בדרך לשינוי תזונתי

אנונימי

_{כבר לא בלוג טבעונאי}
הדף התחיל כדף בלוג אישי בדרך לשינוי והפך לדף שישמח לארח כל אחת מכן, בין אם היא מנסה להפחית מצריכת הקמח הלבן והסוכר הלבן ובין אם היא החליטה לאכול בעיקר נא. יש כאן מקום לאלו שדוגלות בהפחתת מזונות מזיקים בהדרגה, ומקום למי שמאמינה שצריך לחתוך אחת ולתמיד. קדימה, מוזמנת לשתף בתהליך, בקשיים ובהצלחות.

בתאבון! P-:

בהשראת בלוג הבריאות של אורי של אורי יורמן, ובעקבות בלוגים טבעונאים ברחבי הרשת והעולם, החלטתי לסייד אחד משל עצמי. הרעיון הכללי הוא התפתחות תהליך הטבעונאות, אולי גם מתכונים וליקוטים, למרות שיש דפים מיוחדים לשם כך, אז נראה מה ילד יום.
באופן עקרוני, אני טבעונאית אונ אנד אופ כבר מספר חודשים. כשאני לא טבעונאית, אני עורגת למזון נא, אבל משום מה אוכלת גם ג'אנק. ככה שחלק מהעניין הוא לנסות לראות מתי ולמה וכמה השינוי בדרך אל הטבעונאות נתקל בקשיים ואולי ככה להבין גם איך לצלוח אותם.
הצטיידתי היום בהמון פירות וירקות והשראה

לעת עתה אני בבית (תקופת מבחנים בלימודים, חופש מהעבודה) ככה שיש לי (יחסית) זמן לדאוג לחיות בדרך בה אני בוחרת. כמו טבעונאים אחרים, גם אני נהנתי מיתרונות הטבעונאות (חושים מחודדים, תחושת קור פוחתת והולכת, עור במצב מצוין וכו') ואני אשמח לשוב ולאמץ אותם אל חיקי.

ושאלה לאלו מכם שהגיעו לדף הזה, שנוגעת בשינוי הרגלים, לאו דווקא תזונתיים- כשעברתי להיות צמחונית לפני כעשור, הפסקתי באופן חד וחלק לאכול בשר. לא מדי פעם, לא באירועים מיוחדים- פשוט נמנעתי באופן כולל מבשר. ההחלטה אז נבעה ממניעים אידיאולוגים (והיום היא בעיקר הרגל טוב שאני לא צופה שינוי בו) ולכן השינוי הדרסטי היה מקובל תודעתית- בשר זה רצח, ולכן אין סיבה לאכול בשר, גם לא פעם בחודש- היה טיעון מקובל עבורי. עכשיו, במעבר לטבעונאות, שהיא הדרך בה אני רוצה להזין את עצמי אני נתקלת בקשיים- אם צמחוני יכול למצוא אוכל רב בארוחות משפחתיות/חג, זה הופך למסובך יותר כשצמחוני נע אל עבר הטבעונאות. יותר מזה, הרבה אנשים מציעים לעשות מעבר הדרגתי, לאכול 50% טבעונאי, ואז 80% ואולי אפילו 95% טבעונאי ורק אז לצרוך 100% תזונה טבעונאית למהדרין. מצד אחד, זו הצעה טובה שתאפשר שרידות באירועים משפחתיים מן הסוג המדובר, מצד שני, זה פתח שקשה מאוד שלא להרחיב ולהרחיב (לפחות בעת התרחשות השינוי), כי אם ארוחה אחת, למה לא שתיים ואם יום אז למה לא יומיים וכו'. וכן, אני יודעת שהצורך בטבעונאות אמור לנבוע מבפנים ולווסת את העניינים, אבל נדמה לי שכל מי שאי פעם התנסה בשינוי, אותו רצה להפוך להרגל, יודע שגם אם אתה מאוד רוצה ליצור הרגל (נניח, ללכת כל לטיול רגלי של שעה) מאוד קשה לקיים אותו כשהתנאים מושכים אותך למקום אחר (ספה, טלוויזיה וכו'). בהנחה שהעולם סביבי לא עומד להשתנות, מה הייתם מציעים? סיפורי שינוי אחרים (שוב, לאו דווקא בהקשר התזונתי) יתקבלו בשמחה ולאוזן כרויה...

אז מה אכלתי היום?

בבוקר- מיץ מאגס, 2 קיווי ובננה ענקית ביחד עם מיץ מתפוז אחד וקוביות קרח. יצא מעולה, אין כמו פירות, פשוט בלתי ניתן להריסה.
אחר כך- פומלה שטרחתי וקילפתי אתמול

סלט כרוב עם נבטים סינים
לקראת הצהריים- מיץ מגזר ענק ושלושה תפוזים (שלמים) וחוביזות. יצא לא טעים בעליל. סמיך מדי משום מה, לא בטוחה למה?
אחר כך- פיתה עם טחינה (חשתי צורך בשובע של ממש, עוד משהו שעוד לא הצלחתי למצוא בימים של רק נא, עצות יתקבלו בברכה)
ובין לבין- אגוזי מקדמיה, אגוזי פקאן, תמר אננס ומנגו מיובשים אורגנים.
בהמשך- גלידה מבננות ואגוזים ואיזה פרי.

נראה המון או שזו רק אני?
וההודעה הקטנה מעל הדף- מה שאתה רואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ, ואני לא בטוחה אם זו ברכה או קללה...

למה מיצים ולא הפרי עצמו שהוא יותר משביע יותר סיבים יותר טבעי.

אם את שואלת בקשר לתפוז, אז בדרך כלל אני שמה את התפוז עצמו (מיץ רק אם אין לי כוח לקלף

). ואם את שואלת באופן כללי על מיצים, אז זה כדי להפוך אותם לרסק ירוק, עם כל מיני עלים, רק שהבוקר שכחתי להוסיף את החוביזה לפירות!

תתחדשי על דף בלוג

יעלפו,
נראה לי ששינוי-תזונתי זה דבר שדורש בערך חודש-של-התמדה, ואז יש לך כבר הרגלים חדשים.
אני ממליץ לך להתמיד לחלוטין במשך חודש, ואז כשההרגל שלך הוא תזונא (וכל חריגה ממנו היא חריגה), בניגוד למצב שההרגל שלך הוא חצי חצי, רק אז תאמצי את הגישה הנ"ל:

לאכול רק מהחי - לא לבשל בבית.
אם בא לך משהו - תאכלי אותו. גם אם זה יוגורט (לא טבעוני) או מרק (מבושל). שימי לב שלפי דעתי זה כנראה לא יקרה הרבה, אבל אני ממליץ לא להתנגד לרצונות האינסטינקטיביים.
כשאת במקום שלא נוח לך להיות טבעונאית בו - למשל חתונה של בת דודה - אז תאכלי מה שיש, ותשתדלי שיהיה בריא. אל תצומי שם (או אל תאכלי רק מלפפון) רק כדי לשמור על העקרונות של תזונא ואכילה לפי משיכה. גם זה - לא יקרה כל יום, ולכן, רק לאחר שכבר יצרת הרגל, לא אמור להוות בעיה.

מה דעתך?

בקשר לחודש רק טבעונאי- באופן עקרוני אני חושבת שאין לי בעיה להתמיד בטבעונאות חודש. הבעיה היא מה קורה אחר כך (להבדיל אלפי הבדלות- הבולמוס שאחרי הדיאטה) וגם- אני צריכה למצוא דרך להיות לגמרי שבעה מהמזון הטבעונאי, וכנראה שזה עוד לא קרה (ע"ע הפיתה של אתמול). אני צריכה משהו שיתעכל לאט?

