העיניים ראי הנשמה

[אנונימי]

_{דיון שהוצא מ{{}}דף הבית האישי משה אלבאום}

[רחל_ה*]

ראיה: האם ילדתך מצליחה ליצור קשר עין איתך? האם אתה יוצר קשר עין איתה? עבור תינוקות קשר עין שווה ערך לנשימה, מזון, מגע, אהבה ובכלל.

משה שלום,
האם מה שאמרת כאן אינו נכון גם למבוגרים? או לפחות כמעט? אני חוויתי קשר רגשי [עם בן זוגי] עם מעט מאד קשר עין בכלל מצידו ואם כן - אז לרוב רק לענין תפקודי. החלק הרגשי הכמעט יחידי דרך קשר עין היה העברת רגש בקשר לילדים או לכלב.
אני חוויתי זאת כרעב מתמיד מצידי וכחוויה מרעיבה.

[רחל_ה*]

לא, התכוונתי לתחושת החויה הערה -גוף, רגש, חשיבה ואנרגיה [ טוב, לא ברור לי לגמרי למה אתה מתכוון ב"אנרגיה"] שיש לי בהיותי בקשר עין עם אדם אחר. כמובן, שיש רמות שונות של תחושה, אבל אני מדברת על תחושת ה"קליטה" שיש לי מאנשים אחרים.

[סטודנטית*]

שלום משה, אני נכנסת לאתר כל כמה ימים ומאוד מעניין לקרא אותך ואת הפניות אליך.
רציתי לשתף בחוויה שעברתי כשהייתי בת 17.5. אומנם הייתי תחת השפעה קלה של עישון מריחואנה אבל בכל זאת קרה משהו מעניין.
ישבתי עם ידיד בן גילי והסתכלנו בעיניים במשך הרבה זמן (בעקבות מה שכתבת, כניראה העישון גרם להרפיית העיניים), התחלתי לראות בפניו המון דמויות, הפנים התחלפו לפנים שונים של אנשים מבוגרים יותר, גם לפנים של אשה ודמות גברית שניראתה מאיימת. זאת היתה חוויה מיוחדת עבורי ובכל זאת באותה תקופה שהייתי בה יותר חלשה מהיום, חוויה שהפחידה.
שמחתי לקרא את מה שכתבת בעיניין ואולי אתנסה בכך שוב בעתיד כשארגיש שאני מספיק חזקה בגוף וביכלל (וכמובן שלא תחת השפעה של סמים).

[ירוקה_בדף*]

שאלות הבהרה לגבי הרפיית העיניים...

ניסיתי להבין איך בדיוק עושים את זה? פשוט צריך להסתכל לאדם שיושב ממולך לתוך העיניים
אישון מול אישון, ולהרפות - מה זה אומר להרפות? לכמה זמן? והדגש של אישון מול אישון - האם לא זאת הדרך
היחידה להסתכל לבנאדם ממול בעיניים בצורה ישירה? האם מומלץ לבצע תרגיל זה רק בחברת אדם
המיומן בתהליכים שכאלה או אפשרי לבצע אותו גם אם בן/ת זוג שאינם מטפלים?

קראתי גם את מה שמטפלת זקנה כתבה לגבי מה אומרת כל עין ועין, מעניין מאד... גם בספר גופנפש -
הסופר מציין את ההבדלים בין העיניים בהקשר של בכי, ז"א כל עין יכולה לדמוע בנפרד בהתאם לקונטקס
הרגשי - כעס מעין ימין וכאב מעין שמאל. בספר הוא הסביר את הקשר להמיספרות ולשליטה שלהן על הגוף ותפקידיהן.

ושיהיה לכולנו סופשבוע קייצי ומרענן

[ברונית_ב*]

משה,
מחשבה שעלתה לי היום, בקשר לדמות של המפגר השכונתי שנצרב בפניה של המטופלת שלך:
איך מסלקים אותו מהפנים? האם מספיקה עצם העובדה שהוא עלה למודעות?
(לדעתי אתה קצת שמאן).

[משה_אלבאום*]

תודה,
הדרך הטובה לסילוקן של דמויות מהסוג הזה היא דרך תהליך סליחה קצר לעצמי שחווה את מה שחווה.
נושה נוסף ששווה להשקיע בו עבודה הוא המפגש עם הילד שבתוכנו, חווית מה שחווה מחדש, ודיון מעמיק איתו בנושא של היכולת שלנו כיום כבוגרים, לא לפחד או להיפגע מדברים כאלה. ברגע שהדמות של הילד הפנימי מקבלת את היכולת של המבוגר שבנו להתמודד, היא משחררת את הפחד השמור, הילד ממשיך את התפתחותו שעצר ברגע הטראומה, והחלק הזה בישיות שלנו מגיע לבגרות ומתחברת כיחידה אחת לבוגר שבנו.
נשמע הגיוני???

