הילד שלי קיבל ממני עונש ולא מבצע אותו מה עושים

[אמא_למתבגר*]

אני לא מענישה בדרך כלל, אבל היום יצאתי מהכלל ואחרי ששוב הוא אמר לאחותו הקטנה "מפגרת" (אחרי שביקשתי ממנו מאות פעמים להפסיק לזרוק קללות אליה) ביקשתי ממנו בתקיפות והחלטיות לכבות את המחשב כעונש על כך.
הוא לא הבין מה נפל עלי אבל כן ,לוקח זמן לעכל שהילד המלאכי שלי הפך למתבגר שלא שם עלי...
החלטתי לעמוד על זה ונתתי לו 10 דקות לכבות. הוא לא עשה את זה גם כשהבטחתי לו שיהיה עונש קשה יותר. הוא שאל מה? ואמרתי לו שאני לא מתכוונת לתת לו לבחור עונשים.
מה שעולה לי בראש זה להעלים לו מחר את המחשב לכמה ימים.זה יהיה סרט..
יש לכן עיצות בונות? בשמחה...

[א_יידישע_מאמע*]

מה קשור המחשב לעניין? אם לא יהיה לו מחשב יהיה לו יותר זמן לריב עם אחותו. חפשי עונש שמתאים למעשה. וברור שאת צריכה לבחור משהו שאת יכולה ליישם אותו.
לא אמרת בן כמה הוא.
אולי ללכת לחדר כי " לא נעים לנו איתך." ואם את חושבת שהוא לא ילך אז לכו אתן למקום אחר ואל תקחו אותו אתכם עד ש"ישפר את דרכיו" .
חשוב לתת רק עונש שאפשר לעמוד בו. לא משהו שקשור לרצון שלו. ובטח לא משהו שלא קשור למעשה.
בהצלחה.

[אמא_למתבגר*]

הוא בן 13 וחצי.
אוקי..אבל איזה עונש? פתאום נדמה לי שאין עונשים חוץ ממחשב.זה מה שהכי מעניין אותו.
היתכן?

[אמא_למתבגר*]

מטריד אותי עכשיו מאוד מאוד שהוא העיז לא לכבות את המחשב..
אולי אני רגילה לילד ממש ממושמע.
עכשיו אני ממש מחפשת "נקמה"...

[סמדר_נ*]

למה לא כיבית את את המחשב?
אני בכוונה לא נכנסת לעניין העונש-כן-לא-ואיזה, אבל כן בולט לי שאת מצפה ממנו לקחת אחריות לעונש שאת קבעת. מהבחינה הזאת (ורק מזאת, כרגע, פשוט כי עוד לא חשבתי על הבחינות האחרות), אולי הרעיון שלך להעלים את המחשב לכמה ימים הוא במקום, כי זה משהו שאת עושה, לא משהו שהוא צריך לעשות. וזה יחסוך לך את המו"מ והאיומים כי זו תהיה פשוט עובדה בשטח.
אולי לא כאן, אבל יהיו מי שיגידו לך שהמתבגר "בודק גבולות" ו"זקוק לגבולות". אני לא יודעת אם זה נכון, ועל פניה זו נשמעת לי קביעה פטרונית כשמדובר במתבגר (נניח לרגע שהוא זקוק לגבולות, מי אמר שזה דווקא לגבולות שלנו?). אבל מה שברור מהסיפור שלך הוא שאת זקוקה לגבולות, ואם כך הרי שיש לך זכות מלאה להציב אותם. זכותך לקבוע שאצלך בבית דברים מסויימים הם בחזקת "לא ייעשה", וזכותך לעמוד על כך, בלא מורא. לא "לבקש".
ואם יהיה סרט אז יהיה. אולי תנסי לתאר את הסרט שאת מדמיינת, ואז אפשר יהיה לראות איך מתמודדים עם כל חלק שלו? אם תגיעי ל"סרט" מתוך מחשבה שאת יכולה לעבור אותו -- המסר שיעבור ממך לבן שלך הוא אחר לגמרי. ואז אולי בפעם הבאה כבר לא תזדקקי לסנקציה כה חמורה, או לאיזושהי סנקציה בכלל.
ובשורה התחתונה, זכרי שזה הבן שלך, אתם אוהבים וחשובים זה לזה. בטחי ביכולתכם לתקשר ולהגיע להבנה.
>ורק למען הגילוי הנאות: ה"מתבגר" שלי עדיין לא בן חמש -- נא לקחת את דברי בהתאם<