הרבה נעזרים בקרקר-פשתן ובאגוזים בתור דברים שמתעכלים לאט.
מה אחרי החודש? אני חושב שאין צורך באדיקות מושלמת, אבל האדיקות תבוא מעצמה לפי עקרון המשיכה (פשוט לא ממש יבוא לך על מבושל, לפחות לא כל יום)
אבל זאת רק דעתי והיא מבוססת על הגיון ולא על נסיון

עדכון בצהרי יום 2- (אכלתי טבעונאי יותר מחודש לפני כחודש, ככה שזה לא ממש היום השני, אבל היום השני לבלוג זה בטוח)- בבוקר שתיתי שייק חוביזה, 1 בננת ענק, 2 קיווי, תותים ותפוז. אחר כך אכלתי ממש קצת פומלה שנשארה מאתמול (אחרי זלילת הבנזוג ).
אתמול והיום הכנתי קרקר פשתן-שומשום בתקווה שזה משהו שיוכל להשביע אותי בדומה ללחם בארוחת צהריים. הקרקר עוד לא לגמרי מוכן (זאת אומרת, יבש, אבל עוד לא קשה, אני לא בטוחה עד כמה הוא יתקשה, אבל אני מניחה שיותר מעכשיו). אז עכשיו אכלתי את שאריות סלט הכרוב של אתמול וקרקר עם טחינה. יצא טעים ונדמה לי שאני ממש שבעה! (פלוס חתיכת מנגו מיובש אורגני, האמת היא שהאננס שקניתי טעים ממש והמנגו חמוץ מדי).
שמתי לב שהטבעונאות דורשת הרבה לעיסה. זה משהו שבן אורי ואחרים מדברים עליו הרבה, החשיבות שבלעיסה, אבל מזון כזה- כרוב, קרקר פשתן-שומשום- ממש מחייב לעיסה ממושכת. אני עוד לא רגילה וזה קצת מעייף/מעיק.
זהו, בעצם, תובנת הקרקר.

תמונה

(הערת שוליים למבקרים ולמבקרות- אחרי קריאה אינטנסיבית בדפי ה דיונים על עריכות למינהם, אוסיף מעתה והלאה את התמונות כקישורים)

אחר כך אכלתי ממש קצת פומלה שנשארה מאתמול (אחרי זלילת הבנזוג ).
לרגע לא הבנתי אם את טבעונאית או קניבלית.
חשבתי שזללת את הבנזוג !

אבל בעצם, אם אכלת אותו חי אז זה בסדר....
(קניבלנאית?)

מאחלת לך בהצלחה
ומקווה לקבל השראה

סוסת פרא, איזה כיף שבאת לבקר!

בנהזוג נם בשלום במיטתנו, ואוחז בכל אבריו, לעת עתה. אני לא חושבת שיש לי סיר מספיק גדול עבורו! (אולי ייבוש בשמש יספיק?)

אחרי הצהריים אכלתי גלידה מתותים, בננות קפואות, תמרים ושקדים (הגלידה הזו היא פשוט רעיון גאוני, שכל אחד, טבעונאי או לא, כדאי שיאמץ לו. זה קל כל כך וטעים בצורה כמעט בלתי סבירה. אני חושבת שזה מתחרה מוצלח מאוד בכל גלידה תעשייתית שהיא, ואני נהגתי לאוכל באייסברג פעם בשבוע לפחות!

). ואז עוד קרקרים עם טחינה, אגס ובערב עוד שייק (תותים, קיווי, אגסים, מיץ מתפוז וקרח).
מצד אחד, הייתי כל היום לבד בבית (הבנזוג יצא לעבודה בבוקר יום שישי ושב בשעות הערב המאוחרות...), וחוץ מטיול עם הכלבלבה לא יצאתי מהבית. מה שגרם לי להרגיש את הצמידות למטבח, ואת הרצון לנסות להכין דברים (ואז לאכול אותם)- ככה שאכלתי הרבה. מצד שני, נדמה לי שאם אני רוצה להצליח להתמיד בעניין הזה לאורך זמן, כדאי שאני אוכל כמות הגיונית של מזון ולא כמות מינימלית שתגרום לי להתייאש אחרי כחודש. נדמה לי שכל כך התרגלנו לראות בפירות ובסלט מנת צד, שלאכול את אלו פתאום בכמויות משביעות נתפס כקצת מוזר. בקיצור, אני עוד צריכה להתאזן בעניין הכמויות. זו הסיבה שבגללה אני אוהבת את הדף תפריט יומי נא לדוגמא , כי הוא מעניק השראה ורעיונות ומזכיר לי את הכמויות שאנשים נוהגים לאכול.
זהו זה, עכשיו שבת, יום ממש יפה כאן בחוץ והכלבלבה מתרוצצת עם חברותיה הכלבות של השכנים במטעי האבוקדו. שיהיה לנו יום נהדר.

כי הוא מעניק השראה ורעיונות ומזכיר לי את הכמויות שאנשים נוהגים לאכול
יעלפו, מקווה שתסכימי איתי לגבי זה:
תאכלי כשאת רעבה. חבל להסתכל על הכמויות.

היום השלישי

התעוררתי בבוקר רעבה ממש! קלואי (הכלבה) ואני יצאנו לגינה ללקט שקית מלאה בחוביזה, והעמסתי את הבלנדר במ-ל-א פירות (אם אני לא טועה: 2 תפוחים, אגס, קיווי, בננה ענקית, חוביזה ומיץ מ-2 תפוזים). רציתי אחת ולתמיד לעשות מלא רסק ירוק, לא רק כוס וחצי ששוות לשובע קצר מועד, אלא משהו שימלא את הקיבה לכמה שעות, ואכן שתיתי ארבע (!) כוסות של רסק ירוק. בין כוס לכוס- אגוז פקאן. יצאתי מלאה לתפארת. כשבן הזוג התעורר כמה שעות מאוחר יותר, הכנו פנקייקים, כי זו ארוחת בוקר שבת בבית שלנו ומסורת לא שוברים (לפחות לא בשבוע אחד?). אז זללתי מעט פנקייקים קטנטנים (ככה עושים אותם במטבח שלנו

), והחלטתי שזה לא נורא, בסך הכל אחוז זעום ביותר מהתפריט שלי.
לקראת הצהריים נסענו לפארק הענק (הלאומי?) ברמת גן. הכלבלבה נהנתה מהמרחבים וגם אנחנו. הבן זוג זלל גלידה בזמן שאני בחנתי את הברווזונים באגם. כשחזרנו, אחרי הצהריים, כשאני עדיין לא רעבה במיוחד, הכנתי סלט כרוב ונבטים סינים (זהו, נגמר הכרוב, ממחר זה יהיה סלט אחר

) ואכלתי אותו עם שני קרקרים מפשתן-שומשום וטחינה (יצאה צלחת ממש יפה, חבל שלא צילמתי). היה משביע וממש טעים, ולגמרי תחושה של ארוחה נורמלית. הבן זוג טעם את הסלט, זלל (כדרכו! תמיד הוא זולל בבלוג הזה או מה? באמת שמדי פעם הוא עושה גם דברים אחרים) וביקש עוד. אז הכנתי עוד. זה כיף גדול שהוא טועם ונהנה. זו אולי לא הפתעה גדולה במובן המחשבתי, שמה שיש בבית זה מה שאוכלים, אבל לראות את זה קורה- כשהנשנושים הופכים לפירות יבשים, שקדים ואגוזים והארוחות לכאלו מזינות וטעימות, זה ממש נס קטן כל פעם מחדש.
פתאום אני שמה לב, שבגלל שאכלתי ארוחות גדולות היום לא אכלתי בין הארוחות ובכך שברתי למען עצמי את המיתוס שאי אפשר להיות "באמת" שבעים בטבעונאות. אז כל הכבוד לי

עכשיו יצאנו לגינה לקטוף תפוזים וחזרנו עם שק מלא. אחר כך צפויה גלידה מבננות קפואות, פירות ושקדים.

אוסיף ואשתתף בבלוג שלך לרגע -
שמתי לב שבתקופה האחרונה אני אוכל מנה אחת מבושלת כל יום באופן עקבי (כבר הרבה זמן לא היה יום שלם RAW )
עכשיו אני אוכל רסק ירוק מדהים (3 בננות, 2 אפרסמונים אורגניים נהדרים, גדילן, חוביזה, חרצית, סירפד) בצבע ירוק כהה מאוד מאוד (יותר כהה ממיץ עשב חיטה, מי היה מאמין), אבל עם טעם נהדר. אבל מצד שני, ארוחת הצהריים היתה אצל ההורים שלי, ושם אכלתי בטטות ותפוחי אדמה קטנים שבושלו בתנור, שמעכתי אותם לפירה (עם קליפות!) והוספתי שמן זית איכותי. מבושל, אבל הרע-במיעוטו

זה מעניין אותי לעקוב. כי אני כבר הרבה שנים חולמת להיות טבעונאית.
אולי באמת אקבל ממך השראה?

