ריצוף בית החלומות

[אנונימי]

דיון שהתפתח לשמחת כולנו בדף תכנון מטבח והועבר בכ----בוד לדף חדש

---

[בת_ההרים*]

אני יודעת שזה קשור יותר לתכנון חדר אמבטיה אבל איכשהו בשמת העלתה את עניין הצבעים.
לא בחרתי בירוק כהה למטבח בגלל עניין הלכלוך אלא בגלל שזה צבע שאהוב עליי וחסר לי במדבר.ונותן לי הרבה חשק והשראה לבשל.בקיצור,צ'קרת הלב.
אבל לחדר האמבטיה בחרתי אריחים בצבע כחול נעים כזה.לא פסטלי אבל גם לא כהה מידי.נקרא "כחול אוקינוס". גם בגלל שזה מתאים למיקום ובעיקר בגלל שבבית עכשיו יש אריחי קרמיקה בהירים וזה מעצבן לאללה.רואים כל פיפס.שנייה אחרי שמנקים-כבר נראה ומרגיש מלוכלך.
אז הפעם אמרתי-רק ריצוף כהה יחסית.שלא יהיה לי בתוך העיניים כל הזמן כל שערה וכל כתמון.

[בשמת_א*]

אריחי קרמיקה בהירים
לדעתי, קרמיקה על הרצפה זה נורא. באמת רואים כל ליכלוך הכי קטן. אני בהחלט אוהבת רצפות שומשום (-:

[בת_ההרים*]

תזהרי עם השומשום כי הוא נורא נורא עדין,צריך תחזוקה מיוחדת ונהרס אם לא מקבל אותה.ולחדר אמבטיה לא מתאים בכלל בגלל הלחות.תבדקי טרצו.זה דומה לשומשום אבל יותר קל לתחזוק.

[אמא_ותיקה*]

"כחול אוקינוס". גם בגלל שזה מתאים למיקום ובעיקר בגלל שבבית עכשיו יש אריחי קרמיקה בהירים וזה מעצבן לאללה.רואים כל פיפס.שנייה אחרי שמנקים-כבר נראה ומרגיש מלוכלך.
אני דווקא גיליתי בדיוק את ההפך - על קרמיקה כהה יחסית רואים כל טיפת מים, בעיקר בארץ הזאת שיש המון אבנית במים. אחרי כמה חודשים זה נראה די נורא - מין ציפוי לבנבן עכור כזה. אלא אם כן ממש מקפידים כל הזמן לנגב ולנקות, ועוד עם מסיר אבנית, שזה למעשה חומצה. דווקא אריחים בהירים, בסביבות הבז', לא מראים לכלוך. אני בחרתי אריחים מעט מנומרים, כלומר לא צבע אחיד חלק לגמרי, ואז ממש לא רואים לכלוך. זה נראה מלוכלך בילד אין... כלומר הדוגמא היא מעט כהה יותר ומעט ובהיר יותר, ואז לא בולט אם יש לכלוך. בעיקר לכלוך כמו אבנית, שהוא דווקא בהיר.

אבל זה לא בשביל להעמיד פנים - זה בשביל הצבע והדוגמא שמתאימים בדיוק למטבח
האמת היא שבחרתי בדיוק כי הצבע והמרקם מצאו חן בעיני. רק כשקראתי כאן את הדברים על אפשרות של חיפוי אבן לקיר, אחרי שזה אצלי כבר 10 שנים, פעם ראשונה חשבתי שזה למעשה דמוי אבן. גם הקרמיקה הזאת היא לא צבע אחיד, אלא מעט מגוון - ובאמת ממש לא רואים כל לכלוך. אני כמובן גם משתדלת לנקות...

[אילה_א*]

רצפת אמבטיה רעיון טוב שמפשר בין כל הדברים זה גרניטפורצלן
לא בהיר מידי
לא כהה מידי
לא חלק מידי
לא רואים כל ליכלוך לא נראה מלוכלך גם כשנקי
אני מרוצה ממנו

[בת_ההרים*]

_לא בהיר מידי
לא כהה מידי
לא חלק מידי
לא רואים כל ליכלוך לא נראה מלוכלך גם כשנקי_
אבל יש בגרניט פורצלן משהו מאד משרדי.תחושה של בנק או משרד עורכי דין.לטעמי.

[לי_אורה*]

דווקא אריחים בהירים, בסביבות הבז', לא מראים לכלוך
מסכימה, קרמיקה בהירה (לבנה, צבע קרם-בז') לא מראה את הלכלוך הלבן של האבנית. וקרמיקה לבנה חלקה גם נוצצת ומחזירה אור ובכך מאירה את החדר.

[בשמת_א*]

תזהרי עם השומשום כי הוא נורא נורא עדין,צריך תחזוקה מיוחדת ונהרס אם לא מקבל אותה
שומשום זה לא המרצפות האלה כמו הישנות שיש בכל הבתים משנות החמישים-שישים-שבעים? הרגילות, מין רקע "לבן" עם כאילו חתיכות אבן בכל מיני גדלים וגוונים? וגם היותר ישנות, משנות השלושים, שזה כאילו צבע אחד אבל כשמסתכלים מקרוב רואים שזה כאילו גרגרי?

