בעניין הרסק וההנקה, עד שאלודאה תחזור ארשה לעצמי להמר כי התינוקת לא מגיבה טוב להרבה ירוקים, אם יש תינוקות שמגיבים רע לתפוזים אהמר שגם לרסק ירוק הם יכולים להתנגד
בנוגע לסוגית ה
רטלין, קונצרטה, סוגים, מינונים וטווחי השפעה .
המינונים נמצאים תחת פיקוח, אני מקפידה לבדוק איך הרטלין משפיע עלי ומתי. נניח אותו רטלין LA שאני לוקחת כרגע משפיע מבחינת הריכוז לבערך 7 שעות, מבחינת חוסר תאבון לבערך 14 שעות של סלידה מאוכל ועוד 20 שעות של חוסר תאבון כללי. הוא גם מונע ממני להרדם בערך 18 שעות מהזמן בו לקחתי אותו. ההשפעה אמורה לעמוד על קצת פחות משמונה שעות.
מוזר? כן, אבל אני מקווה שתוך זמן מה הגוף יתרגל ודברים יתאזנו להם.
עד אז אני נהנת לבחון את ההשפעות על המוח ועל מצבי הרוח, אם חשבתי שאני חפרנית לפני הרטלין...
סוגית השייקים הירוקים עובדת לבנתים עם בלנדר לא מזהיר, צריך ללעוס, אבל כן נוצר סוג של פיזור לאורך היום, כרגע היחס למזון הוא סוג של חובה, אני מקווה שבמהרה יחזור להיות הנאה

אני דוחפת לשייק נבטוטים, כף או שתיים מולסה, קוואקר, עלים, פרי משתנה, קצת טחינה,זרעים או אגוזים, וירקות עשירים. זה חולני, אבל יעבוד.
בין לבין משתדלת לאכול פרוסה מקמח מלא כדי לשמור על רמת סוכרים מאוזנת. בערב אחרי שפגה תחושת הסלידה כלפי אוכל אני מוסיפה מנה "נורמלית" - קינואה וירקות, תבשיל ירקות וטופו, או לחמניה עם ממרח ופרי. מדהים שלאכול הופך לעבודה, ממש לא טיפוסי לי.
אני מזכירה לעצמי שגם ג'אנק עדיף מלא לאכול בכלל, דגני בוקר מוזמנים להכנס גם הם על תקן נשנוש שמרים רמות סוכר,
מחר אקפוץ לשוק ואקנה פירות יבשים ועוד אגוזים. שפע בבית יקל על נשנוש חופשי יותר, אז כדורי תמרים?
בקרוב זה יעבור, עד אז אחייך ואחשוב על כל אותן בנות שלוקחות מדכאי תאבון לצרכי דיאטות, על מערכת העצבים המרכזית ועל כוחו של כדור קטן לחרפן את דעתי, מי יודע מה עוד יש שם בבתי המרקחת.
מעולם לא הבנתי את חיבתם של אנשים לסמים, אלכוהול וסגריות כמו עכשיו,
מעולם לא הבנתיי מה גדול השינוי שהם יכולים לייצר .