טיפים לרופאי ילדים

[אנונימי]

{
הועבר מהדפים של שרון ג, יערת דבש ו עדי יותם :

[שרון_ג*]

היי, שמעתי שאת ליצנית רפואית.
אפשר להשתמש בידע שלך לצרכיי הפרטיים?

(שאלה חצופה. לנסות לנסח שוב).

היי, אני מנסה לגרום לילדים שנכנסים אליי קודם כל לצחוק ורק אח"כ להבדק.
חושבת שיש לך טיפים בשבילי? (עד כה מה שאני עושה זה מנסה לנפח בלון ולא מצליחה מספר פעמים עד שהם מסכימים לעשות פוווו יחד איתי, ואז סוף סוף הבלון מתנפח...)(וגיליתי שלא טוב לתת לבלון "לברוח" ולעוף בחדר. זה מבהיל מדי כנראה)

[יערת_דבש*]

ואו, בשמחה, תני לי לחשוב.
בכל אופן, ראי את פאצ' אדאמס הסרט. זה יתן לך נקודות למחשבה.

[עדי_יותם*]

היי, אני מנסה לגרום לילדים שנכנסים אליי קודם כל לצחוק ורק אח"כ להבדק.
סליחה שאני נדחפת לך לדיונים, אבל אולי על הנושא הזה תפתחי דף? גם בשבילך, אבל גם לטובת הורים אחרים. יכול לתת רעיונות לכיוונים שיחלחלו הלאה.
אני לא כ"כ טובה בהצחקות, וגם חושבת שבמערכת הציבורית, קוצר הזמן הוא בעיה גדולה מאוד כשרוצים ליצור קשר טוב בין הילדים לרופאים, אבל אני אשתף אותך בדברים שעובדים אצל כמה רופאים שהיינו אצלם.
מחזיקים צעצועים קטנים מעניינים על השולחן, שהמטופלים יוכלו לשחק בהם. הכי שווים בד"כ הם אלה ממסעדות ההמבורגרים (טפו!)
מדברים אל ועם הילד לפני שמתחילים לבדוק, במקום להנחית על ההורה הוראות (אני בטוחה שזה מה שאת עושה גם ככה).
משפשפים את הסטטוסקופ כדי שיתחמם לפני שבודקים את הילד.
בודקים את הילד כשהוא יושב על ההורה, במקום להושיב/להשכיב אותו על המיטה. כמעט תמיד זה אפשרי.
אם הילד ממשיך להתנגד ולפחד, "בודקים" את ההורה.
מחזיקים אקווריום בחדר.
ראיתי ששאלת גם לגבי לימודי רפואה אלטרנטיבית וכתבת שאת לא אוהבת מחטים. ילדיי, ולאחרונה גם אני, מטופלים כבר כמה שנים ברפואה סינית (דיקור + צמחי מרפא), ואני יכולה לומר לך שיש מדקרים שלא מכאיבים, וכאלה שמכאיבים. הייתי בטוחה שיש נקודות שכואבות ולא משנה מה (באצבעות כף הרגל) ולהפתעתי גיליתי שגם זה תלוי בדוקר.
ובהקשר זה - אחת הטכניקות של המדקרים להרגיע ילדים היא להראות להם שאפילו אם דוקרים בלון בעזרת המחטים האלה, הוא לא מתפוצץ (טוב נו, זה קצת כמו עם היונים - צריך לדקור בנקודה העבה יותר, למטה (-; ).

[קרן_יער*]

ליצנית? על אמת? מפחידה כזו?

[שרון_ג*]

תודה על העצות. את רובן אני מיישמת. אין לי צעצועים על השולחן אבל יש לי ספר כזה של תינוקות בצבעים אדום-שחור-לבן. אבל זה רעיון.
ליד מיטת הבדיקות יש לי גם ציור של פיל שכשלוחצים לו בבטן הוא מנגן.
לגבי אקווריום - זו לא קליניקה שלי אלא של הקופה ובעייתי מבחינתי (לא תמיד אני יושבת באותו חדר למשל.)
אבל תודה על הרעיונות!