[אמא_למתבגר*]

לא כיביתי את המחשב בעצמי כי יש בזה אלימות פיזית. הוא הרי יושב לידו וידו על העכבר. זה אומר שפיזית אני צריכה להזיז אותו משם..
אני בטוחה שארי סנקיה כמו להעלים אותו הוא לא יעז להמרות את פי..
מצד שני זה לא "יסרס" אותו? הוא תמיד היה יותר מידי ילד טוב ועכשיו הוא בתקופה שהוא מעז..
המחשב זה כמעט כל עולמו, נכון להיום.

[גם_אמא_למתבגר*]

גם אצלנו המצב דומה לשלכם (שלי בן 12.5) שמתי לב שההצקות (אצלנו זה גם הצקות פיזיות לפעמים) קורות באחד משני המקרים:

1. כשחודרים לו לפרטיות, נכנסים לו לחדר/ מציקים לו בשאלות וכו', במקרים האלו אני פשוט מגנה על הפרטיות שלו ומונעת מהקטן להציק לו.

1. כשהוא 'מוציא את האף' מהמחשב אז הוא מגיע לסלון ושם מרוב שיעמום או בגלל שהוא לא מוצא את עצמו הוא מתחיל להציק, במקרה כזה אני פשוט אומרת לו שההתנהגות שלו לא מקובלת עליי בכלל ואם הוא לא מוכן להתנהג כמו שצריך שיחזור לחדר שלו.

הבהרה, זה עוזר רק נקודתית, בכל פעם מחדש אני צריכה לחזור על אותן פעולות.

גם אני בכלל לא בעד עונשים ואף פעם לא הענשתי במיוחד לא עונש כמו לקחת לו את המחשב כי גם אצלנו המחשב זה כמעט כל עולמו, נכון להיום.

מקווה שעזרתי @}

[פלוני_אלמונית*]

"הסמכות החדשה" של חיים עומר
ספר מומלץ

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם ה"מתבגרת" שלי בת 5 אבל מעלה רעיונות:

אפשר סנקציות אחרות ממחשב : כמו לצמצם לו תקציב (אם יש), או לא לקנות לו איזו תקופה דברים, או לא להתחשב במשהו שהוא מבקש ולאמר לו שזה לא יכול להיות שהוא לא מתחשב שאת תתחשבי.
וחוץ מכל אלה אפשר לתפוס אותו ברגע טוב במטבח ולדבר איתו על זה בארבע עיניים בצורה שקטה ולא בוטה ולנסות להסביר ולקבל גם הבהרות ממנו.
אני מקווה שאני לא תמימה מידי.

[סמדר_נ*]