היי אורי...אני חושבת שלגבי מזון, כמו לגבי הרבה דברים אחרים בחיים, ברגע שלוקחים את זה קצת יותר בקלות, ומרגישים שהכל בעצם אפשרי ושאין לחץ ויש רצון, הדברים נוטים להסתדר כמעט בלי להרגיש. וככה, אם אני טועמת פנקייקים בבוקר ואתה בטטות בצהריים (סוסת פרא, מה הייתה ארוחת הערב שלך?

) ובאופן כללי אנחנו ניזונים בצורה שמחה ומספקת, אני חושבת שדיינו. לגמרי דיינו.
ועוד דבר- אני עדיין דבוקה לחוביזה ופטרוזיליה למרות שאני משוכנעת שיש אצלי בחצר גם המון דברים אחרים, אני ממש בטוחה, יש כל כך הרבה ירוקים, שחלק מהם חייבים להיות מזמינים. איך אני יכולה לברר את הדברים האלו? יש איזה אינדקס עלים מאוד מוצלח ברשת או משהו דומה?

ופראית, את מוזמנת להצטרף למסע. אני חושבת שאני קטנה מדי במעשיי מכדי להחשב כהשראה למשהו, אבל אולי מספיקה כדי לעורר חשקים. אז יאללה, בואי!

יעל, את תמיד מוזמנת לצלם.
חוץמזה שבא לי מתישהו לטייל באזור שלך, כששנינו נהיה פחות עסוקים.
אבל בינתיים תצלמי. ותשווי עם הדף עלים ירוקים.
ואם את לא יכולה לצייר אז תתארי.

וחוץ מזה - פשוט תטעמי. אם זה מגעיל, תירקי. אם זה טעים אבל קצת כבד (למשל קצת חריף), אז לאכול קצת. ואם זה טעים כמו חוביזה/גדילן/חרצית/כוכבית/מלוחיה/חוטמית/חסה אז אפשר גם בכמויות גדולות (לפי ההרגשה).
אני אוכל הרבה צמחים בלי לזהות אותם, ויש כמה צמחים שאני מוצא טעימים שעדיין לא שאלתי מביני דבר (שימי) מה שם הצמח.

אורי, אתה בחור אמיץ

אנסה ואחזור לדווח (וההודעה הקטנה בראש הדף- הכל בתואם מושלם)

אתמול- יום 4- בצעד בלתי אופייני לתקופת המבחנים יצאתי מהבית! בבוקר שתיתי כוס וחצי רסק ירוק וקצת פקאנים ובשקית לדרך לקחתי אגוזים, שקדים וקצת פירות מיובשים, שהצליחו להחזיק אותי נטולת רעב עד 17:00. אז הגעתי הבייתה וזללתי שוב (כן, שוב, מטעמי קוצר זמן) קרקרים וטחינה וסלט כרוב עם נבטים. בערב הכנתי גלידה שיצאה טעימה כמו תמיד. גם היום אני יוצאת מהבית והפעם אני אחזור אפילו יותר מאוחר (אני מניחה שבסביבות 18:30-19:00). העניין הוא שאני יוצאת למקומות נטולי מקרר, ככה שלקחת רסק ירוק זו לא ממש אופציה, אבל בשביל זה נמציאו את הפירות והירקות. דיווחים מהשטח, בהמשך.

דברים שמציקים לי (אני בעצם מיואשת מנושאים אקדמים, אבל מכיוון שזה לא הבלוג של למה כל כך קשה להתקבל לתואר שני, אני אתמרמר בנושא מזון, ברשותכן):

מפריע לי שאני צריכה לחשוב על אוכל. גם כשאני בבית אבל על אחת כמה וכמה כשאני יוצאת ממנו. מה אני יכולה לקחת, והאם אני אהיה רעבה, ואם יהיה מקרר או לא. כל זה במקום לקנות קוראסון חמאה בקפיטריה ושקשוקה בבגט מול העבודה (כן, קראו לי היום לעבודה, אבל הם כל כך בסדר איתי לגבי תקופת המבחנים הזו, שלא תשמעו ממני כל תלונה).
מפריע לי שלא ברור לי כמה אני אמורה לאכול. ונכון, קימיים כל עקרונות ה"אכול כשאתה רעב, ועד שאתה שבע". אבל בתור בחורה שגדלה על אידיאלי רזון שאינם שיא הבריאות, זה קשה לי. אני נוטה לצמצם ולצמצם את צריכת המזון, עד שהתפריט לא מספק בעליל, ואז אני מחפשת אלטרנטיבות.
מצד שני, כדי שיהיה לי אוכל זמין ומגוון (הדגש על מגוון, לקוראי התפריט שלי בימים האחרונים ) אני צריכה (לפחות בשלב הנוכחי, ואני יודעת שזו ממש רק תחילת ההתחלה) להתאמץ. כאמור, אני עוד לא בטוחה לגבי כמויות, ובאופן כללי אלו הרגלים שצריך לפתח- להנביט כדרך קבע, ללקט כדרך קבע (למרות שבמטע שבו אני גרה זו באמת לא בעיה). ואלו הרגלים שבעליל עדיין אין לי.

זהו, זה מה שמפריע לי.
כדי לא לצאת לגמרי שלילית אני אספר לכם:

שבימים האחרונים אני מתעוררת כל כך רעננה שזה מפתיע אפילו אותי.
שבאופן כללי אני מאמינה בזה שמה שקורה עכשיו הוא התוצאות של מה שעשינו קודם, ולכן עומדת להגיע תקופה מוצלחת.
שנעים לי בגוף שלי, שמודה לי מאוד- בראש נקי ואף שאינו מנוזל ושאר מרעין בישין- וזה בהחלט משמח.

אני רעבה! (יעלפו מהעבודה, אחרי- רסק ירוק בבוקר, שקדים אגוזים וקצת פירות יבשים, תפוח, אפרסמון- והשעה (רק?) 16:53). מה שכן, בדומה לאמרה על כשדלת נסגרת חלון נפתח, הגעתי לעבודה באמצע תקופת המבחנים ונזכרתי כמה כיף לי כאן. ביום חמישי יש ארוחת בוקר במאנטה ריי לעובדים, אני לא אגיע (בגלל מבחן), אבל בכל זאת, רק המחשבה על זה משמחת אותי. חוץ מזה, דיברתי עם מישהי חדשה שהגיעה לכאן והיה מאוד נחמד. לא שזה שטוב לי בעבודה זה במקום להצליח להתקבל לתואר שני, אבל טוב לי במקום הזה, וזה נותן לי רגעים של מנוחה ממחשבות סיזיפיות יותר.

יעלפו,
לגבי העניין של לחשוב (הרבה) על האוכל. לדעתי זה דבר שנכון רק לתקופת השינוי.
מתי תקטפי קצת עלים באומץ רב?

דברים שאני רוצה להכין בהזדמנות: (כותבת כדי לא לשכוח!)
X ממרח פסטו
X פוקצ'ת שמש
X סושי טבעונאי
X חלב שקדים
X פאי חרובים-מנטה
X עוגיות על בסיס כוסמת/גריסים מונבטים

אורי, היום הכלבלבה שלי ליקטה קצת עשב בגינה והחמאתי לה על האומץ. אולי עוד מעט אני אצא החוצה ואקטוף כל מיני עלים!

נראה לי שמצב הטבעונאות שלי ביום ה-6 לבלוג זהה למצב הרוח שלי- קלילה, אנרגטית ושמחה למדי. אני מתעוררת מאוד מוקדם בבקרים (מאוד מוקדם יחסית אלי, ברבע לשש אני כבר ערה לגמרי במיטה ותוהה האם אצליח להתהפך לצד השני ולנמנם לצד בנהזוג שישן עד תשע וחצי לפחות, בדרך כלל תוך רבע שעה אני כבר על הרגליים, קופצת לבקר כאן או מטיילת עם הכלבה במושב).
בשעות הבוקר המוקדמות אני לא ממש רעבה, וכשאני רעבה אני מתחילה את הבוקר עם רסק ירוק. כבר כתבתי באחד הדפים בעבר, שאני חושבת שרסק ירוק הוא הרגל שמאוד קל לאמץ- קל מאוד להכין אותו וכמעט ואין אנשים שלא יהנו מהטעם של הפירות והעלים על הבוקר. אני עדיין לא בטוחה מהי הכמות האופטימלית בשבילי, והיא נעה בין כוס ל-4 כוסות (לא מתוך איזה תכנון קפדני, אלא פשוט בגלל הפירות הספציפים שמושלכים אל תוך הבלנדר בכל בוקר). אני נהנת מזה שאני לא מרגישה צורך קפדני לתעד כל ארוחה. אולי אכלתי קצת יותר ואולי קצת פחות, אי אפשר לדעת, וככה זה בחיים הרגילים של אנשים נורמלים, נכון?
בנתיים הארוחה המרכזית של היום היא של קרקרים עם טחינה וסלט כרוב. אני מאוד אוהבת סלט כרוב (כן, הספקתי לקנות עוד כרוב