(בחיים לא פתחתי דף חדש, כנראה שזה מחסום מנטלי שעוד לא עברתי)

[שמיכת_טלאים*]

וגם אני מתערבת - הרופאים הכי נהדרים בעיני, אלה שאני ממשיכה לרוץ אליהם שנים, הם אלה שאף פעם, אף פעם לא משקרים לילדים. האא"ג הנפלא שלנו, אם הוא עומד לעשות להם משהו לא נעים (וגם כשהיו ממש קטנטנים), תמיד מסביר קודם בדיוק מה הוא עומד לעשות, איפה זה יהיה לא נעים (אם בכלל), ושזה יעבור. זה תמיד גורם להם לשתף פעולה ומפחית את הכאב, גם בטיפולים מאוד לא נעימים.

[יערת_דבש*]

לא על אמת ולא מפחידה.

[בשמת_א*]

שרון (-: פתחתי לך (-:

אצלנו עוזר מאוד גם:

• כשעל הסטטוסקופ יש לרופא חיית פרווה. הנמר שהיה לרופאה אחת היה להיט גדול אצל בני חובב הנמרים, אבל אני חושדת שעדיפה חיה יותר נייטרלית לשני המינים ולכל הגילאים, כמו דובי, פיל, קואלה או ג'ירפה.
• כשעל הקיר או על מדף או תלויים היו כל מיני בובות או מוביילים של חיות (הצלה גדולה בבית החולים).
• תמונות או ציורים של תינוקות וילדים על הקירות, וגם של חיות.
• הרופא בודק את עצמו, הרופא בודק את אמא/אבא אפילו לפני שהילד מגלה התנגדות
• הרופא נותן לילד לבדוק אותו או את עצמו או את המכשיר ולהתיידד עם המכשיר בצורות אחרות
• מדבקות! מדבקות! שוחד מצויין.

כל השיטות האלה כאילו גוזלות זמן. למעשה חוסכות זמן. חוסכות התקפי צרחות ובכי, התנגדות בועטת של הילד וכל מיני סצינות שלוקחות גם זמן וגם אנרגיה של כולם.

[ה_עוגיה*]

לסבא של אור היו על השולחן 2 מקלדות. אחת בשבילו ואחת בשביל הפציינטים (אבל רק שלו היתה מחוברת למחשב...)

[יעל_צ*]

מדבקות! מדבקות! שוחד מצויין.

בשמת, גנבת לי את הטיפ מהמקלדת.
ולמי שלא אוהב מדבקות (כמו הבן הקטן שלי): חיות צעצוע קטנטנות, מקלות כאלה שמכניסים לפה כשבודקים את הגרון. בלונים.

<לרופאת השיניים של הילדים שלי יש מגירה קטנה מלאה צעצועים קטנטנים. כל ילד בוחר לו משהו בסוף הטיפול. הבת שלי עד היום מתגאה בצמיד ה"לבבות" שקיבלה שם. >

[תבשיל_קדרה*]

מדבקות! מדבקות! שוחד מצויין
לא תמיד, לא לכל ילד.
ובטח לא - כממו אחות ט"ח שלנו - שהדביקה לילדה מדבקה על החולצה למרות שלא רצתה, ועוד נזפה בה כשהיא הורידה...

[יעל_צ*]

_מדבקות! מדבקות! שוחד מצויין
לא תמיד, לא לכל ילד._
נכון גילה, תיקון חשוב . תמיד לשאול לפני כן את הילד אם הוא רוצה, ואם לא - אז להציע אופציה אחרת.

[שרון_ג*]

אני, אחרי שמנפחת את הבלון, נותנת לילד (בגיל המתאים) דף עם מדבקות להדבקה על הבלון, ובזמן שהוא עסוק בזה אני מתשאלת את האמא.
לא על כולם זה עובד, אפרופו...

[אביב_חדש*]

ראי את פאצ' אדאמס הסרט. זה יתן לך נקודות למחשבה.
ונעלי סיר לילה של בית חולים על כל רגל...