[בת_ההרים*]

כן ולא.השומשום הישן היה הרבה יותר עמיד(זה הסבר מקבלן בנייה מדופלם שאני מאד סומכת על ידיעותיו) שזה כאילו צבע אחד אבל כשמסתכלים מקרוב רואים שזה כאילו גרגרי? זה שומשום. אבל השומשום שיש היום בשוק הוא מאד עדין וצריך תחזוקה מסויימת מאד.זה לא פוסל אותו כרצפה נהדרת.רק צריכים להביא את זה בחשבון. תסתכלי באתר www.balatot.co.il אני מקווה שאיני טועה.
הרגילות, מין רקע "לבן" עם כאילו חתיכות אבן בכל מיני גדלים וגוונים?
אילו הן ה בלטות. הטובות והישנות.אפשר למצוא אותן גם היום.בדרך כלל בגודל 30/30.יש אותן בכל מיני גוונים. חלק עדיין בגוון הצהבהב וחלק בגוון יותר אפור.בחרתי כאילו לריצוף רוב הבית.הן יחסית זולות,מאד נוחות לתיחזוק ומאד ישראליות שכאילו.אפשר למצוא כאילו אצל שיש אלוני למשל.והן עולות פחות מחמישים ש'ח למטר.יש גם יותר יקרות.עם שמות כמו פרלטו וכד'.
ושוב,הכל עניין של טעם. בטח יש אנשם שזה יראה להם מכוער לאללה.

[בשמת_א*]

אילו הן ה בלטות
אז זהו, שקריאה במיליון אתרים לא הצליחה להבהיר לי מה זה: זה שומשום? יש שאמרו לי שכן. זה טראצו? זה בטון? מה זה?

[בשמת_א*]

השומשום שיש היום בשוק הוא מאד עדין וצריך תחזוקה מסויימת מאד
אז זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה
יחסית זולות,מאד נוחות לתיחזוק ומאד ישראליות

[בת_ההרים*]

תכנסי לאתר של אלוני ותקבלי יותר רעיונות על מה זה מה ואיך לתחזק.באף אתר אין את הבלטות הפשוטות ב-48 ש'ח למטר.את אילו מוצאים באולמות התצוגה או פשוט-יודעים מה רוצים ומבקשים את זה(ואם להיות יותר ספציפית דגם A152 ).הסבר מהבעל;"הבלטות עשויות משני שליש שכבות בטון ושכבה עליונה של חומר שאני לא זוכר את שמו שבתוכו חתיכות שיש.מרצפות השומשום מכילות בתוכן חתיכות אבנים מעורבות בחומר פלסטי מסויים ולכן יש להן נטייה להשחרה אם אין טיפול נכון בהן".זה בגדול.נא לא לתפוס אותו במילה.הוא גם קצת מצוברח כי אני על המחשב כל הזמן

[בשמת_א*]

באתר הקודם, "בלטות", היה הסבר כזה: מרצפות השומשום הן טראצו באיכות הכי טובה, והן תערובת של צמנט (זה בטון?) עם אבנים.
"חומר פלסטי" זה משהו סופר מודרני, אז זה לא יכול להיות טראצו.
אז יש אם כן שני סוגי מרצפות שמכונים "שומשום", וזה מה שמבלבל אותי:

1. הבלטות הקלאסיות, כנראה טראצו איכותי, והן "זולות יחסית, עמידות ביותר, ונוחות לתחזוקה".
2. מרצפות מודרניות עם חומר פלסטי, עדינות ודורשות תחזוקה מיוחדת.

הבנתי נכון?

[לי_אורה*]

_הרגילות, מין רקע "לבן" עם כאילו חתיכות אבן בכל מיני גדלים וגוונים?
אילו הן ה בלטות. הטובות והישנות.אפשר למצוא אותן גם היום.בדרך כלל בגודל 30/30.יש אותן בכל מיני גוונים... הן יחסית זולות,מאד נוחות לתיחזוק ומאד ישראליות שכאילו_
גם אצלי יש בדיוק כאלה, בגודל 30/30, הן צהבהבות בהירות (לא אוהבת צבע אפור) עם כל מיני חתיכות בצבעים שונים בתוכן. גם אני חושבת שזו אבן ישראלית ומאוד אוהבת אותה. ואין שום צורך ב"תיחזוק". ספונג'ה פשוטה וזהו אם רוצים, אז לפני שנכנסים לבית פעם אחת מזמינים מישהו שעושה עליהן פוליש ואז הן מבריקות להמווווון שנים.

[בת_ההרים*]

http://www.alony.co.il/Index.asp?CategoryID=153
http://www.alony.co.il/Index.asp?Articl ... =91&Page=1
לבשמת ב

[בשמת_א*]

ותודה על המרצפות! היה לי כיף להסתכל. כנראה טראצו איכותי זה מה שאני מחפשת, ומ"שומשום" צריך להיזהר ולבדוק שזה לא הסוג החדש הלא פרקטי...

[בת_ההרים*]

כנראה טראצו איכותי זה מה שאני מחפשת, ומ"שומשום" צריך להיזהר ולבדוק שזה לא הסוג החדש הלא פרקטי...
בדיוק.ראיתי ורצו בגוון צהבהב מאד יפה אצל מישהי מהיישוב.חשוב לקחת רצף טוב.אחרת הוא הורס לבלטות את הצורה.

[סיגל*]

מצטרפת לשיחה בעניין המרצפות.
גם טרצו וגם שומשום עשויים מחומרים טבעיים (להבדיל מקרמיקה/גרניט פורצלן שמצופים בחומרים חדישים וזה גם מה שהופך אותם לכל כך פרקטיים - לא פגיעים וניתנים לניקוי עם חומרים קשים).

טרצו ושומשום הם חומרים "חיים", זאת אומרת חמים בתחושה, ביתיים וגם אפשר לראות עליהם את הזמן (כל דבר חומצי שנופל על הרצפה, אפילו תפוח), הם משתנים, בעיקר השומשום עם הזמן, ומשטיפה לשטיפה, לאורך הזמן הגוון והברק שלהם משתנה. נותנים תחושה מאוד לא סטרילית, "אמיתית" ולא מנוכרת. כמובן שעבור חובבי האקונומיקה זה בעייתי. בין שניהם טרצו נחשב עמיד יותר.