) ואני לא ממש אוהבת סלטים של עגבניה ומלפפון, אולי בגלל חוסר תיבול ראוי? בכל מקרה, הצעות לגיוון הסלט של ארוחת הצהריים/ערב יתקבלו בברכה גדולה. גם רעיונות לממרחים (שאינם ממרח אבוקדו [אני אוכלת המון ממנו, כי אני גרה במטע אבוקודו] ואינם ממרח פסטו [כי על זה כבר חשבתי בעצמי]) יתקבלו בשמחה.
אני חושבת שבשבוע הבא אני אנסה לשבור קצת את הדפוסים האלו, שהצליחו להתעצב במהירות גדולה כל כך. אני אהיה חייבת גיוון כדי להצליח להתמיד באכילה הטבעונאית שלי. זהו, ועכשיו אחזור ללמוד על אדלר

דרך אגב, המקום שבו התלהבתי מאוד מסלט והוא שהעניק לי השראה, היה במסעדת שגב בהרצליה. אחרי שאכלנו שם, אצתי רצתי לאתר שלהם לראות בתפריט מה המרכיבים בסלט ומה שכתוב הוא זה: "סלט נבטים חריף- עם צנון, קולורבי וג'ינג'ר באיולי צ'ילי". אז אתמול קניתי צנון וג'ינג'ר (לא היה קולורבי! ואוי לבושה- אין לי מושג מה זה קולורבי, וכששאלתי את המוכר הוא הביט בי במין מבט ששואל- מתי הגעת לכדור הארץ?) והוספתי אותם לסלט. בן הזוג טוען שהסלט הקודם היה טעים יותר ואני לא ממש הרגשתי בהבדל, אבל שמחתי להוסיף מרכיבים חדשים לארוחה! (שלא יגידו שאני לא מסתפקת במועט...)

יעל, מכיוון שאת עובדת ממש קרוב לביתי, אני מציע לך הצעה -
בקרוב מאוד אני מזמין הזמנה גדולה של שקדים מהבחור (ששכחתי את שמו) שמגדל שקדים אורגניים.
רוצה כמה קילו?

חלב שקדים אני יכול להביא לך לעבודה איזה יום... את מעדיפה אותו ירוק או לא?

קולורבי:
http://salatorgani.co.il/images/[po]so veg[/po]/vegetables colrabi.jpg

רוצה כמה קילו?
בהחלט! כמה זמן שקדים מחזיקים מעמד? (שואלת כדי להבין כמה קילו כדאי לי להזמין)

את מעדיפה אותו ירוק או לא?
בעקרון, ירוק, אבל בגלל שאף פעם לא טעמתי חלב שקדים אני חושבת שאני אנסה בהתחלה לא ירוק.

אני חוזרת לעבודה מתקופת הבחינות ב-22.2 ואני אשמח לאיזה חפלק טבעונאי תל אביבי איתך

וגם- תודה על התמונה של הקולורבי! בפעם הבאה, תשנע את הטעם דרך המסך

מוסיפה לינק לתמונה של שני עלים שטעמתי ונראו לי בסדר. אילו עלים אלו?
http://picasaweb.google.com/ypollak/Raw ... 2093068290

קצת מטושטשות אבל בתמונה השמאלית נראה כמו כוכבית chickweed ובימנית כנראה חרצית FEVERFEW..

בדף עלים ירוקים יש קישור ששמתי לאתר עם המון תמונות של כל מיני עלים אכילים..בתיאבון!

אמא אדמה, מצטרף לזיהוי שהצעת, בוודאות מלאה
החרצית אמורה להיות עם טעם "מרענן" שכזה, והכוכבית עם טעם מאוד עדין ונייטרלי (נייטרלי ממש כמו החוביזה, אולי טיפה פחות).
אני מאוד אוהב חרצית ברסק.
לגבי הכוכבית - יש לך שם את זה בכמויות גדולות? מעולם לא הצלחתי לקטוף מזה כמויות.

אורי- יש כאן הכל בכמויות. אולי כדאי לך לקפוץ באיזה יום בקרוב ברכבת (אתה משתמש ברכבת?) כדי שתספיק לראות את כל העלים לפני שהקיץ יעלים אותם?

את מוזמנת להמשיך במייל (או בפייסבוק) בנושא הזה

שבוע לטבעונאות!

היום קניתי בעדן טבע מרקט גריסי פולי קקאו (15 ש"ח ל-100 גרם) וזה פשוט תענוג. מילאתי תמר בתערובת ועכשיו אני מרוצה להפליא. אני יודעת, ייתכן שמישהו קלה את הפולים, בעתיד אני אבחן את העניין ואמצא (אני מקווה) פולים לא קלויים. האיש בחנות לא ידע לומר לי שומדבר על הפולים, מוצאם או מאיפה הם מגיעים לחנות, הוא חיפש אחרי השקית שבה הוא קיבל אותם אבל לא מצא... ככה שאין לי פרטים נוספים.

בבוקר המאוחר שתיתי רסק ירוק ועכשיו אני מכינה מגריסי פנינה מונבטים סוג של ממתק- גריסים ביחד עם תפוחים ותמרים מבלונדרים. כרגע זה בשלב הייבוש, ואם יצא טעים- אדווח.

יעל שלום - מזל טוב..
ממליץ לך למצוא קוקוסים טריים... הם מאד ממלאים ומשביעים - מפצחים ושמים במעבד מזון עם כמה תמרים ויש לך מעדן.. ובניגוד לזרעים ואגוזים לא צריך להשרות אותם יום לפני - אפשר לאכול מיד - אימפולסיבית... כשמחירי האגוזים היבשים יקרים כל כך יכול להיות שזה גם זול יותר. אתמול שמתי קוקוס שלם, מיץ לימון וקצת קליפה, חצי כוס פרג טחון, 6 תמרים במעבד מזון.. ויצאו כדורים טעימים מאד..

עוד דבר שגורם לשובע מהסוג שרגילים אליו זה לאכול "ארוחה" ולא רק לנשנש דברים קטנים במהלך היום. מה זאת אומרת.. להשקיע - להכין סלט עשיר, רוטב טוב, מטבל, עלים, זיתים - לסדר יפה בצלחת, לשבת, לברך על המזון... לנשק את בן הזוג.. ולאכול.. לאט..
(טיפ אחרון - לשים לב לפני הארוחה אם יש חשק למשהו מתוק - ואז לאכול כמה פירות שרוצים לפני שמתחילים להכין את הארוחה).

אני אחפש קוקוסים טריים, בנתיים לא נתקלתי בהם בשום מקום, אבל אולי אני צריכה לחפש יותר טוב.

לגבי עניין השובע, גיליתי שאתה לגמרי צודק. אם אני מכינה סלט מושקע ויש לי קרקרים וממרח משובח, אני שבעה למשך שעות.