[עוף_החול*]

קישקושים על השולחן ש מותר לגעת בהם
ניירות קטנים ועט שמותר לצייר כשההורים מדברים עם הרופא.
לדבר לילד בגובה העיניים
לשאול אותו שאלות לפני ששואלים את ההורים
להסביר, להסביר, להסביר...
בדיחות...
להקפיד שהידים ומכשירי הבדיקה יהיו נעימים וחמימים
לשדר אמפטיה לילד
לכבד את הילד ואת הוריו
במקרה של טיפול המשך להסביר קודם כל לילד מה צפוי לו
לכבד גם את ההורים.

[יונת_שרון*]

אצלנו נראה לי שיש השפעה גדולה לשפת הגוף של הרופא, יותר מאשר לפיצ'יפקעס שבמרפאה.

> יונת לוקחת את הילדים לרופאה החייכנית <

[מונו_נוקי*]

אצלי הילדון רק מחכה לקבל את המקל של הבדיקת גרון ומבקש תמיד מהרופא להדביק שתי מדבקות בראש המקל, אחת מכל צד(כלומר צמודות בצד הדביק).
עוד משהו: במרפאה מבקשים לתת צעצועים לא שבורים שאין בהם שימוש.אמנם המרפאה מאובזרת בצעצועים להפליא ,והצעצועים מיועדים לנזקקים , אבל אצליכם שאין תקציב צעצועים, אולי זה יכול להוות אפשרות. אולי בימבה שאפשר לנסוע עליה וגם להיכנס לרופא. בימבה כזו פשוטה עשויה לעלות כ40 שקל.
מה עוד: יש במרפאה תחרות ציורים וכמובן הקירות מצויירים וצבועים יפה .
ויש אקווריום בחדר ההמתנה שילדים אוהבים מאד להביט. ומתקן מיים שילדים אוהבים לשחק. כך הם מראש מגיעים רגועים לרופא.

[ע_ע_ע*]

דף לשינוי שם
מציעה טיפים של הורים לרופאי ילדים

[פלוני_אלמונית*]

אני רופאת כפר ולכן רואה הרבה ילדים -
הטיפים:

• אהבה!!! במקום ראשון לתת לילד להרגיש את מה שאת מרגישה כלפיו, הוא ירגיש כבר בטוח יותר.

אבל גם טיפים מעשיים:

• להתחיל את הקשר ממרחק, בקשר עיין וחיוך.
• לא להשתמש במושגים שליליים רק חיוביים - לא מצידך ולא מההורים - כלומר במקום "זה לא כואב זה לא מפחיד זה לא נורא" - |זה נעים, נחמד כאן, זה האור הנעים של האוזן (לאוטוסקופ וכו)
• להמנע מהחזקה חזקה של הילד אלא כשבאמת חייבים, אם ההורה אוחז בכח לבדיקה לסמן לו להרפות.
• להשתמש בכלים קודם על הורה, בובה שהביא תמונה וכו, ורק אח"כ לגשת לילד.
• להאזין לפחות בהתחלה על הבגד שומעים נהדר ויש הרבה פחות חשש פחד וקור
• כשעולה בכי או מתח לא לומר שזה לא חשוב או לא הגיוני או לא כואב, אלא להבין את המתח ולהסביר שיחלוף.
• משחקי קוקו עם הסטטוסקופ עובדים נהדר בגילאים הקטנים - מראים את הסטטוסקופ ואז מחביאים מתחת לחולצה ושוב מראים "קוקו" בזמן ההאזנה, תנועה עדינה עם הידהשנייה שמסיחה את ההתמקדות.
• למשטח גרון אני עושה משחק "בוא נדוג חיידק" ואנחנו דגים ואז מכניסים אותו לקופסת הממתקים (המצע של המטוש), אם הבדיקה הייתה לא נעימה קפיצה אחורה ובקול גערה מצחיק "אוי מקל מעצבן" אני מצטערת הוא הגזים המקל הזה - איזה גיבורה את ואז העברת נושא... והטראומה נמחקה... תוך שנשמר כבוד הילדה והרופאה (כמובן...במחיר של רמיסה קלה של כבוד המקל...)
• יש לי עוד ... אבל פחות חשובים הפרטים - הכי חשוב שיבוא לך מבפנים - מה שאת שלמה איתו יעבוד.