אלוני ממליצים על תהליך של פוליש שהם עושים למרצפות שלהם (עוד כסף). לאחרונה ראיתי שני בתים עם מרצפות אלוני, באחד הלכו לפי ההוראות של אלוני "ביי דה בוק" ובשני לא עשו כלום. מבחינת ההגנה על הריצפה לא היה הבדל משמעותי, לפי דברי הדיירים כמו גם לפי מראה עיניים.

ודבר אחרון - באזור תעשייה הישן של נתניה יש מפעל "רצף בהט" שמייצר גם טרצו וגם שומשום (גם עבור אלוני). וכדאי, לדעתי, לקנות אצלם ולא אצל אלוני מכמה סיבות -

• קודם כל הם מאוד נחמדים.
• מוכרים כל דגם גם בגודל 20*20, לאלוני, עד כמה שידוע לי אין.
• מוכרים כל כמות (לאלוני יש מינימום הזמנה) החל מחמש בלטות ועד... מה שמאוד נוח במקרה של בית קטן, השלמות בבית ישן, או כמו אצלנו שהיינו צרכים רק למטבח ולחדר נוסף (השאר עץ).
• מפעל קטן וביתי שזה תמיד נחמד...

טרצו עולה אצלם בגודל 3030 בסביבות ה - 60 ש"ח. עם תוספת של כמה שקלים לגודל 2020.
השומשום בסביבות ה 100 ש"ח ושוב תוספת קטנה עבור ה 20*20 (105 ש"ח,,. נדמה לי)

דרך אגב, השומשום הישן היפיפה, יותר אחיד ולפעמים מצוייר, אם מצליחים למצוא אותו מפירוק עולה הרבה יותר כסף...
עד כאן

[בשמת_א*]

אם הטרצו יותר עמיד, אז למה הוא יותר זול מהשומשום?

[בת_ההרים*]

השומשום הישן היפיפה
ראיתי כזה בדירה בהדר יוסף.בגודל 20/20 ,מקסים.
אם הטרצו יותר עמיד, אז למה הוא יותר זול מהשומשום?
נראה לי שככל שהחומרים המרכיבים עדינים יותר ותהליך הייצור מורכב יותר,כך המחיר עולה.אולי זה גם ייתן תשובה לגבי האבן קיסר היקר שהתגלה כעדין מידי.

[סיגל*]

נראה לי שבאמת זה קשור לגודל האבנים (המוזאיקה, כמו שקוראים לזה בעגה) ושאר החומרים. לכן בשנות החמישים-השישים-שבעים, לפני בוא הקרמיקה, אפשר לראות קרמיקה בכל דירת שיכון ממוצעת, להבדיל מהשומשום שהיה יותר נפוץ קודם לכן.
ודרך אגב עמיד זה ענין יחסי, הטרצו ממש פרקטי ביחס לגרניט פורצלן...
אבל, העיקר הוא, שהשומשום פשוט הרבה יותר יפה.... לטעמי

[בשמת_א*]

לפני בוא הקרמיקה, אפשר לראות קרמיקה בכל דירת שיכון ממוצעת
התכוונת לומר?

הטרצו ממש פרקטי ביחס לגרניט פורצלן
אשמח לפירוט. כולם מהללים בפני את הגרניט פורצלן, ואני לא אוהבת אותו, ולא חושבת שהוא פרקטי.

שהשומשום פשוט הרבה יותר יפה
איזה מהם? השומשום הישן, שמוצאים בבתים ישנים בנווה צדק וכדומה? או השומשום החדש, זה שעדין ובעייתי יותר מהטראצו?
באתר של אלוני, למשל, באמת העדפתי את המרצפות שכונו שם "שומשום", אבל אם מדובר לא ב"בלטות" המוכרות והטובות אלא בזן חדש וחשוד - אז אני לא רוצה לגעת בהן.
איזה מזל שיש כאן הדיון הזה, כי אחרת לדעתי הייתי נופלת בפח הקונצפציות שלי, ובוחרת במרצפות היפות בלי לדעת בכלל שזה "משהו אחר" - עד הרגע שזה היה מתגלה לי, כשכבר הייתי גרה בבית מרוצף )-:

[בת_ההרים*]

השומשום בכלל הוא עדין יותר ויפה יותר במראה שלו.לדעתי אין על זה ויכוח.
אני זוכרת שאחרי שביררתי על האיכויות של השומשום הלכתי לחנות הריצוף והציגו בפניי את מבחר הפלטות,כולל שומשום.אף אחד מהמוכרים לא דיבר על זה שהשומשום בעייתי.רק אחרי שאני העליתי את הנושא הם הסכימו ודיברו "פתוח".בחנות הריצוף כל הזמן ניסו לדחוף לי גרניט פורצלן.אני יכולה להבין למה.הוא זול יחסית.משהו כמו 35 ש'ח למטר.הוא נראה כמו אבן.אבל הוא כמו. הוא משדר משהו מאד נקי וסטרילי.אבל הוא מת.וסליחה אם יש כאן מישהו שריצף עם ג.פ.בבקשה אל תקחו את זה אישי.זה אני והטעם שלי בלבד.

[בשמת_א*]

הוא משדר משהו מאד נקי וסטרילי.אבל הוא מת
בדיוק בגלל זה אני לא אוהבת אותו ולא רוצה אצלי בבית.

אף אחד מהמוכרים לא דיבר על זה שהשומשום בעייתי.רק אחרי שאני העליתי את הנושא הם הסכימו ודיברו "פתוח"
למה?
מישהו יכול להסביר?
למה הם לא יכולים להסביר על היתרונות והחסרונות ושכל אחד יבחר? הרי יש מספיק אנשים שיקנו שומשום רק מפני שהוא יפה יותר.