בנתיים הסלט היחיד שאני ממש אוהבת הוא סלט כרוב ונבטים, אני רוצה להחליף אותו, אבל אין לי ממש רעיון במה. אני חושבת שמאוד נוח לי שאין לכרוב טעם דומיננטי והרוטב הטעים שאני מרעיפה עליו הוא זה שנותן טעם. חיפשתי גם ברשת כל מיני רעיונות לסלטים מקוריים, אבל- יוק. אשמח לקבל רעיונות והמלצות לאנשים שסלט הוא לא ממש כוס התה שלהם

אופק, גם אני אנסה את עצתך לגבי עניין האחרוחה
שמתי לב שכשזה נוגע למזון חי - אני לא אוכל ארוחות (אלא רק ארוחה אחת גדולה במשך היום, כמו ב לקטים מטיילים)
זה בטח יעזור לי בשבועיים-חי שהתחלתי היום

הסלט הסטנדרטי שלי הוא על בסיס עלים ירוקים כמובן... - חשוב שתהיה קערה יפה וגדולה (בגודל של סלט משפחתי ממש) בשבילך (ממליץ לחפש בשוק הפשפשים או חנויות יד שנייה - קערת עץ טבעית). עכשיו כשגילית את הכוכבית - ויש המון ממנה עכשיו - היא בשיא הגודל! תקטפי שקית יפה ותשימי במקרר - זה מחזיק כמה ימים. כשקוטפים - מושכים בעדינות מלמעלה ואז זה יוצא נקי בלי השורשים (אם במקרה יוצאים שורשים אז פשוט לחתוך אותם עם היד לפני שמכניסים לשקית - יותר פשוט לנקות את זה עכשיו מאחר כך). אז חופן יפה של כוכבית ביחד עם נענע ופטרוזיליה ואבוקדו שלם (ואם את רוצה עסיסיות אז להוסיף קצת מלפפון\עגבניה) - לטבל עם לימון, שמן זית, ושום, מלח\פלפל.
ירוקים ואבוקדו ממלאים מאד - רוב הטבעונאים שאני מכיר הפכו את זה לסלט הסטנדרטי:
http://goneraw.com/recipes/6-Avocado-Kale-Salad

אני אישית בעד לאכול גם את השורש במקרים כאלה, למה לא?
(רק לנקות קצת את החול ולנער)

מתכון מהבלוג של YARD SNACKER שאני רוצה לנסות (עכשיו כשיש לי קקאו!)-
In a Vitamix combine the following:

½ cup Raw hazelnuts

¼+ cup peeled raw cacao beans

1/8 cup raw agave syrup

1 tahitian vanilla bean scraped out

3 frozen bananas

1 young coconut, water and meat

Blend for 60 seconds, makes 2 big smoothies!

ומתרגמת לטובת טבעונאים אחרים:

בוויטמיקס (או כל בלנדר אחר לצורך העניין) לשים את המרכיבים הבאים:

1/2 כוס אגוזי לוז/שקדים נאים
1/4 כוס פולי קקאו נאים מקולפים
1/8 כוס סירופ אגבה
הגרגירים ממקל ווניל אחד
3 בננות קפואות
1 קוקוס צעיר, תוכן ומים

לערבב במשך דקה, ל-2 סמודיז' גדולים!

_אני אישית בעד לאכול גם את השורש במקרים כאלה, למה לא?
(רק לנקות קצת את החול ולנער)_

אצלי זה לא חול . זה בוץ.. יוצא קראנצ'י כזה...

עדכון שייק שוקולד אולטימטיבי- יצא מעולה! ממליצה בחום למתגעגעים למילקשייק שוקולד משובח. לא עקבתי אחרי המתכון עקב מחסור בחומרים ומה שעשיתי היה: בבלנדר- 2 בבנות קפואות, מים, חופן שקדים, קקאו (עד שהעיסה הופכת לכהה במידה הרצויה). יצאו שתי כוסות משמחות מאוד, הווו, שוקולד. (מי אמר הורמונים ולא קיבל?).

ביקשתי מאח שלי (שגר בוונקובר) שישלח לי סירופ אגבה, הוא ענה שיחפש והוסיף: Since fire was invented, I don't see any reason to eat raw food (except Shushi)

בוונקובר יש כל כך הרבה אסיאתים... אפשר להשיג שם הרבה דברים טובים בזול - נייר נורי נא (חבילה של 100 דפים ב-5 דולר אני זוכר..) ואצות שונות.. וגם דוריאן ב-99c לפאונד.

יעל - אגאבה זה נוזל מתוק בעל טעם נייטרלי - קחי כמה תמרים או צימוקים מושרים וקצת מים בבלנדר ויוצא יופי של סירופ שאפשר להחליף באגאבה בכל מתכון.

על הדכדוך: (והמרגיעון- האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר... כמה נכון). אני יכולה לשרטט את התהליך במדויק- בהתחלה אני אוכלת הרבה אוכל טבעונאי. מכל הבא ליד. שייק ירוק ואז אגוזים ושקדים וקקאו בתמר והרשימה ממשיכה. אחר כך אני חושבת שאני חייבת "אוכל". אוכל בהגדרתו הבלתי טבעונאית. הרכב לא אצלי וזה סוף שבוע והבית מלא באוכל טבעונאי למהדרין. אז אני אופה משהו- קמח לבן, סוכר לבן. אני אוכלת ואחר כך מתבאסת. ועכשיו אני צריכה לקנות שוב פירות. אוף. אני אוהבת לאכול טבעונאי, למה זה כל כך קשה לי?

אז הטבעונאות קרסה קצת, והמרגיעון מוסיף "כאשר הכלי לא מכוון, כאשר צליליו צורמים, האוזן איננה פנויה אל הניגון".
קשה לי לעשות דברים שלא בצורה טוטאלית. אני צריכה מין פליי-ליידי של המזון, שתלחש לי באוזן שגם 90% זה בסדר, שגם הרגל קטן נוסף אחד בכל פעם יוצר שינוי. אני מגבילה את עצמי ושוברת את המסגרת. זה היה מעיק לולא המסגרת הזו הייתה אהובה עלי כל כך ומיטיבה עימי. זה פשוט מין צורך פנימי, שגם אני לא מצליחה לעמוד על טיבו, שגורם לי לשבור את הכלים, לא משנה מה, לא משנה אפילו- שטוב.

מרשימת הדברים שרציתי להכין הכנתי בנתיים:

פסטו (עם המון שום, יותר מדי שום!)

פוקצ'ת שמש (אני אהבתי יותר את הקרקרים שומשום-פשתן)

עוגיות על בסיס גריסים מונבטים (לא אהבתי את השילוב של התפוחים בעיסה, יום אחרי ההכנה התפוחים הפכו לדי מגעילים, אבל יכול להיות שהעניין הוא ביחס בין התפוחים לתמרים? אשמח לתובנות)

ואורי, אם אתה קורא כאן, ביום ראשון אני חוזרת לעבודה ונוכל לעשות חפלק תל אביבי

יעל
אני שמתי לב למשהו

כשאין עבודה ואין עיסוקים ואני רק בבית - אז דוקא 100% מאוד נוח לי. בבית אני לא מבשל אף פעם, אגב. (לא נגעתי בכיריים איזה 10 חודשים)
כרגע כשאני נוסע לבסיס כל בוקר וכו' - קצת יותר קשה.
האמת מאז שהוספתי יותר פירות אז יותר קל לי - פשוט לוקח שק-בד מלא בפירות (2 קילו לפחות) איתי לבסיס, ואוכל מתוכם מה שבא לי (אינסטינקטיביות, אמרנו?).

ממליץ לך לאכול בלי חוקים, לפחות בתקופה הקרובה.

תקופה עמוסה כל כך- קודמתי בעבודה, שזה דווקא עניין חיובי למדי, אבל עכשיו אני צריכה ללמוד המון על תחום שבו אני חסרת ניסיון בעליל וזאת לעומת שאר האנשים המנוסים ומגובים בהשכלה הרלוונטית. כשאני חושבת על זה, אני בעצם עובדת פחות או יותר אותו מספר שעות כמו קודם לכן, אבל איכשהוא זה מרגיש כמו הרבה יותר. מה גם, ששאר מטלות החיים נדחקות לפינה במעלה המוח, שדוחקת בי ברגעי זיכרון אקראיים.

התזונה שלי כרגע רחוקה מהאידיאל מרחק רב. העובדה שנשברו "שיני" הבלנדר שלי (קיטצ'נאייד) והוא נשלח לתיקון (חינם, במסגרת האחריות) לא הועילה אף היא.

בתזונה, כמו בכל דבר אחר בחיים, צריך לבחור בין האופציה הנוחה (שהיתרון בה הוא עצם הנוחות היחסית) אל מול האופציה המאמצת (שיש לה תגמולים רבים אבל היא עולה במחיר המאמץ). אני מאוד אוהבת לקרוא את אופק כי הבחירות שלו מאוד קשובות פנימה. נהנתי מאוד לקרוא את מה שהוא כתב על צום- שבא מתוך הקשבה לגוף ולא מתוך החלטה מודעת לבעיה שיש לפתור (בין אם הגוף משתף פעולה או לא). אני מרגישה שאצלי, על אף היתרונות הרבים שמעניקה התזונה הטבעונאית, והם אכן רבים, המעבר כרוך במאמץ ויוצר תקופות "פיצוי" של מזון בלתי מזין בעליל.

