קמיצה קצרה

תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

קמיצה קצרה

שליחה על ידי תמי* »

שלום לכולם.
אשמח לקבל הבהרה בנושא: קמיצה נמוכה.
מדוע אסור להחמיא להם. באיזה נושאים ותחומים.מה תהיה תגובתם והרגשתם?
לאילו מקרים נוספים אין להחמיא?
תודה מראש
אוריאל*
הודעות: 7
הצטרפות: 22 אוקטובר 2010, 12:45

קמיצה קצרה

שליחה על ידי אוריאל* »

תמי,
קמיצה נמוכה זה פרמטר אחד, משמעותי מאוד אבל עדיין אחד, צריך לזכור ש "הכל משפיע על הכל".
עקרונית, אני בעד להחמיא לכולם[-: מה לעשות ומחמאות מהוות חומר דלק אדיר להתקדמות טיפול,
ההנחיה שלא להחמיא למטופל מסויים זו טכניקה שחייבת להיות תלויית מצב טיפולי ולא גורפת.
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

קמיצה קצרה

שליחה על ידי תמי* »

לאוריאל תודה על התייחסותך.
גם אני חושבת שלהחמיא למישהו על דבר שמגע לו הוא דבר חיובי.
בכל אופן, למדנו על הפרמטר של קמיצה נמוכה שאין להחמיא להם ואני שואלת מדוע?

"ההנחיה שלא להחמיא למטופל מסויים זו טכניקה שחייבת להיות תלויית מצב טיפולי ולא גורפת."
האם אתה יכול לתת דוגמא לאיזה מצב טיפולי הינך מתכוון?
אוריאל*
הודעות: 7
הצטרפות: 22 אוקטובר 2010, 12:45

קמיצה קצרה

שליחה על ידי אוריאל* »

תמי,
במקרה של קמיצה קצרה שמגיב כך, מטופל כזה הוא בעל חסך ופגוע רגשית מהעבר ומיחסיו עם האם ולא מוכן להאמין לכנות מחמאות המטפל,
לגבי מטופל כזה מחמאה על הצלחה כלשהיא מצד המטפל מהווה איום ישיר על תפיסתו הפנימית שאומרת שלהצליח פירושו
להתבגר

לקיחת אחריות על חייו

לאבד את הסיכוי לקבל אי פעם מהאם את החסך הרגשי.

המצבים הטיפוליים משתנים, באופן כללי צריך לשים לב למטופל שמתקשה מאוד לקבל מחמאות או פירגונים,
לא חשוב אם מרגישים שמגיע לו, מה שחשוב זה איך הוא מגיב למחמאה, לדוגמא: עם קבלת המחמאה הוא יכול לחשוב ולשדר שהמטפל לא מבין כלום,
אידיוט או שקרן, ואז הלך הטיפול.
הקושי לקבל, ולא רק מחמאות ופירגונים, קיים אצל המון אנשים ויש לזה הרבה סיבות, לא חייבים להיות בעלי קמיצות קצרות כדי להרגיש כך.
פלוני_אלמוני*
הודעות: 1182
הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*

קמיצה קצרה

שליחה על ידי פלוני_אלמוני* »

תמי
אוסיף על דבריו הנכונים של אוריאל.
חשוב מאוד לאפשר למטופלת עם הקמיצה הנמוכה לחוות חוויות של הצלחה, אם בחרת שלא לפרגן לה, ניתן להמיר זאת בפירגון עצמי

ולשאול אותה בתום הטיפול כשהיא במצב של הרפייה :מה את חושבת על מה שעשית היום?, כיצד את מרגישה עם מה שעשית היום, על , איך שהתמודדת עם הקושי וכד'.

חשוב להביא אותה לתחושת מסוגלות בעיניי עצמה דרך שיקוף מלא של החוויות בחדר הטיפולים, ללא תלות ואישור מהסביבה /מטפל/אמא ובכך לאפשר לה לקחת אחריות ולהתבגר.

בהצלחה.
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

קמיצה קצרה

שליחה על ידי תמי* »

תודה לאוריאל ולפלוני.
משה_אלבאום*
הודעות: 191
הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*

קמיצה קצרה

שליחה על ידי משה_אלבאום* »

ניראה כתוספת חשובה שאנשים עם קמיצה קצרה, לרוב בידם גם אצבע אורכה. זהו מצב שכן מחייב התייחסות חיובית להצלחות, כי אחרת מאבדים אותם מיידית. במידה והמצב הוא אכן שילוב לאצבע ארוכה, חשוב להם במיוחד איך הם נתפסים בעיני האחר, וזה בהחלט מצריך לפרגן בכל פעם שהעשיה חיובית. כמובן שחייבים ללמוד להפנות את הפירגון ולהתאימו למטופל.

הייתי מעוניין לחדד את הנושא של "לא נכון לפרגן", באופן כללי.

עד כמה שזכור לי, חשוב מאוד לא לפרגן בעיקר עם אנשים שהאגודל שלהם אסימטרי החוצה. עם אנשים אלו, חשוב ביותר להבין האם ואיך לפרגן. במיקרה של האגודל, לא כל כך חשוב מה עוד יש ביד, כי זה מבטל כמעת את כל היכולת לראות את העצמי באור חיובי ומוצלח.
רק לאחר תיקונים וחיזוקים רבים, יהיה נכון להתחיל לפרגן.

חשוב מאוד לזכור שלא חייבים לפרגן בצורה ישירה ו/או על כל דבר ועיניין, על מנת ליצור אווירה נינוחה, חיובית ותומכת.
משה_אלבאום*
הודעות: 191
הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*

קמיצה קצרה

שליחה על ידי משה_אלבאום* »

ל פלוני אלמוני , לא הגבתי עדיין על הסיפור הנהדר על חוייתך הרוחנית כי אני עדיין בג'ט לג. אתייחס אליו לכשמחשבתי תתבהר.
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

קמיצה קצרה

שליחה על ידי תמי* »

תודה משה.
נפלא שיש אל מי לפנות ,להתייעץ ולקבל משוב ועזרה.
ניצה*
הודעות: 16
הצטרפות: 02 ספטמבר 2005, 09:58

קמיצה קצרה

שליחה על ידי ניצה* »

תמי
אחד המקרים המאוד בולטים בהם אנחנו מחמיאים במינונים מאוד מצומצמים הוא כאשר יש בידיים חרדת נטישה. כי יש פחד אצל המטופל שאם הוא יהיה "בסדר" אז הטיפול יסתיים, ושוב הוא "יינטש"
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

קמיצה קצרה

שליחה על ידי תמי* »

תןדה ניצה
שליחת תגובה

חזור אל “שיטת אלבאום”