סיפור קדם הריון ולידה

[ענת_פרידמן*]

קשת בת שנה
היא הייתה העוברית ה-13 שלי
ההריון הראשון שלי והלידה הראשונה שלי.
מאד רציתי עד עכשיו לכתוב את סיפור הלידה
לי- לעצמי ולא כתבתי
כי איך אפשר לספר לידה בלי לספר הריון ואיך אפשר לספר הריון בלי רקע
ומרוב איך ואיך ואיך. . . לא התחלתי
ואז מצאתי משפט פתיחה מתאים
כן - קשת את היית העוברית ה-13 שלי
12 העוברים החמודים שלי עוד ממתינים בהקפאה
לא היה בטוח שאוכל להיכנס להריון בעקבות טיפולים כימותרפיים שקיבלתי
שזה עוד סיפור רקע בגודל של החיים שלי לפחות. . . .
ובחרתי להקפיא עוברים לייתר ביטחון
אני ובעלי ממש עשינו לעוברים טכס היכרות לילה קודם להקפאה
לבשנו לבן ובירכנו כל נשמה שתרצה להגיע והבטחתי להם לעוברים היקרים שלי שכל מי שיבחר לבוא- אעשה כל שביכולתי כדי לאפשר זאת- אם זה דרכי או דרך רחם אחרת.
עברתי את הטיפולים בהצלחה והפריון לא נפגע.
את קשת הגעת בקלות בדרך הטבעית והרבה עיניים זלגו מאושר .
עברה כבר שנה ואולי אני כבר לא זוכרת הכל- אך בשבילי ההריון היה נפלא
כל כך הרבה בדיקות תקינות- אני שעמדתי על המקח על כל בדיקה ובדיקה בטיפולים בסרטן- מצאתי את עצמי נושמת לרווחה עם כל בדיקה ובדיקה שלך
זה כ"כ לא ברור מאליו - מי כמוני יודעת- כ"כ לא ברור מאליו שהבדיקות יוצאות חד משמעיות- מושלמות
ונכון שאמרתי לעצמי- שאני שונאת להיות תלויה בחוות דעת של רופאים- שונאת להיות מושפעת כ"כ מסטיות בסטטיסטיקה- ועדיין כ"כ מאושרת לשמוע שהכל בסדר
גם אם זה נאמר לי ע"י הרופא הכי קונבנציונאלי- גם אם זה מדובר על הפרט הכי קטן בך- אני מצאתי את עצמי מדפדפת שוב ושוב ושוב במספרים המודפסים - בנורמות הכתובות- ומודה לך- מודה לאלוהים- מודה על החוויה הזו של ההריון איתך שכל כך "תקינה". אני שונאת את המילה הזו ובכל זאת המילה הזו אפשרה לי כל כך הרבה מרחב נשימה. כל ההריון התפתחת בכיף. מצחיק היה לגלות את אופייך גם דרך האולטרהסאונד וכל פעם הצחיק אותי מחדש שכל רופא אמר שאת מאד פעילה
הבנתי שאני לא הולכת לישון הרבה. רציתי שתהיי פעילה, שתהיי אנרגטית ונולדת לביאה רעבה לאקשן.
החוויות של חיי נוטות להיות "חוויות בלתי נשכחות" גם בעוצמות שלהן, באורך שלהן וגם ב"לא שגרתיות"שבהן- וקיוויתי שאולי במקרה הלידה איתך תהיה מן קלילות שכזו- מאלה שיולדות תוך כמה שעות- למרות שבעלי צחק עליי ואמר לי שזה ממש לא נראה לו אני
ואכן מירידת המים ועד הלידה לקחו 49 שעות. כך שהיה לי זמן לחוות כל פרט.
הלכתי ללדת באותו ביה"ח שבו קיבלתי טיפולים כימותרפיים
ושאלו אותי הרבה למה? במיוחד גם שזה ממש לא בקרבת ביתי
לא עשיתי זאת בתור חוויה מתקנת, למרות שללא ספק זה גם קרה
אבל זהו. . . התעייפתי כרגע. . . ודווקא מצא חן בעיניי הרעיון שלא צריך בבת אחת לבטא הכל
אני די מהססת אם לשלוח זאת או פשוט לשמור זאת לעצמי
אשלח ונראה. . .

ענת

[אמא_לביאה*]

בבקשה תמשיכי לכתוב

[דנה_ה*]

מרגש!
תמשיכי בבקשה

[ענת_פרידמן*]

תודה לך יסמין אמא לביאה ודנה ה ולך אמא מו- שכתבתן- ושאתן עדות בכתב לסיפורי
אמשיך בהקדם
ענת

[אמא_מו*]