בזמן האחרון אני מנסה לדבר עם אנשים שעברו את גיל ההתבגרות על שינויים שהם עברו במהלך החיים. מלבד אדם אחד שאני מכירה (שבהתבגרותו הפך מחרדי ירושלמי לחילוני פורק עול), לא התרשמתי שאנשים הצליחו לשנות באופן שורשי הרגלי חיים. אני הפכתי להיות צמחונית בגיל ההתבגרות ואני לא זוכרת שום קשיים שהיו כרוכים בכך. לעומת זאת, ניסיון לעבור לטבעונות בשלב מאוחר יותר נתקל בקשיים יומיומיים ונזנח בסופו של דבר.

אני מניחה שבטווח הזמן הקרוב אני אשוב לתזונה הטבעונאית, אבל מאוד הייתי שמחה לעצור את הסחרור החזרתי הזה של טבעונאות-ג'אנק.

חודש אדר ב' שמח וטוב לך יעלפו (איך מבטאים את זה?) היקרה. הלילה לראשונה, קראתי את כל הבלוג, צחקתי , הרגשתי, חשבתי ... לשתף. אני עובדת, עם עצמי ואנשים, ב"מסעדה הלימודית" שיצרתי ב"ספינת האדמה שלנו בגליל.levav.adama.net. ומלווה יחידים ומשפחות רבות בתהליך שאת מתארת. אשמח לדבר איתך בטלפון 049575553 / יש לי הרבה להאזין , לשתף,לייעץ ולהאיר . להשתמע, אורית.[email protected]

היי יעל..
נכון שאת רוצה את הספר של אופק Twelve Steps to Raw Foods \ Victoria Boutenko ?

אני אשמח להעביר לך אותו...
תוכלי לכתוב לי את הכתובת שלך למייל? (כתוב בראש הדפבית שלי..).

יש לי הרגשה שמאז יציאתו של אופק לטיול הנושא הטבעונאי קצת נזנח באתר, אבל אולי זו רק תחושה. בימים האחרונים אני מרגישה שהגעתי לסוף תקופת הג'אנק, ושאני יותר ויותר מחפשת את האוכל הטבעונאי (מחפשת ובדרך כלל גם מוצאת). מבחינת העומס בחיי היומיום- טוב, אין כל כך מה לעשות, הימים שלי עמוסים להפליא, אבל אני מקווה שבעזרת מספיק תכנון מראש אני אצליח להסתדר (בדומה לכל אחד אחר שבוחר להביא אוכל מהבית לעבודה, ולא לקנות בחוץ בתדירות גבוהה במיוחד). ומה שלומכם?

שלומי סבבה.
הפתרון שלי - פשוט לקחת לעבודה שקית בד ענקית שבה 2-3 קילו פירות, ושפע של אגוזים מסוגים שונים. 99% מהמקרים אני שבע בלי לגעת בכלל באגוזים.

אני אנסה את זה. אתם מכירים את זה שממש קשה להניע משהו, אבל מרגע שהוא מונע הוא זז כמו מאליו? אז זו הבעיה. קשה לי לקנות המון פירות כשאני לא בטוחה שאוכל טבעונאי, מצד שני אני מוכרחה לעשות את זה כי אחרת לא תהיה לי בכלל האופציה, ואז אני בטוח לא אוכל טבעונאי. אולי בשבוע הקרוב אני אנסה להזמין מהקואופרטיב התלאביב שאני חברה בו עוד מהתקופה בה גרתי בעיר.

מהלחץ המטורף שבעבודה אני מוכרחה לפנות את הזמן כדי לכתוב על הספר המופלא שהגיע אלי בדואר - 12 צעדים ל-raw food של ויקטוריה בוטנקו. המיסיונריות הבאמת קלה (ואולי גם מגובה בעובדת מחייה של הכותבת) מגובה בהרבה מדע. ובכלל, יותר מהמידע, שאת רובו ממילא אספתי כבר ממגוון מקורות, כיף להסתובב בתיק עם ספר מעורר השראה שכזה ושנמצא שם בשבילי בכל שעה. עד עכשיו קראתי בעיקר היסטוריה ותיאורים מדעיים לגבי מזון מעובד ובלתי מעובד. עכשיו הגעתי ל-12 הצעדים עצמם. לעת עתה- נהנת מאוד.

בצעד הראשון מבין 12 הצעדים ל-raw foodism מחלקת ויקטוריה בוטנקו את בני האדם ל-2 סוגים: האוכלים נורמלית (אוכלים רק כשרעבים ורק עד נקודת השובע) וכל השאר. היא מסבירה איך לשייך את עצמך לאחת הקבוצות ואני, באופן לא מפתיע, נפלתי בכל השאר (נראה לי שהרוב המוחלט של האוכלוסיה המערבית בעולם יפלו אל תוך הקטגוריה הזו). לכל השאר, היא מציעה לאכול 100% raw food כדי שלא יהיו פיתויים ואפשרויות לזלוג אל האוכל המעובד והמזיק.
מצד אחד, אני לגמרי מבינה מה היא אומרת. הרי כל תקופה אכילת raw שלי הסתיימה בהחלקה חדה ומהירה אל תוך המזון המעובד, תמיד בעקבות פתח קטן מאוד (אני אוכל "רק" את זה). מצד שני, זה מרגיש כמו מגבלה גדולה מדי לקחת על עצמי. בימים האחרונים יש לי קרייבינג לפירה, לדוגמא. בנתיים לא הייתה לי את ההזדמנות לאכול פירה, ועל אף שאני בהחלט יכולה לדמיין את עצמי עוברת את החודש הקרוב ללא תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים, קשה לי לדמיין בצורה הזו את שארית חיי.
אשמח לשמוע תובנות בעניין...

ממשיכה לכתוב (ולו רק בשביל עצמי)- אני לא מצליחה בנתיים להסתדר טוב מחוץ לבית. זאת אומרת, עוד לא מצאתי ספק אורגני ויוצא שבכל יום או יומיים אני קונה פירות וירקות לימים הקרובים. חוץ מזה שזה מעיק, אני גם נתקעת הרבה פעמים בלי מספיק אוכל. הימים שלי הם כמעט לחלוטין מחוץ לבית- עבודה במשרה מלאה ושנה אחרונה בלימודים לתואר הראשון. אני יוצאת מהבית ב-7 (עם רסק ירוק ופירות ואגוזים בתיק, כנראה שלא מספיק מהם) וחוזרת מאוחר (יותר מדי מאוחר). עכשיו אני כותבת את זה, פשוט כי- אני רעבה

הפתרון שלי היה להתחיל לאכול הרבה פירות לא אורגניים.

אני באמת מאמין שזה עשה אצלי 80% מההבדל לעומת הנסיון הקודם שלי ל- 100% חי

אורי- לא הבנתי את המשפט האחרון...

בלי קשר ל-raw food או שאולי עם- חזרתי לרקוד. כל כך התגעגעתי לתחושה של הגוף המתמתח, עמוד השדרה המתפתל, השרירים שעובדים קשה והזיעה.

החלטתי לקחת היום יום חופש- אני צריכה ללמוד משהו לקראת יום שישי והאינטנסיביות בעבודה לא ממש מאפשרת לי לעשות את זה. אז היום אני בבית. כשהבנזוג יתעורר, אני אסיע אותו לעבודה ואקפוץ לעדן טבע מרקט להצטייד בפירות ובירקות.

אני ממש מרגישה שאני צריכה להרגיש שהבחירה הזו עושה לי טוב (ומבחינות מסויימות כבר באופן מיידי היא עושה- בתחושת הקלילות והרעננות ובעירנות והאנרגיה המוגברות) אבל אני צריכה להרגיש שהטוב הזה הוא מבחירה ולא מהגבלה. אתמול דיברתי על זה עם חברה טובה- שבסוף (למעשה, אפילו כמעט בהתחלה) לדברים יש נטייה להתאזן- נניח, מעשן שנהנה מסיגריה יהנה מאוד ברגע העישון אבל יתעורר בבוקר שאחרי עם כיח בגרון. להבדיל, טבעונאי שיחליט שלא לזלול פיצה בזמן שחבריו לעבודה עושים את זה ויגביל את עצמו לרסק ירוק או למגוון פירות, ירגיש אולי קצת תסכול באותו הרגע אבל יהנה מאוד ברגעים שאחרי (לעומת הנזק המצטבר שיגרם לאחרים ואולי גם תחושת הכבדות והנמנום של אותו הרגע). ובכל זאת, את התסכול אני סוחבת איתי למרחקים ארוכים יותר מאת רגשות האשם על אכילת ג'אנק.

