צורך מולד לשליטה בסביבה

[אנונימי]

ראו גם: באופן:ילדים שקרים ועונשים

[משה_אלבאום*]

כמה חוסר הבנה בסיסית ובלבול יכול להתקיים לחוקר החושב עצמו לרציני???
http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/603/524.html
במקום להבין שהאדם הוא בעל צורך מולד לשליטה בסביבתו, הפעיל עוד בהתחברות של הביצית לזרע (אחרת איך יוכלו להסביר את התופעות התפתחותיות נפשיות הנגרמות עקב המצב הנפשי של האם בזמן ההיריון), חושבת החוקרת הזו, וכנראה גם אחרים שהתינוק אינו מסוגל לחשוב ולפעול לעיצוב צרכיו וסביבתו מהתחלה. מתי כבר יבינו שהאינטליגנציה הקוגניטיבית אינה האינטליגנציה היחידה של האדם. מכיוון שכבר הכירו באינטליגנציה הרגשית, האם לא הבינו שאם זו אינטליגנציה קיימות לה יכולות אינטליגנטיות משלה?? ומה עם היכולות של האינטליגנציה הגופנית והאנרגטית? להן אין יכולת הפעלה של האדם בצורה מושכלת??
כמה רחוק יכול להיות עדיין המדע מלהבין את הפשטות של האדם??
מתי יבינו שלכל אינטליגנציה קיימות מחשבות משלה, רגשות משלה, התייחסות גופנית משלה, והתייחסות אנרגטית משלה? שכל אינטליגנציה מסוגלת לחשוב בכלים שלה על מנת לנסות ולארגן את סביבתה לטובתה?
מתי יבינו שהאדם נולד עם כל הכלים, אבל בלי הידע איך להפעילם, וברגע שהצורך מוצג, הכלי מתחיל לפעול? מתי יבינו שההתפתחות היא למידת הפעלת הכלים והאינטגרציה ביניהם, ולא פתוח של יש מאין?

[תמר*]

והנה היום נתנה לי מישהי דף עם סיפור. הסיפור די ארוך (אז אני מקצרת) ומספר אותו דר' דניאל אמאן (פסיכיאטר מומחה ל-adhd).
לדר' אמאן אוסף של מעל 300 בובות פינגווין במשרדו. כשאבא של אחד ממטופליו שאל אותו, כיצד יוכל לסמוך על אדם שאוסף בובות פינגווין, סיפר לו הדוקטור את הסיפור הבא:
פעם, כאשר גרתי בהוואי, ובני היה צעיר, לקחתי אותו ל"פארק החיים הימיים" - שם ראינו מופעים של חיות ימיות. פינגווין בשם פרדי - ביצע פעלולים מדהימים - הוא קפץ ממקפצה בגובה 7 מטרים, העיף כדור בעזרת אפו, קפץ דרך טבעת אש ובסוף, ביקשה ממנו המאמנת להביא חפץ מסויים וגם את זה הוא עשה. ואני חשבתי לעצמי - כשאני מבקש מבני להביא לי משהו, מתנהל בינינו ויכוח של 20 דקות ובסוף הוא גם לא מביא את החפץ.
אחרי המופע ניגשתי עם בני למאמנת ושאלתי אותה כיצד היא מצליחה לגרום לפרדי לעשות כל מה שהיא מבקשת ממנו. המאמנת הביטה בי ובבני ואמרה, "...זה לא כמו הורים, בכל פעם שפרדי מבצע משהו שהוא קרוב למה שאני מבקשת ממנו, אני מתייחסת אליו! מחבקת אותו ונותנת לו דג".
אז נדלקה הנורה בראשי, בכל פעם שבני עשה את אשר ביקשתי - לא התייחסתי לכך, אבל בכל פעם שלא ביצע, הוא קיבל את מלוא תשומת הלב ממני מפני שלא רציתי לגדל ילד רע. בלי כוונה חינכתי אותו להיות מפלצת קטנה!
מאז אני אוסף פינגווינים, זו הדרך שלי להזכיר לעצמי להיות ער ולהתייחס יותר לטוב שבאנשים שבחיי מאשר לחסרונות שלהם.
כך אני יכול לגרום לאנשים לשים לב למה שהם אוהבים אחד בשני ולשים לב למה שהם אוהבים בעצמם.
אם אתם רוצים לגדל ילדים בעלי ערכים בריאים הם צריכים להיות בריאים בתוכם.

היו ערים למה שאתם אוהבים, אין לכם מושג כמה זה חשוב.
<ותמר מוסיפה - היו ערים לדברים הטובים ואמרו אותם בקול רם>

[משה_אלבאום*]

ל ניצני אור ולתמר תודה רבה על הסיפורים והשיתוף. מוסיף המון.