בחנות הריצוף כל הזמן ניסו לדחוף לי גרניט פורצלן.אני יכולה להבין למה.הוא זול יחסית
גם זה, למה? כי הם מרוויחים שולי רווח גדולים יותר על הגרניט פורצלן? או מה?
זה שהוא זול יחסית צריך להיות שיקול שלך. לא מבינה למה זה שיקול של המוכרים לדחוף לך. סימן שהם מרוויחים מזה יותר, לא?
אולי בשומשום או בטראצו שולי הרווח שלהם קטנים יותר.

אגב, באחת מחנויות השיש אחד המוכרים אמר לי על הדגם שאני רציתי באבן קיסר, שהוא לא ממליץ עליו. שאלתי למה, אז הוא אמר משהו כמו שזה לא מה שכולם לוקחים או משהו כזה.
לדעתי, הוא ידע כנראה שהדגם הזה בעייתי.
אז למה הוא לא יכול להגיד את זה?
למה מוכר בחנות לא יכול להגיד לי: "תשמעי, יש כל מיני סוגים של אבן קיסר. לא כולם אותו הדבר. זה לא רק הצבע - זה גם האיכות, גם העדינות. יש סוגים שתופסים כתמים יותר, את אלה שימי במקומות שלא עובדים הרבה, למשל לא במטבח. יש סוגים יותר עמידים".
למה הוא לא יכול להגיד את זה? זה צריך להיות א-ב של מקצועיות! זה מה שצריך להגיד ללקוח!
עובדה שמספיק אנשים בוחרים אבן ציפחה למרות חוסר הפרקטיות שלה, ומספיק אנשים בוחרים תריסי עץ רק בגלל היופי, ולמרות הידיעה שתריסי פלסטיק זולים ועמידים פי כמה.
זה ממש מרגיש לי כמו רמאות. לא נעים לקנות אצל רמאים.

[בת_ההרים*]

תראי בשמת,אני לא כזאת מומחית במכירות.אבל מהנסיון שלי במכירת יינות כמלצרית במסעדה,למשל,תמיד אמרו לנו בתחילת משמרת איזה יינות "לדחוף" היום.כי נשאר יותר מידי במלאי.
יש לי הרגשה שזה גם קשור.ומעבר לזה,ענית הרבה בעצמך.

[סיגל*]

התכוונתי שאפשר לראות טרצו בכל דירת שיכון ממוצעת, ולא קרמיקה אוג.פ. על הרצפה.
יותר פרקטי הכוונה - לא סופג כתמים, אפשר לנקות חופשי עם כל חומר (אקונומיקה וכו'), לא משתנה עם הזמן. כלומר הוא משדר משהו מאד נקי וסטרילי.אבל הוא מת_. שומשום משנה את הגוון, נהיות מעין הילות סביב כל מרצפת, מה שבעיני יוצר מראה מאוד רך וחם ונעים.
לא יודעת בדיוק את ההבדל הטכני בדיוק בין השומשום הישן לחדש (מלבד במראה).
אני בחרתי לרצף חלקים מביתי בשומשום, דווקא אחרי שראיתי מטבחים של אנשים אחרים שרוצפו בשומשום, שתוארו לי כ "מלאי כתמים". וואלה, לא התרשמתי. הכתמים נראו לי כמו סדקים בעץ, קמטים על הפנים או סימני מתיחה על בטן אחרי הריון... חלק מהחן. חלק מחיים אמיתים ולא תחושה של סניף בנק.
כן בחרתי שומשום צהבהב כדי שהכתמים יראו פחות ככתמי לכלוך. עד כמה שראיתי הנטייה של השומשום הכהה יותר היא לקבל כתמים בהירים, כמו צריבות (מכל דבר חומצי שנופל ולא מנקים מיד, אפילו תפוח).
אבל אני מראש רציתי שהבית החדש שלי לא יראה חדש מדי, נקי מדי, סטרילי (לכן גם חלק מהחלונות הם חלונות עץ משופצים וחלק נשאר טרצו ישן ועוד בחירות לא "נקיות").

[סיגל*]

אופס, עוד טעות הקלדה -
ודרך אגב עמיד זה ענין יחסי, הטרצו ממש פרקטי ביחס לגרניט פורצלן...
התכוונתי פרקטי יחסית לשומשום וממש לא ביחס ל ג.פ....

והסיבה לא לאהוב ג.פ. היא כי - ככה זה. או שאוהבים או שלא.
המון אנשים ניסו לשכנע אותנו לשים חלונות אלומיניום דמוי בלגי בסלון - יותר אטום, יותר זול (לא בהרבה, דרך אגב) ויותר - וכאן באה מילת הקסם - פרקטי, ואני פשוט לא הרגשתי שזה "זה". ככה גם עם מרצפות וכל בחירה אחרת.

[אילה_א*]

לא בדיוק מבינה איך חומר טבעי יכול להיות מת בעיני מישהו בזמן שחומר סינטטי יכול להחשב חי וחם אבל
זה אני והטעם שלי בלבד
וגם ההבנה שלי
לגבי חלונות אלומיניום דמוי בלגי זה באמת זיוף טיפשי
או שרוצים חלון בלגי ומוכנים להקריב את הקורבן של איטום לא הכי משובח וצורך בתחזוקה או שרוצים את האיטום של האלומיניום ומוכנים להקריב את עובי המשקוף והכיעור

[לי_אורה*]

דווקא היקרים יותר הם העדינים יותר ומכאן-פגיעים יותר לכתמים

_אם הטרצו יותר עמיד, אז למה הוא יותר זול מהשומשום?
נראה לי שככל שהחומרים המרכיבים עדינים יותר ותהליך הייצור מורכב יותר,כך המחיר עולה.אולי זה גם ייתן תשובה לגבי האבן קיסר היקר שהתגלה כעדין מידי._

חשבתי על התשובות הללו ונראה לי שהן נכונות בעוד נושאים. אז בקיצור, באופן מפתיע, לפעמים החומרים והמכשירים החזקים והעמידים ביותר הם הזולים יותר. ומשום שבכמה הודעות הוזכרו המוכרים, אז ברור שהם ירצו "לדחוף" דווקא את החומרים ואת המכשירים היקרים יותר.

