לאופי ולאחר מכן לטבע. כל אחד מהם בדרכו, ובכל זאת ההשפעה החיצונית היא זאת שתאפשר או תמנע את החופש הפנימי.
צורת הלחימה שלהם על זכויותיהם, אורך הזמן שילחמו, כמות האנרגיה שישקיעו במלחמה, כל אלו ישתנו מאחד לשני על פי האופי המולד.
ברור שבעל הזרתות הארוכות, ינסה לכופף את הסביבה לצרכיו, עד כמה שיוכל, ו/או עד שיכריעו אותו.
ברור שבעל האצבע הארוכה, ינסה למצא חן הרבה יותר, יוותר בקלות רבע יותר על צרכיו ודרישותיו וכן הלאה.
אם נחזור לרגע לחנוך לנער על פי דרכו, הרי שברור שעל מנת לאפשר לכל אחד משני האחים הללו להתפתח נכון, חייבים להכיר את הטבע האישי שלו, לפני שמנסים להפעיל דרכי חינוך.
מכיוון שאני מאמין שכך צריך להיות ואכן יהייה, אני חושב שבסופו של דבר יתפתח אבחון תינוקות מרגע הלידה על מנת להמליץ וליעץ להורים איך נכון לגדלו. רק כך ניתן לצמצם את רמת הקושי שמערימים על התינוקות ילדים נערים. גם זה חלק מחמש מאות השנים. אולי יצא אולי לא.

טליה נראה שניתן להוסיף גם:
מגע נכון ואוהב על פי צורכי התינוק (ולא על פי צורכי הנוגע) כולל בדיקה מפורטת באיזה כל סוגי החומרים שעורו של התינוק נוגע בהם ומה נכון עבורו.
אווירה נכונה המתאימה לחושי התינוק (לכל חוש האווירה הנכונה לו, אור, צליל, ריחות)
אווירת המשפחה, מודעות התקשורת בתוך המשפחה.

נראה בהמשך לאן זה יכול להגיע.

משה (איך מדגישים מילה?)
מסכימה איתך.
"חנוך הנער על פי דרכו" ..לאפשר לכל אחד לממש את עצמו .ע'פ צרכיו , רצונותיו וכשוריו.
הורים רבים מכתיבים לילדיהם כוון ע'פ שיקול דעתם . במקרים רבים הוא נוגד לחלוטין את הפוטנציאל המולד של ילדם.דבר הגורם לילד תיסכול וכעס
רב . דבר שעלול להשפיע עליו לכל ימי חייו.

שני ילדים באותו הבית יכולים להגיב בדרך שונה מאוד לאותו היחס
נכדותי התאומות .(לא זהות) בנות שנתיים ושלושה חודשים. האחת עם זרת ארוכה . ורווח בין השיניים .D-: (נו....ממי ירשה זאת לדעתכם.?)
השנייה , עם אצבע ארוכה .לשתיהן קמיצה גבוהה מאוד.
מדהים לראות את ההתנהלות בינהן. מאבקי הכוח .ה"שתלטנית" מול "הוותרנית".הנינוחה ו"השקטה" מול חמת המזג והאימפולסיבית.
. אני משקיפה מן הצד . מתפעלת ומתמוגגת.(איך לא?)
לא פעם, אני חושבת לעצמי. אילו כלים נפלאים קבלתי כדי להתבונן בעולם/ באנשים בצורה שונה .בעזרתם אני יכולה לפעול אחרת.
ממבט שכזה , העולם נראה שונה. אין לי כל ספק . שתגובותי ותגובות הורי "הקטנות" מושפעות מהידע , ההקשבה ,ההבנה וכמובן הניסיון.
אשר מתמזגות, מתחשבות וזורמות עם אופיין המאוד השונה.תוך רגישות רבה , הקשבה והמון אהבה.

שלום לך פלוני אלמוני, גם אני מידי פעם מופיעה כאן בתור פלונית אלמונית, כרגע יושבת מול ההודעה שלך ומנסה לבחור את המילים הכי מתאימות בשבילך כדי שתאמין כדי שתרצה כדי שלא תוותר. הייתי שם ואולי דומה פחות או יותר- שם במקום הלא מאמין רוצה ולא תמיד מצליחה ( רגע אני משנה) ולא תמיד הצלחתי ויתרתי לעצמי ריחמתי על עצמי עטפתי אותי במילים האלו בכאב בחוסר יכולת..... ורגע אחד בחרתי - אחרת. זהו די עכשיו אני מאמינה עכשיו אני רואה עכשיו אני מקבלת עכשיו א נ י!!! יש עוד על מה לעבוד ויש עוד את מה לשכלל והכל נראה אפשרי יותר.... ויש שאלות ויש ... אבל עכשיו זה מקור להתמודדות ולא מקור להתרסקות... מקווה שעזרתי ולו במעט.