ושוב- עצות והמלצות יתקבלו בשמחה רבה

הי,
קראתי את הבלוג אתמול, אז רציתי לומר - בהצלחה.

לגבי הכמויות שרשומות בתחילת הדף, שם שאלת - אז זה נראה לי מעט אוכל.

ולגבי העבודה, אולי תכיני מראש ארוחת צהריים - קופסה גדולה של סלט וצנצנת עם רוטב, חוץ מהפירות והאגוזים.

אני באמת מאמין שזה עשה אצלי 80% מההבדל לעומת הנסיון הקודם שלי ל- 100% חי
אצלי, הפעם המעבר ל- 100% חי הולך הרבה יותר בקלות מהנסיון הקודם שלי.
לדעתי, רוב ההבדל הוא בכך שהפעם אני גם קונה הרבה פירות לא אורגניים, וכך יש לי המון פירות זמינים.

איזה כיף לקבל תגובות!

טרה רוסה- תודה! בהחלט יש לי בעיה של צמצום כמויות המזון עם המעבר לטבעונאות, אבל אני מנסה לעבוד על זה. ובשבוע הבא אני אנסה להכין לי גם סלט לעבודה (אני אוכלת את הסלט עם לימון סחוט מעליו, בלי רוטב- ככה טעים לי).

אורי- עכשיו הבנתי. בדיוק עכשיו חזרתי מסבב סופרים- בהתחלה ביקרתי בעדן טבע מרקט וקניתי את הפירות האורגנים שהיו שם (אגסים, תפוחים ואפילו קיווי) ואחר כך עשיתי השלמות (פלוס חבילת גלידה ווניל עוגיות, שביקש הבנזוג) במחלקת הפירות של השופרסל הלא אורגנית בעליל.

אחרי שחזרתי הכנתי רסק ירוק-
תותים
בננה אחת בשלה
בננה אחת קפואה
3 תמרים
עלי פטרוזיליה
ועלי נענע

התוספת של הנענע הייתה ממש מגניבה, ונראה לי שהשייק/גלידה הבאים יהיו שילוב של מלון ונענע.

רק מזהיר שמלון לבד (לפחות לפי מה שקורה אצלי) בלי תמרים, יוצא נוזלי מדי, וכל כך נוזלי שהנוזל נשאר למטה והסיבים צפים למעלה.

נענע בגלידה נשמע לי אדיר!

עדכון לא טבעונאי, אבל קשור בהחלט לחיי- ביום ראשון (6.4.08) הפסקתי לקחת גלולות. כבר המון זמן שאני רוצה לעשות הפסקה, לוודא שהכל שם עובד עדיין כמו שצריך, אבל תמיד יש סיבות טובות למה לא לעשות אותן (בראשן- לקחת גלולות לא מפריע לי ולהשתמש בקונדום עלול להפריע לבנזוגי, והסיבה המנצחת- קיבלתי המון חבילות גלולות חינם מהאבא הרופא של בנזוגי). החלטתי שלכשייסתימו החפיסות שיש לי, אני אפסיק להשתמש בגלולות, והנה זה קרה. קשה לי לדווח על איזה שהוא שינוי, גם מכיוון שאף פעם לא הרגשתי תופעות לוואי של שימוש בגלולות וגם מכיוון שאני לוקחת אותן כבר שש שנים רצוף, כך שאולי לגמרי שכחתי מה היה קודם. בכל מקרה- חשק מיני מעורר יש, אבל קשה לי לשייך את זה דווקא להפסקת הגלולות.

אני אוכלת טבעונאי ומחכה לראות מה יקרה בעוד כחודש. מקווה לגלות שהכל תקין ופעיל (ואולי אז אחזור לקחת את הגלולות, עד שארצה להרות?)

כיף לקרוא! מה את רוקדת?

תודה אלמונית, כיף גם לקבל תגובות

אני רוקדת בעיקר בלט קלאסי והולכת הרבה לשיעורי מתיחות, פיט-בול ופילאטיס שעוזרים לי להכנס לכושר (ואם יש למישהו עצות לשחרור שרירי הירך האחוריים, זה יהיה נהדר!)

בגלל שכבר נכנסתי, אני אספר על היום שלי... היום בתורנות וול סטריט בעבודה שלי, מה שאומר שאני יכולה להגיע שעתיים לפני פתיחת המסחר שם - 14:30 כאן. התעוררתי לאט ובזהירות ביחד עם בנהזוג ואחרי מקלחת קפצתי לעדן טבע מרקט להצטייד בפירות, שומשום ואגוזים. חזרתי הבייתה וניקיתי מהמקרר כל מיני דברים שהצטברו שם והספיקו להתקלקל (מהתקופה בה קניתי מזון כדי לאכול raw אבל לא באמת עשיתי את זה, וכידוע לפירות ולירקות אין את העמידות שיש, נניח, לעוגת הבית שניתנת לאכילה גם כעבור כמה שנים

). הכנתי שייק ענק (ענק בשבילי, יצא שלוש כוסות, ואני בשאיפה להגדיל את הנפח) והאמת שיצא לא מי יודע מה (יותר מדי עלי בייבי מרים, ביחד עם תותים וקיווי ומלון טעים ופטרוזיליה. יצא ירוק מדי ומר מדי ואפילו תמרים לא סייעו להמתקת העסק). אחר כך הכנתי כדורי תמרים ושומשום (זה מה שקורה כשמשאירים אותי לבד בבית!) שיצאו ממש חביבים (והספקתי לזלול שניים מהם לפני שיצאתי לעבודה). בעבודה הכנתי לי סלט עלי בייבי עם אפרסק (ראשון לקיץ הזה! איזה כיף שכבר יש, אם כי במחירים מטורפים למדי) ואגוזי מלך. עכשיו אני אוכל את מה שנשאר לי מהשייק (שתיתי שתיים מתוך שלוש כוסות) ויש לי גם תפוח ירוק. נראה לי ששוב לא נערכתי ממש כמו שצריך, אחרי הכל אני אהיה כאן עד בערך 23:30 (סוף המסחר בוול סטריט). אולי אני אקפוץ לקנות לי מיצתפוזים סחוט טרי כאן למטה ברחוב.

ושאלה- כשאני קונה מיצפרי בדוכנים (הדוכן התלאביבי האהוב עלי הוא "תמרה" בדיזינגוף פינת אבן גבירול), המיצים תמיד טעימים נורא! הם לא מוסיפים סוכר, והמיצים לא על בסיס חלב או משהו כזה. מה הקסם? מה הופך את המיצפרי בדוכן לכזה עם מרקם שעושה נעים בפה?

את עוד פה? אולי תקפצי לבקר? תזכי למנה נאה ומשביעה

איזה כיף! אתמול ב-22 אורי קפץ אלי לעבודה מצוייד בבקבוק רסק ירוק (שכלל גם עלי סלרי מגידולי הגג שלו!). היה כיף להפגש וגם משביע וטעים.

הפסקת הגלולות, כך לפי אמירות בלתי פוסקות של הבנזוג, הביאה לטירוף הורמונלי. נו, טוב, מחכה שגם זה יעבור

הימים שלי קצת יותר מגוונים מבדרך כלל מבחינת אכילה- רסקים ירוקים, סלטים, טחינה, כדורי תמרים, גלידה- כשאני לא רעבה אני נהנת מאוד.

אתמול ניסיתי להכין רסק סלט- 4 עגבניות, 2 תמרים ומלפפון אחד. בילנדרתי, וכשהרמתי את המכסה פרץ ריח נוראי למדי! ובכל זאת, שתיתי והפלא ופלא- יצא טעים מאוד. הזכיר לי שבתות אצל סבתא שלי בהן היא בלינדרה לנו, לנכדים, עגבניות וסוכר (כדי שיהיו לנו לחיים אדומות!). מה שכן, לא הצלחתי לסיים לשתות את הכל, זה היה לי קשה. אני מקווה שזה עניין של זמן והסתגלות.

לגבי רסק סלט,
לא שאני כלכך מנוסה בזה (סה"כ הכנתי איזה 3 מוצלחים עד כה), אבל ההרגשה שלי היא שאם ברסק-פירות אנחנו אוהבים טעם מתוק, ברסק סלט אנחנו נאהב יותר דוקא טעם תבליני - כי זה סלט!
אז אפשר לשים קצת בצל, נענע, מליסה, פטרוזיליה וכו'

באיזה מרקם אתה מכין רסק פירות/ירקות? סמיך מאוד? נוזלי סמיך? נוזלי דליל?