[בת_ההרים*]

לא רק למטבח אבל מכיוון שנושא הריצוף עלה כאן מצאתי מאמר מסכם

[לי_אורה*]

תודה על הכתבה המעניינת! וכבר כתבתי כמה פעמים בדף זה בזכות רצוף בטראצו, וכך כתוב בכתבה: "הטארצו הוא ללא ספק החומר הטוב ביותר לריצוף. המרצפות מיוצרות על פי תקן ישראלי והן עומדות בכל הדרישות הקפדניות... הטראצו הוכיח את עצמו כחומר המתאים ביותר לאקלים הישראלי - המרצפות חזקות מאוד ושומרות על הברק למשך זמן רב, הן עמידות בפני כל חומרי הניקוי, וכאשר הן נפגעות ניתן לתקנן ולחדשן על ידי ליטוש והברקה מקצועיים".

לשמחתי אני גם מאוד אוהבת את המראה הארצישראלי הבהיר הזה, ועכשיו אני גם יודעת ממה מורכבת השכבה העליונה שעליה דורכים: "יציקת הטראצו היא מוזאיקה המורכבת מאבנים קטנות (אגרגטים), מלט (לבן/ אפור), קוורץ וחול ים, האבן המשולבת חול ים" - כל כך ים תיכוני!

[בשמת_א*]

אבל כתוב שם בחטף שמרצפות השומשום פחות עמידות - בלי הסבר!
הרי הן לא היו ככה בעבר. אלה שלא עמידות הן מרצפות השומשום החדשות האופנתיות - כי מייצרים אותן אחרת. )-:
מחזירים משהו לאופנה, אז מייצרים אותו כמו "חיקוי" בסטנדרט נמוך יותר.

[לי_אורה*]

אני חושבת שזה בכוונה...
לסבתא שלי היה רדיו גדול כזה במשך עשרות שנים. לבסוף נתנו אותו לחיילים משום שהוא תפס יותר מדי מקום, לא חלילה משום שהוא זייף או התקלקל.
להורים שלי היתה TV שחור-לבן במשך המווווון שנים, ואפילו פעם אחת לא היה צריך להזמין טכנאי. לבסוף הם רצו TV צבעונית וזו היתה הסיבה היחידה לכך שמסרו את הישנה.
וכן הלאה. והיום? המממ....

את ההסבר קיבלתי לפני הרבה שנים, כשאהבתי לנעול נעלי אצבע פושטיות מגומי בקיץ. נעלתי זוג אחד 6 אביבים וקיצים והגומי כל כך נשחק שכבר הייתי צריכה לקנות זוג חדש. והזוג החדש נקרע אחרי פחות משנה! הלכתי לאותה חנות וקניתי עוד זוג והתלוננתי שהזוג נקרע כל כך מהר. אמר לי המוכר: אם היו מייצרים נעליים שיחזיקו הרבה שנים, מה זה היה נותן להם ולי? ככה את באה וקונה, וכשנקרע את באה וקונה עוד. וככה יש לי וליצרני הנעליים פרנסה.

אני די ברצינות חושבת שהוא הסביר הרבה תופעות, כולל מדוע היום מרצפות השומשום פחות עמידות מרצפות השומשום שיצרו במאה שעברה. זה לא ששכחו איך לבנות, זה שאולי לא רוצים שיחזיק מעמד הרבה שנים...

[שוכנת_הצוק*]

זה לא ששכחו איך לבנות, זה שאולי לא רוצים שיחזיק מעמד הרבה שנים...

ומה שהכי מדהים זה שבמזון מעובד התהליך הפוך לגמרי - מייצרים חטיפים שחיי המדף שלהם נמדדים בשנים.
חטיף מלאכותי, עם הרבה חומרי שימור, יהיה שמיש (אם גם לא בדיוק אכיל) זמן רב יותר מנעליים, מרצפות, רהיטים וכו' שיוצרו באותו זמן.
המממ.. אולי אנחנו מחפשים חומרי ריצוף במקומות הלא-נכונים..

<אחלה דף>

[לי_אורה*]

אולי אנחנו מחפשים חומרי ריצוף במקומות הלא-נכונים
(במחשבה שנייה כבר לא כל כך מצחיק...)
ואם את רוצה לקרוא על חומרים משמרים, היכנסי לדפים העוסקים בקוסמטיקה טבעית.

[טרה_רוסה*]

אנחנו עשינו בבית טראצו, שקנינו ב"מרצפות פקיעין". הם מייצרים את המרצפות במקום ויש להם מגוון עצום של דוגמאות. אפשר אפילו להזמין משהו מיוחד שרוצים. מה שכן, באולם התצוגה יש תצוגה של המרצפות בצבעים הסטנדרטיים, אבל אם שואלים במיוחד, יכוונו אתכם למגש עם דוגמאות נוספות בצבעים מרהיבים - ורוד, כתום ירוק וכחול. לי לא היה אומץ, אבל הן יפהפיות. אם יש להם במלאי הם ימכרו כמות קטנה, אבל אם אין, אז אפשר להזמין רק מעל מטראז' מסוים.
כפי שמישהי פה כבר כתבה, זה נכון שהרווח שלהם על המרצפות נמוך מאוד, וזה בגלל שאנשים לא מוכנים לשלם הרבה על בלטות שנחשבות היום בעיני רוב האנשים לפושטיות, ונמכרות בעיקר למוסדות.
בנוגע לטיפול בטראצו - אצל אחותי יש כבר כמה שנים טראצו שלא טופל כלל, והוא לא ספג כתמים למרות כל הבלגן והילדים.
לגבי השומשום - אלה מרצפות שגודל הגרגרים בהן קטן מאוד ולהן הן יותר חדירות. אפשר לעשות להן איטום, אבל מי שלא רוצה לדאוג בכל פעם שנשפך מיץ על הרצפה, לא מומלץ לו לרצף בשומשום. אני גרתי בדירות עם ריצוף שומשום ישן ואני חייבת לומר שהמרצפות כלל וכלל לא עמידות. הן מלאות כתמים, אכולות מדברים שנשפכים וגם משפשוף. אך כיוון שפעם השומשום היה בדרך כלל מצויר, זה פחות בולט. ואולי גם פחות שטפו עם חומרים. והיה נהוג לעשות איטום עם שעווה שהייתה מגינה על הריצוף.