[ברונית_ב*]

הדרך הטובה לסילוקן של דמויות מהסוג הזה היא דרך תהליך סליחה קצר לעצמי שחווה את מה שחווה

איך עושים את זה בפועל?

[משה_אלבאום*]

לא כל זיכרון כואב או פגיעה, מצריך תהליך סליחה עמוק ויסודי. ככל שנקיים תהליכי סליחה בסיסיים(הקשורים לבסיס האישיות) הכוללים את ההורים ואת עצמנו, כך יקרה שהתהליך הולך ונעשה קל וקצר. על אותו העיקרון של תהליכי תנועה. ככל שיודעים יותר תנועה, כך קל וקצר יותר ללמוד תרגילים חדשים.
בהצלחה

[מירב_שרמן*]

משה שלום,
הנה אני חוזרת (לקח זמן...) ומשחזרת את הדברים שכתבתי לך (תודה על המייל):

התאורים שלך על הדמויות שמופיעות מול העינים פשוט מדהימים, ונראה לי מופלא ביותר לגלות דבר כזה.
מודה לך מאוד על השיתוף, חומר נפלא למחשבה...
אני עוד מחפשת פרטנר סבלני ומאמין לנסות לתרגל איתו את זה...

מקריאת דבריך, חשבתי על הקשר שיש אולי בין זה לבין "העין המופלאה"- התמונות האלו שנראות כמו טישטוש אחד גדול, ואם משנים את מוקד הראיה לתוך התמונה (שזה נדמה לי טכנית די דומה לפעולה שאתה עושה) אז מתקבלת תמונה תלת מימדית בעומק.
מענין אם יש קשר, מה דעתך?

רציתי גם לשאול אותך לגבי משהו מדהים שקרה לי לאחרונה,שנדמה לי שקשור לשינוי מוקד הראיה (כפי שתיארתי שאפשר לתרגל דרך תמונות "העין המופלאה")-
אני כבר לא דיסלקטית ! (אני מאובחנת כדיסלקטית וכמעט לא קראתי בחיי ספרים-טקסטים ארוכים).
ברגע שלמדתי לשנות את מוקד הראיה בעזרת הספר הזה, גיליתי שאני פתאום גם יכולה לקרוא בשטף.
שינוי הפוקוס הוא כמו שכשנוסעים במכונית, הפוקוס של העין הוא לא על המטר הקרוב, אלא מעין מבט לאופק, כך גם בקריאה מצאתי ש"לצלול" לתוך הדף מאפשר לי לקרוא בשטף. יש לציין שלא תרגלתי הרבה את שינוי המוקד, פשוט הבנתי את הטכניקה, וזהו. ונכון שחלו שינויים רבים בחיי בתקופה האחרונה, אבל מרגיש לי שיש קשר בין הדיסלקציה לבין ראית העומק הזו.
היתי שמחה לשמוע את דעתך בענין מתוך הניסיון שלך. תודה!

כיף שאתה פה נהנית לקרוא אותך.

[משה_אלבאום*]

תודה מירב
ראיית העומק היא נושא מרכזי בכל תחום המיקוד והיכולת להפעיל את העיניים בקלות ונכון. על מנת שתיהייה ראיית עומק על העיניים לעבוד באופן מתואם. כנראה שהתרגולים השונים אפשרו את התיאום בין העיניים, כך שתקנת את היכולת שלא עבדה לפני כן. לי זה קרה בעקבות התמקדות ממושכת בעננים.

איני מכיר את נושא העין המופלאה אבל כל מה שעוזר הוא טוב.

עד כמה בדקתי בעשרים השנה האחרונות (אלפי ילדים ובוגרים), לא קיימת תופעה ששמה דסלקסיה אלה סימפטומים דיסלקטיים בלבד. כל מי שהגיע אלי או לתלמידי עם אבחנה של דיסלקציה והסכים לתרגל את עיניו, שינה את יכולתו לקרא והסמפטומים נעלמו. היו כאלה שלא הסכימו לשנות את המצב בו הם סובלים מהסמפטומים. איתם סיבותיהם.

[שמחה_שמצאתי*]

מתוך הספר..." כדי להתבונן...צריך לראות בשתי העיניים. עיניכם חייבות לעבוד יחד כצוות ממוקד. כתוצאה מכך, חל גירוי חזק יותר של הצד השמאלי ושל הצד הימני של מוחכם בעת התבוננות בתמונות העין המופלאה. משום כך זכינו לפופולריות רבה אצל כל מי שמלמד או לומד תחומים מבוג "המח כשלם", או "סנכרון מוחי"...ובהן תרפיית ראייה, למידה מואצת, קריאה מהירה, התמודדות עם לחץ, התמודדות עם כאב..."הרחבת גבולות המוח" ....התמחויות אלה מבוססות על יצירת מצב זהה לזה שעשוי להיווצר בעת התבוננות בתמונות העין המופלאאה."

קרוב ללב לא?