ופתאום, משום מקום (?) פריחה- על שתי הזרועות, מעל המרפקים.
אין לי מושג מה הביא את זה... התחיל בטיול הבוקר-צהריים ליער בן שמן, נעלם וחזר עכשיו, כעבור כמה שעות.

מה עושים בפסח? השנה יש לנו סדר משפחתי מינימליסטי למדי, ובכל זאת, לא רוצה שיסתכלו לי לצלחת במבטים ממושכים ויעירו ש"היא אוכלת רק סלט!!!". אני חושבת לאכול מרק ירקות וירקות מבושלים ובאופן כללי לטעום/לאכול מארוחת הסדר בדומה לאחרים (ובכל זאת ללא בשר). נשמע הגיוני?

קראתי ונהנתי @}
מענין לי לקרוא את תיאוריך, הגיגיך והתלבטויותיך.
חרוסת נבראה בשביל אוכלי מזון נא, נדמה לי (כך כתוב בהוראות הייצור

).

אני חושבת להכין סושי טבעונאי, לפי המתכון של אופק (נוסה והיה טעים ביותר) למנה הראשונה לי ולאחי ולאחותי (ההורים יאכלו גפילטע), וכנראה גם לאכול מן המנות הצמחוניות המבושלות, או למצוא מתכון נא כלשהו שמתאים למנה הראשונה (אני אעשה חיפוש באינטרנט)

תמיד טעימים נורא ... מה הקסם? מה הופך את המיצפרי בדוכן לכזה עם מרקם שעושה נעים בפה?

הטעם
זה לא ודאי, אבל בשני מקומות פתח תקוואים בהם שאלתי גיליתי שהמים שהוסיפו לרוב השייקים הכילו סוכר, כך גם מיץ התפוזים שעמד שם "סחוט מראש", הם לא מכריזים בקולי קולות, אבל כשהטעם הרגיש מתוק מידי ושאלתי אישרו שיש תוספת סוכר.

מנגד בדוכן החביב עלי - המיצוציה בקינג ג'ורג ת"א לא נהוג להוסיף מיצים שלא נסחטו למול העין

המרקם
אולי המרקם מגיע מהפירות הקפואים? הבננה לדוגמה נותנת מרקמים וטעמים שונים כשהיא קפואה וכשהיא טריה.
אולי זו איכות הבלנדר?
ותהיה אחרונה לבנתיים, אולי מדובר בפירות שאינך מוסיפה לשייקים בבבית, והם שמשנים את המרקם?

אולי המרקם מגיע מהפירות הקפואים?
בשייקים שלי אני מוסיפה בננות קפואות וזה אכן משפר את המרקם. יכול להיות שזה קשור לאיכות הבלנדר, אני צריכה לנסות פעם להכין את אותו השייק בבלנדר שלי ובזה של אורי

ואולי תצחקי, אבל אני חושבת שזה יכול להיות אפילו- אפקט השתייה בקש!

אני חושבת להכין סושי טבעונאי
זה מלא עבודה הסושי הזה? פעם, לפני איזה חמש שנים, בת דודה שלי הכינה סושי לסדר ודיברו על זה בערך שנה אחר כך...

כשאני חושבת על זה- כולה ארוחה. אמנם עם סיפורים ושירים ויותר אנשים מבדרך כלל, אבל כולה ארוחה. לא נראה לי שאצא מגדרי. אני חושבת על מרק ירקות עם קניידלך (אהבה ארוכת שנים) וסלט ירוק עם הפתעות (אגוזים, פירות, הסלט הרגיל שלי...)

אולי יש משהו באפקט הקש
לא צוחקת בכלל

ובנוגע לליל הסדר, תכיני קצת חרוסת מתמרים אמיתיים ולא מקופסה
אולי עוד סלט או שניים
סושי רק אם יצוץ לו החשק לנסות

ומצות?
מתחשקת לי פת שמש, אבל מקום להכין קצת חסר לי

מתמרים אמיתיים ולא מקופסה
תמרים מקופסה? מה זה?

אני אכין חרוסת! יש מתכונים מומלצים?

הכנת פעם פת שמש? זה החזיק מעמד במשך יותר מרק כמה ימים? ואיפה חסר לך מקום? במטבח? לייבש?

האם יש רעיונות להכנת קערת סדר פסח ממטעמים טבעונאים? אולי להדגיש את הסמל של כל מאכל ולאו דווקא את הטעם או המראה.
הקערה מורכבת מזרוע, ביצה, מרור(אין בעיה), חרוסת (אין בעיה), כרפס (אין בעיה) וחזרת (אין בעיה). הזרוע מסמלת את הזרוע הנטויה של ה' בהוציא את ב"י ממצרים, והביצה זכר לקורבן הבשר בבית המקדש ולאבל בעקבות חורבן בית המקדש.

ושכחתי לציןי, אני מאד אוהבת את הבלוג הזה. עושה טוב לקרוא בו. כבר כתבתי לך בעבר, בתור אלמונית. (עדיין לא מצאתי את הניק בשבילי)

בדרך להיות טבעונאית- תודה רבה!

אני חושבת עכשיו על מטעמים טבעונאיים שיכולים להיות רלוונטים. תראי מה מצאתי לגבי הקרבת קורבן: "הרב קוק הזכיר במאמרו "אפיקים בנגב" ("אוצרות הראי"ה", חלק ב' עמ' 103, 105) כי לעתיד לבוא, בסוף הימים, לא נזדקק לשחיטת בעלי חיים, אלא "ביתי בית תפלה ייקרא לכל העמים". באותו זמן יתבטלו קרבנות בשר, ויקריבו רק קרבן מנחה, מיני מאפה ויתקיים "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" (מלאכי ג', ד'). נכון שאנו זקוקים היום להבאת קרבנות מן החי, וחובה היא עלינו, מפני שפלות מצבנו הנפשי (מאז חטא אדם הראשון). לעת עתה ודאי שאיפתנו היא הקמת בית המקדש והבאת קרבנות. ומצוה ללמוד כל הלכותיהם ודקדוקיהם. אבל בעתיד הרחוק נגיע לדרגה שהיא נשגבה הרבה יותר. כך כותב הרב, כי בעלי החיים מקבלים עילוי ותיקון ע"י מחשבות רוממות של בני אדם המקריבים אותם על המזבח. "אבל לעתיד לבוא, שפע הדעת יתפשט ויחדור אפילו בבעלי החיים. "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה'". וההקרבה שתהיה אז של מנחה, מהצומח, תערב לה' כימי עולם וכשנים קדמוניות" ("עולת ראי"ה", חלק א' עמ' רצ"ב)."

נראה לי שהרב קוק מאותת לנו שגם מנחה מהצומח תהיה טובה מספיק. בעיניי בעלים יש המון חיים, ולאסוף כמה סוגי עלים בכל מיני צבעים ולהציע אותם כקורבן (שאמור לסמל אדם במובן מסוים), נשמע לי מוצלח.

לעניין הזרוע עוד לא מצאתי פתרון יצירתי

אכלתי עכשיו בעבודה סלט טעים ביותר: מלא עלי בייבי (שבתי ומלאתי את הצלחת בהם), אגס אדום, קצת אגוזי מלך ונבטי מאש. כל זה ליד קערה עם טחינה.
נשמע פשוט אבל היה ממש מעולה.
(כן, אני שוב בעבודה עד 23:30, והמסחר בוול סטריט? מתנהל במגמה שלילית לעת עתה...)

וגם- הבוקר הכנתי שייק של: אבטיח (בעיקר), קצת תותים, בננה קפואה אחת. יצא מרקם קצת מצחיק. לכל פרי קורה משהו אחר בבלנדר, ואבטיח מעלה קצף! (ממש קצת קצף, פשוט צריך להתרגל לזה על הלשון). אני עדיין מחפשת את נוסחת הקסם של דוכני המיץ, ואני חושבת שאולי זה קשור בקרח גרוס (או בפירות קפואים, כמו שהציעה אלה).

ואבטיח מעלה קצף!
גם מלון בבלנדר חזק

לשייקים שלי יש מרקם מצויין, אבל קצת סמיך כי אני לא מוסיף מים
אם אני מוסיף מים, יוצא כמו דוכן מיצים.

איך היה לך המרקם של השייק-שומשום-תמר-סלרי שהבאתי לך לעבודה?