אני לא ראיתי בשום מקום גרניט פורצלן ב-35 שח למטר. בדרך כלל הוא יקר יותר.
אם אתם קונים קרמיקה או גרניט פורצלן, שימו לב גם לארץ הייצור.

ועכשיו עצה מבעלת ניסיון מר - הכי חשוב הוא לא הריצוף - אלא הרצף. בניגוד להמון דברים בבנייה שאפשר לתקן אם בעל המקצוע לא עושה אותם נכון, בריצוף אין דרך חזרה (למרות שכן הוצאנו ועשינו פעם ואף פעמיים חלקים מהריצוף).

[בת_ההרים*]

ועכשיו עצה מבעלת ניסיון מר - הכי חשוב הוא לא הריצוף - אלא הרצף. בניגוד להמון דברים בבנייה שאפשר לתקן אם בעל המקצוע לא עושה אותם נכון, בריצוף אין דרך חזרה (למרות שכן הוצאנו ועשינו פעם ואף פעמיים חלקים מהריצוף)
תבורכי על ההערה הזו!
בעלי היה פעם(וישאר תמיד בנשמתו)רצף.אין מילים לתאר איזה נזק יכול להווצר מריצוף לא נכון או טיפול לא נכון במרצפות בזמן הריצוף.

[טרה_רוסה*]

לא הצלחתי להכניס בעריכה, אז רציתי להוסיף ש:
אם אתם קונים קרמיקה או גרניט פורצלן, שימו לב גם לארץ הייצור. הכי כדאי איטליה > ספרד > תורכיה > סין (הכי פחות).
ברוב הרשתות של הריצוף יש ריצוף שהוא מה שעכשיו אופנתי וזה די חוזר על עצמו. מי שזה לא קולע לטעמו יכול לחפש בכפרים ערביים. אנחנו הסתובבנו המון עד שמצאנו מה שרצינו. בכל חנות קרמיקה יש דברים שונים לחלוטין.

קחו רק רצף (ולא קבלן ריצוף - שאולי מוכר לכם, אבל בכל פעם מביא עובדים אחרים ולא תמיד מוודא מה רמת העבודה שלהם) שעבד אצל מישהו שאתם יודעים שמרוצה מהריצוף.
כדאי לבדוק יום יום את עבודת הרצף, ואפילו לשהות איתו בכל משך העבודה. צריך לבדוק שהוא מורח את הטיט בכל המרצפת, ושאין פינות ריקות. אלה הפינות שישברו אחר כך. אנחנו בדקנו, והסתבר שהוא עשה טוב כשהיינו, אבל כשלא היינו, הוא חיפף. עוד לפני שעברנו לבית נשבר אריח, ומתחתיו התגלה טיט מועט שככל הנראה לא עורבב במספיק מלט.
חייבים לבדוק שהאריחים ישרים - עם האצבע או עם סרגל מתכת לעבור על החיבורים ולוודא שהאריחים ישרים. לבדוק את הפנלים. אם בימים הראשונים של העבודה אתם רואים שהרצף לא מקפיד, לא להסס לפטר אותו ולהחליף. כאמור, אלה נזקים שאי אפשר לתקן אחר כך, או שאפשר לתקן אבל זה מעכב את הבניה ולפעמים צריך לקנות שוב קרמיקה ואת זה צריך לקזז מהתשלום - לכן לא לשלם עד שלא הכל גמור.
דברים קטנים אך מעצבנים: כדאי לציין לגבי כל קיר איפה רוצים שיהיה החלק השלם של האריח. זה נראה אלמנטרי, אבל מסתבר שלא. לדוגמה, אצלנו בפינה הנראית ביותר במקלחת נפגשים שני חצאי אריחים, במקום שהחצאים יהיו בקצה השני של הקיר, שאינו נראה לעין. עוד דוגמה, יש אצלינו רצפה בה גם בתחילת החדר וגם בסופו יש אריח חתוך, במקום להתחיל באריח שלם.
בתכנון הבית, מומלץ להימנע מפינות מעוגלות - פשוט יותר קשה להתאים את האריחים, ואם זו מדרגה, אז הם בכלל מסתבכים עם האלומיניום של הפינה (אצלינו למשל יש במטבח פינות מעוגלות. בסוף יצא בסדר, אבל אני שמחה שלא כל הבית שלי עם פינות מעוגלות).
לבדוק שיפועים לכיוון פתחי הניקוז.
לוודא שיש הפרש גובה בין הריצוף של החוץ לבית.

[טרה_רוסה*]

עוד:
לוודא שהרצף מנקה את הרצפה בסוף כל יום עבודה - אם דורכים על הרצוף כשיש עליו חצץ או חול, זה שורט את הרצפה.
לבדוק עם ספק הריצוף אם צריכה להיות פוגה בין האריחים.