שלום משה, אוריאל טליה וכל מי שעוד קורא:
בנושא ההנאה מהאופי המולד- ההתבוננות האחרת על התנהלות הילד בעולם ע"פ הצורך שלו- איך אתם מעבירים את המסר להורים?

לפלונית.

בנושא ההנאה מהאופי המולד- ההתבוננות האחרת על התנהלות הילד בעולם ע"פ הצורך שלו- איך אתם מעבירים את המסר להורים

ראשית יש צורך לאבחן את הילד כדי לדעת מהו הפוטנציאל המולד שלו.
נניח שרואים באבחון ילד יצירתי, מאוד מוטורי. עם חוש לקצב /תנועה וצורך להיות במרכז.( במה /שחקן / זמר ).
ילד זה משתוקק ללכת לחוג תאטרון . רקוד או, פיתוח קול.
הוריו לעומתו , מסיבות רבות מונעים ממנו אפשרויות אלה .משכנעים /כופים דעתם עליו שילך לחוג "מדעים"," גודו " וכו'.
ישנן מס' אפשרויות:1. הילד יסרב להוריו ויוותר על שאר החוגים המוצעים לו.( תגובת דווקא ,עם המון כעס)

יתפשר, וירגיש מתוסכל ומאוכזב. יש להניח שלא יתמיד . לא ישקיע מאמץ . לא ילך שמח לחוג. וכו'.
התנהגותו והישגיו הלמודיים בביהס' ירדו. יגיב בכעס רב לסביבה .כאשר לא תמיד יהיה לו הסבר הגיוני להתנהגותו.
הילד יתעקש. ישיג מבוקשו . אך ההורים ישדרו לו אנטי. חוסר הערכה ופירגון.

בכל המקרים הנ"ל תגובת ההורים פוגעת בילד.הדבר עלול לגרום לו לכעס רב שישא אותו כל ימי חייו.
יפגע בו בהמשך דרכו. ביכולתו להתחבר למקצוע בעתיד ועוד...
במקרים רבים , כאשר הסברתי להורים מהם תוצרי הלוואי הנגרמים ויגרמו לילדם .שינו את דעתם והתייחסותם מקצה אל קצה.

הוספה.

משכנעים /כופים דעתם עליו שילך לחוג "מדעים"," גודו " וכו'.
לגבי חוג ג'ודו. יתכן ויקבל זאת כברירת מחדל. כיוון ששם יכול לממש את עצמו מבחינת הפוטנציאל המוטורי
והצורך להיות במרכז.
אך במידה והילד רוצה לרקוד או לשיר. פעילות זו לא תענה על צרכיו .

האם משהוא מכם עוסק בזה כדרך קבועה לטפוח המוח ברמות הנדרשות לאנשים יצירתיים ולאנשים מוטוריים מאוד?
אשמח לקבל תגובות מהעוסקים בנושא בדרכים שונות.

למשל, כעיסוק מקדים לאלו הצריכים להיכנס לתהליכים רגשיים, והאונה הימנית לא כל כך פעילה.

למשה
במספר מועט של טיפולים . התגרתי את המטופלים שהיו מגיל 13+ .
בצורות הספיראליות משני הכוונים ברצף ולאחר מכן גם מעלה מטה ובאלכסון בשתי הידיים.
כמו כן. הם ביצעו את צורת השמיניות לכל הכוונים . מעלה מטה. ימין שמאל ואלכסונים. נראה כמו פרח.
צורה זו ציירו בשתי ידיים בו זמנית.נפלא לתפיסה המרחבית.ברמה הגבוהה לאחר תרגולים רבים . היה על המטופל להתחיל כל צורה מכוון שונה ,לפי הוראתי. לדוגמא: ביד ימין להתחיל מעלה מטה. ביד שמאל : מימין לשמאל. קשה מאוד. אבל כיף...(חבל שאינני יכולה לצייר זאת.
גיוונו בצורות "מפתח סול" ברצף וציור צורות לא זהות . האחת ביד ימין והשנייה בשמאל. כמו: עיגול ומשולש.
באמצעות המוטוריקה הגסה. "ציירו" באוירעם רגל/יד ימין צורה 1. וביד/רגל השנייה צורה שונה.

טליה יצירתי מאוד ונדרש. מאוד מזכיר את מירום בעבודתו.

באופן טבעי

באופן טבעי