כתבתי קודם ונמחק. מנסה לשחזר:
נראה לי שלא כדאי לקחת בצורה טכנית מדי את התאמת העונש למעשה. המעשה היה שהוא לא כיבד כלל שקבעת, ולא התחשב ברצונותייך על אף שהובהרו חזור והבהר. אני במצב כזה הייתי מרגישה כועסת, מושפלת ומנוצלת לתת צ'ופר (וכן, מחשב הוא צ'ופר ופינוק מיוחד. לא צורך חיים בסיסי). במובן זה העונש מתאים למעשה: הוא תוצאתו הטבעית. גם בחיים, אינך יכול לצפות שאנשים יעשו למענך וייתנו לך אם אתה לא מוכן להתחשב בהם.
לא כיביתי את המחשב בעצמי כי יש בזה אלימות פיזית. הוא הרי יושב לידו וידו על העכבר. זה אומר שפיזית אני צריכה להזיז אותו משם..
אפשר לכבות מחשב דרך המקלדת, דרך כפתור ה power או ע"י ניתוקו מהחשמל. לא צריך להזיז פיזית אף אחד. לו היית גם מקדימה לזה אמירה "ואם אתה לא תכבה אני אכבה" -- זה מכבד מספיק את הילד וגם לא אלים. זה נותן לו את אפשרות הבחירה בלי להטיל עליו אחריות להוצאה לפועל, שנשארת שלך בכל מקרה. אבל שוב, זה עניין טכני. אנחנו חוזרים לזה שאת צריכה להאמין שהכלל שקבעת הוא זכותך בביתך, וחובתו לקיים. מתוך נקודת המוצא הזאת יעלו גם הפתרונות.
המחשב זה כמעט כל עולמו, נכון להיום.
אותי אישית זה דווקא משכנע שהרעיון לכבות אותו לכמה ימים הוא בכלל לא רע כל כך. לכי תדעי, אולי הוא אפילו ייהנה לגלות קצת עולם בחוץ כשהקריז יעבור. נראה לי די בריא להכניס לפרופורציות את החיה שנקראת מחשב. אצלנו, למרות חילוניותנו, המחשב סגור מכניסת השבת ועד צאתה. זה מאזן אותנו, את הילד ובקרוב בטח גם את התינוק. שלושתנו מאד אוהבים להיות במחשב, בלי להיות מכורים לו. אבל זה כבר נושא אחר.
כן חשוב שזה לא יהיה נקמני. שתרגישי שאת מבהירה עמדה ולא "נכנסת בו". משום כך אין צורך לירות ברקים ורעמים תוך כדי, למנוע פעילויות אחרות או לחילופין "לקצר שליש על התנהגות טובה". הוא לא במאסר. את אפילו יכולה לתפוס אותו ברגע טוב במטבח ולדבר איתו על זה בארבע עיניים בצורה שקטה ולא בוטה ולנסות להסביר ולקבל גם הבהרות ממנו. אבל לא במקום הסנקציה שהחלטת עליה.

מצד שני זה לא "יסרס" אותו? הוא תמיד היה יותר מידי ילד טוב ועכשיו הוא בתקופה שהוא מעז..
לא, להיפך. זה ילמד אותו לעמוד על עקרונות חשובים לו ולא להיות "טוב מדי" (על הדרך זה ילמד גם את אחותו הקטנה). זה טוב שהוא מתרגל את שריר ההעזה שלו, אבל חלק מהתרגול הזה זה גם ללמוד מתי כן ומתי לא. את באמת חושבת שהוא לא יודע שהוא היה לא בסדר? קשה לי להאמין שהשיפוט הזה הוא מחוץ להשגתו של ילד בן 13 וחצי.
כל הנ"ל בהנחה שאת בטוחה שאכן לא התנהג כשורה, ושלא היה בסיטואציה דבר המחייב התייחסות מיוחדת שמעבר לעקרון (נניח, התגרות איומה של האחות הקטנה).
אני שוב מציעה להפסיק להתייחס בחרדת קודש כזאת למחשב. ההתייחסות הזו עוברת אליהם מאיתנו. זה רק מחשב, לא אוויר ולא מים ולא אוכל. זה בהחלט עונש מידתי בעיני בגיל הזה, אם את יכולה ליישם.

[סמדר_נ*]

ועוד משהו, בקריאה חוזרת: אני חובבת קטנה מאד, אם בכלל, של עונשים. אני מאמינה שברובם המכריע של המקרים יש דרכים אחרות להבהיר גבול. נקודת המוצא שלי היתה שאת כבר החלטת להעניש (אני מניחה שאת היית שם ואת כנראה יודעת למה בחרת כך).