[אילה_א*]

עם האצבע או עם סרגל מתכת לעבור על החיבורים ולוודא שהאריחים ישרים
בשביל זה המציאו מכשיר שנקרא פלס אבל כל רצף אמור לעבוד איתו . אם הוא לא עובד איתו הוא צריך ללכת הבייתה -עכשיו !!!

כדאי לציין לגבי כל קיר איפה רוצים שיהיה החלק השלם של האריח
זה נקרא תוכנית פריסה אפשר לבקש מהמתכנן של הבית להכין אותה וזה לגיטימי לגמרי .

לוודא שיש הפרש גובה בין הריצוף של החוץ לבית.
ושהחוץ יותר נמוך תמיד .

חוץ מזה נראה לי שהדף הזה צריך החלפת שם לתיכנון מטבח וריצוף

[בת_ההרים*]

חוץ מזה נראה לי שהדף הזה צריך החלפת שם לתיכנון מטבח וריצוף
אני חשבתי לערוך אותו ולהוציא את כל הדיון על ריצוף ושות' לדף חדש בשם תכנון בית החלומות
אבל אני מתעצלת...וגם לא יודעת לערוך טוב.אולי אתחיל ותתקנו אותי?

[לי_אורה*]

אם כבר, אז השם המתאים לדעתי הוא: ריצוף בית החלומות

[בת_ההרים*]

חשבתי על תכנון כדי שיוכלו להתפתח עוד דיונים ולא רק בנושא ריצוף.

[טרה_רוסה*]

בשביל זה המציאו מכשיר שנקרא פלס אבל כל רצף אמור לעבוד איתו .
הכוונה שלי היא שצריך לבדוק שכל שני אריחים שווים בדיוק בגובהם, וכן שהקרמיקה על הקירות גם היא מיושרת. אפשר פלס, אבל אפשר גם להעביר אצבע ולהרגיש אם יש בליטה.

[בת_ההרים*]

וואלה ערכתי בסדר....

[לי_אורה*]

בת ההרים כל הכבוד

[אילה_א*]

כל הכבוד רב על העריכה
שמים את הפלס על שתי הבלטות אם אחת מהן גבוה יותר הוא לא יתפלס

[בשמת_א*]

_כדאי לציין לגבי כל קיר איפה רוצים שיהיה החלק השלם של האריח
זה נקרא תוכנית פריסה אפשר לבקש מהמתכנן של הבית להכין אותה וזה לגיטימי לגמרי ._
אני רוצה להעיר לגבי זה, שחלק מהריצוף לא יכול להיקבע ככה - הרצף מתחיל מחדר מסוים, ואז חייב להמשיך מחדר לחדר באותה המשכיות, במעבר דרך הדלת. לכן לפעמים ייצא בחדר אחר שני קירות עם חיתוכים.

[ב_דרך*]

ואם כבר מדברים על ריצוף - אז כדאי להזכיר את הרובה (למי ששם):
גם אם מרצפים באריחים בהירים, לא מומלץ לשים רובה בהירה מידי, כי היא מתלכלכת בקלות ובמהירות.
לשים לב שהרובה לא שקועה מידי או מלאה בבועות אויר.

והכי חשוב...
לבחור צבע אריחים לפי צבע הכלב (או הפוך)!
(-;

[מ_י*]

בדיוק גמרנו לרצף.
הלכנו על שומשום צהבהב בחדרי השינה. יצא מאד יפה וחם. .
בסלון הלכנו על אבן חלילה מוחלק. כל מרצפת שונה קצת מן השניה בגוון ונוצר מראה מאד יפה וטבעי, שמשתלב עם קירות האבן שיש לנו בסלון (זה בית ישן והשארנו שלושה קירות אבן לא מטויחים).

ביתר החדרים - כאן יש לי שוס - ריצפנו ברצפה מצויירת, ממש כמו פעם, שקנינו בשכם.
אפשר לקנות גם בארץ, אצל גלוסקא למשל, אבל זה הרבה יותר יקר ולטעמי גם נראה פחות אוטנטי.
בשכם זה עולה בממוצע 100 ש"ח למטר ו(120 ש"ח למצויירות ו50 ש"ח לחלקות שמשמשות כרקע לשטיח), וזה נראה אוטנטי ומקסים.
קנינו בכמה צבעים ודוגמאות וקישטנו את הבית. בפטיו הלכנו על כחולים ואדומים וצהובים, ויצא מאד אוריינטלי, ובחדרים על צהוב-אדום-טורקיז, שיצא עדין ויפה. שמתי רצפה מצויירת כזו גם באמבטיה (המשודרגת אצלנו בעזרת השם הנאה: "חדר רחצה"), ובמטבח. אנימקווה שהדוגמא במטבח תסתיר את הכתמים ואת הלכלוך.

כל הריצופים האלה, גם השומשום וגם האבן הטבעית וגם המצויירות לא עמידות לכתמים, בטח שלא בהשוואה לקרמיקה ולגרניט פורצלן שמקובל היום. אבל נראה לי שאני מעדיפה רצפה "חיה" עם כתמים מאשר רצפת קרמיקה "סטרילית" ומלאכותית, שאולי לא סופגת כתמים, אבל כל פעם שנשפכת עליה טיפת מים נוצר שביל של בוץ בכל הבית...
אני מקווה שלא אצטער על הבחירות האלה.


בקשר לרצף, באמת הקבלן שלנו - שהוא גם חבר טוב - הביא מישהו המכונה בפיו "הדוקטור". הדוקטור הזה יושב על כרית (למניעת בעיות ברכיים), שני פועלים אחרים צריכים להגיש לו את הבלטות, בלטה-בלטה, והוא בחרדת קודש ממקם אותה במקום. הוא גם לקח כפול כסף מפועל רגיל. אבל מה - הריצוף באמת יצא יפה וישר, עד כמה שאני מסוגלת להבחין בעיני הבלתי מקצועיות.