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

לדעתי אם הוא ילד שלא מעז
תני לו להעיז קצת... מה כבר יכול לקרות?
קצת כיפוף לאגו שלנו כאימהות לא יכול להזיק יותר מידי...
זה לא שהוא הרביץ או משהו דומה...
וחוצמזה, בררי עם עצמך מה הוא באמת צריך עכשו...(יותר תשומת לב? חום? גבולות?).

[מצ'רה*]

סמדר, כתבת דברים מאד יפים.

[רותי*]

אחרי שביקשתי ממנו מאות פעמים להפסיק לזרוק קללות אליה

אם את נאלצת להגיד מאות פעמים משהו - שם הבעיה.
תמיד תמיד לגבות את המילים במעשים.

[אסנת_ש*]

כל העניין של העונש הוא, שאת בעצם רוצה שהוא ירגיש גם כמה את פגועה/כואבת ע"י זה שאת תפגעי/תכאיבי לו. לא?
לא יותר פשוט לומר לו כמה את פגועה/מתוסכלת/חסרת אונים אל מול ההתנהגות שלו כלפיי אחותו?

[א_יידישע_מאמע*]

_כל העניין של העונש הוא, שאת בעצם רוצה שהוא ירגיש גם כמה את פגועה/כואבת ע"י זה שאת תפגעי/תכאיבי לו. לא?
לא יותר פשוט לומר לו כמה את פגועה/מתוסכלת/חסרת אונים אל מול ההתנהגות שלו כלפיי אחותו?_
חושבת שכבד מידי לילד בן 13 לראות את אמא שלו כל כך חסרת אונים. פגועה. מתוסכלת. אפילו שבגללו. ואולי דווקה בגללו.
צריך לראות באמת מה הוא בעצם מבקש. ואז להחליט. בלי לתת לו להבין כמה את מסכנה. את הגדולה בבית.

[אמא_למתבגר*]

תודה תודה. כיף לקרוא את כל מה שכתבתן.
בסופו של דבר ההוא ירד למטה כשצפיתי ב"רמזור" ושמתי לב שהוא מגשש את דרכו אלי..
החלטתי לדבר איתו אחרי הפרק אבל לא לוותר על העונש. באמת עד עכשיו אלו היו מילים ולא מעשים.
דיברתי איתו על כך שאחותו סופגת ממנו קללות כל הזמן ואני מסרבת לקבל את זה כעובדה ואני חייבת להעניש אותו כדי שיחשוב פעם נוספת לפני שהוא עושה זאת שוב. שאלתי אותו איך זה היה מרגיש לו אם היה אח בוגר בבית שכל הזמן היה מקלל אותו ומזלזל בו. הוא באמת הבין שזה כואב ואמר שהוא לא מצליח להפסיק את ההתנהגות הזו ואולי הוא צריך טיפול או משהו (זה מצחיק אותי שאני כותבת את זה עכשיו כי זה חמוד..)..
אמרתי לו שזה יהיה מאוד קל להפסיק את זה כי הוא עושה את זה רק כלפי אחותו ועד עכשיו מילים לא עזרו אז אנחנו ננסה את שיטת העונשים כדי שזה קצת יכאב.ומחר הוא לא ידליק את המחשב כל היום ואם הוא יעז לעשות זאת בכל זאת המחשב פשוט יעלם לכמה ימים.
הוא אמר שלא נורא הוא יקרא ספר כל היום (יש!) ואכן זה מה שהוא עושה..
כמובן שגם דיברתי איתו על עצם העובדה שהוא סירב לעשות את מה שביקשתי והעונש זה גם זה..

נראה לי שהעניין נפתר לעת עתה בצורה נחמדה, לא?
עכשיו צריך לראות אם העונש עזר. לפחות הילדה שלי הראתה הערכעה רבה על זה שבאמת הגנתי עליה..

[פלונית*]

_"הסמכות החדשה" של חיים עומר
ספר מומלץ_
בהחלט!
רוצי עכשיו לקנות את הספר. יהיה לך חומר מעולה למחשבה כבר בפרק הראשון.

[סירופ_מייפל*]

למדתי הרבה מהדף הזה. תודה לאמא ולמגיבות @}