[שוכנת_הצוק*]

_בדיוק גמרנו לרצף.
הלכנו על שומשום צהבהב בחדרי השינה. יצא מאד יפה וחם. .
בסלון הלכנו על אבן חלילה מוחלק. כל מרצפת שונה קצת מן השניה בגוון ונוצר מראה מאד יפה וטבעי, שמשתלב עם קירות האבן שיש לנו בסלון (זה בית ישן והשארנו שלושה קירות אבן לא מטויחים).
ביתר החדרים - כאן יש לי שוס - ריצפנו ברצפה מצויירת, ממש כמו פעם_

וואו. זה בדיוק מה שהייתי עושה אילו הייתי קונה ומשמרת בית.

[דו*]

מי - אפשר תמונות? זה נשמע יפה ומסקרן (והתיאור של הרצף מזכיר את הקטע מ"יונה ונער" אם קראת...

[מ_י*]

אין לנו עדיין תמונות - אשתדל לצלם ולהעלות בקרוב

קראתי את יונה ונער אבל דווקא הקטעים של השיפוץ ייגעו אותי ודילגתי. זה אולי מוזר קצת לאור העובדה שאנחנו משפצים בלהט כבר מספטמבר. בכלל נראה לי שזה ספר שהיה צריך להנות מעריכה מיומנת יותר, מאיזה "דוקטור" שירצף אותו בזהירות...

[לוונדר_סגול*]

הי סיגל,
מה ניסגר עם הביקור של הקבלן?

[FlyBaby*]

מאד ממליצה למי שעומד לרצף, להכנס לפורום "ריצופים וחיפויים" באתר ארכיג'וב:
http://www.archijob.co.il/[po]archijob forums[/po]/forum index.asp?Fnumber=17

זה פורום מסחרי - "בחסות", אבל עונים שם מומחים רציניים, יש גם מנוע חיפוש. הפורום הזה, וגם פורום "יעוץ בבניה" באותו פורטל, ממש הצילו אותי כששיפצתי.

בענין שומשום וטרצו: בשניהם השכבה העליונה (עבה מאד) עשויה חמרי מליטה עם אגרגטים. כמו שכתבו כבר, כל ההבדל בין השומשום לטרצו הוא גודל האגרגטים.
הטרצו הוא שיטת ריצוף עתיקה, נדמה לי שהמציאו אותה הרומאים. טרצו קלאסי יוצקים במקום, כמו חדרי מדרגות של פעם.

מאד מומלץ ליישם סילר להגנה.

וגם אני מעדיפה את ה"בלטות" האלה על פני קרמיקה.

[בת_ההרים*]

אפשר לקנות גם בארץ(רצפה מצויירת)
אתמול קנינו ממפעל קטן שנמצא במודיעין עילית "אור באבן".האמת היא שאם הייתי יודעת היינו כבר נוסעים לשכם אבל היינו עם כל הילדים.וגם לא ידענו....
יש להם בלטות מצויירות אבל ההכי גדולות שלהם הן בגודל 20/20 .ככה שאם רוצים לשלב בבלטות בגודל 30 צריך לתכנן את זה שתהיה פרספקטיבה.
לקחתי בלטות כדי להרכיב "שטיחים" ו"מרצפות". אישית אני חושבת שלרצף חדר שלם ככה זה קצת מציף את החושים מידי.אבל אני גם אדם שמוצף בקלות.לכן העדפתי רק שילובים בתוך המרצפות.
בכל מקרה,זה מקסים.

[אני*]

אני בכלל אוהבת ריצפת עץ,
אואן זה לא יותר יקר מקרמיקה

[אני*]

אורן

[פלוני_אלמונית*]

איזה דף נחמד. אנחנו סימנו לבנות לפני קצת יותר משנה . הריצוף בבית היה אחד הפרוייקטים היותר יצירתיים שלנו. קנינו עודפים וסוג ב של בלטות של פעם, צבעוניות בשלל גוונים. לפני הריצוף היינו צריכים לפתוח את כל ה 170 מטר מרצפות ולמיין אותן לפי גודל וצבע ( היו שלשה גדלים ו 6 גוונים). אחרי כן החלטנו איפה לרצף מה. בעלי עשה שירטוט מדויק של הריצפה בלטה בלטה. הריצוף יצא מקסים, ונותן אופי אדמתי וחם לכל הבית. ההשקעה היתה שווה והתהליך היה יצירתי ומרגש.

[מ_י*]

סוף סוף יש לי תמונות - אני מצרפת
רק רוצה לומר בענין הריצוף שהיתה לנו עוגמת נפש גדולה כי בסוף השיפוץ מתקבל ריצוף בלי שכבה עליונה מבריקה כזו, כאילו בלי "עור", ואני לא מדברת רק על הריצוף משכם אלא גם על הריצוף היוקרתי יותר שקנינו באלוני - גם הטרצו-שושום וגם החלילה מוחלק. הכל היה עמום וגם ספג כתמים בטירוף, רק מישהו נכנס וכבר כף הרגל שלו כאילו השאירה "טביעה" על הרצפה
ואגב אלוני אמרו שאכן הם מראים את הרצפות בתצוגה כמו שזה נראה אחרי טיפול
יש כל מיני טיפולים שאפשר לעשות כל מיני ליטושים וצחצוחים וכל אחד עולה כל מיני תעריפים משוגעים למטר
בסוף עשינו קריסטליזציה חצי מבריקה ויצא יפה, אבל שפכנו על זה עוד כסף
על כל פנים, את התוצאות אפשר לראות בתמונות האחרונות
http://picasaweb.google.com/yoav.isrl/Zimmer

[בשמת_א*]

אבל איזה תמונות יפות! איזה בית חלומות! תענוג!!!!!!!!!!!