אמא חולה מאוד פעוטה יונקת

בשישבת האחרון מצאנו את עצמינו בגיהנום קטן. פתאום חטפתי סחרחורת איומה והחום שלי ירד וירד וכל מה שיכולתי לעשות זה לבכות. האמצעית נלחצה, הקטנה, בת שנה ו-9, לא הבינה ורוצה את הציצי שלה ואמא גמורה ואבא מתקשר לרופאים. הבכורה היתה בצופים וחזרה לבלגן. בסוף אמא קיבלה כדור מודאל וזריקת פרמין והחום המשיך לרדת והרגשתי זוועה. עם תנור, שמיכה ובקבוק חם ניסיתי להעביר את הלילה והקטנה צורחת שהיא רוצה את הציצי שלה.
כבר הייתי חולה קשה בחיים שלי ותמיד המשכתי להניק. רק פעם אחת הייתי מאושפזת חצי יום ואז האמצעית שהייתה קטנה בכתה על סבתה עד שנירדמה.
הפעם לא יכולתי בשום אופן, הרגשתי שאני לא מסוגלת. בסוף בכורתי הציעה לה בקבוק עם חלב אורגני. היא דווקא שמחה. רק שהיא רגילה לישון עם הציצי וצרחה וצרחה ובכורתי העסיקה אותה עד אמצע הלילה כשהיא מייבבת שהיא גם כבר רוצה לישון. אח"כ הצעתי לזוגי לטייל איתה בבית עם העגלה ועשה כן עד שנרדמה. בשלוש-ארבע בערך הצלחתי קצת להתאושש והיא התעוררה וצרחה שוב אז הפעם קיבלה את הציץ שלה והלכנו לישון.
מאז אני מרגישה חולשה. יום אחרי זה החום שוב ירד בערב. אני תוהה אם זה עניין של בלוטות. בינתיים נישלחתי לבדיקות שייעשו רק ביום חמישי.
בכל מקרה, עכשיו כולם לוחצים עלי שאני אפסיק להניק את הקטנה כדי שאוכל להתאושש. אני לא מעוניינת להפסיק, לפחות עד גיל שלוש. (אז זה יהיה בסדר יורד, הבכורה 5 שנים, האמצעית 4 שנים והקטנה לפחות 3). אבל מצד שני אני מרגישה גמורה ואני דואגת. עכשיו הצעתי לה בקבוק עם מים ואחרי קצת צרחות היא הסכימה. בסה"כ היא ילדה בריאה ומלאת מרץ. כשאביה לוקח אותה לגינה אז היא מסתדרת כמה שעות בלי ציצי אבל כשהיא איתי בבית היא כל הזמן רוצה להיות עלי וציצי.

מאחלת לך רפואה שלמה.. נשמע שאת צריכה לנוח.. האם תוכלי להפסיק ליומיים שלושה עד שתתאוששי?

את יודעת מה יש לך? רפואה שלמה, עוקבת

את יודעת מה יש לך? רפואה שלמה, עוקבת

אני לא חושבת שיש לי משהו מסוכן במיוחד, אולי איזה וירוס ואולי התרוקנות בלוטת האדרנל. בכל מקרה אי אפשר לבדוק דם בקופ"ח עד יום חמישי.
תודה לכן על התגובות.
שוות נפש,
האם תוכלי להפסיק ליומיים שלושה עד שתתאוששי?
האם הכוונה להפסיק את ההנקה?

העניין הוא הגיל.
אני מתקרבת ל-47.
בשביל הסובבים אותי להכנס להריון ולהביא שלושה ילדים בגיל מבוגר, ללדת בבית, להניק - זו עבודה קשה מדי לגוף והוא אמור להתמוטט באיזה שהוא שלב.
עד היום סרבתי להקשיב לקולות האלה. אבל מצד שני, אני עכשיו שואלת את עצמי אולי הם צודקים. אולי אני הולכת להיגמר? ואז אני כבר נכנסת לחרדה קיומית. בייחוד כשאמי, שתהיה בריאה, אומרת לי שלקחתי על עצמי משימה בטון מאשים.
בטוחה שדיקור סיני יעזור, קצת פינוק טיפולי. אני צריכה לפרגן לעצמי קצת טיפולים לנפש ולגוף לחיזוק, ולא לחכות לאישור מהסביבה בשביל זה.

מפנטזת על הליכה, על יוגה, על דיקור סיני.

רפואה שלמה.
האם היא תסכים לינוק מחברה כרגע?
נסו גם פרחי באך, או הילינג בשבילה לעכשיו, למה שקורה כרגע.

אצלינו עוזר כשאבא לוקח את הפעוט לטיול.
אין מצב שכשאני חולה/חלשה/עייפה, אהיה גם מספיק נחושה לא להיניק.

חגית, אולי כבר תקבעי לעצמך טיפול של דיקור או שיעור יוגה חד פעמי?
(איפה שאני מתאמנת בגבעתיים אפשר לבוא כל פעם לשיעור אחד).

אני יודעת שאם אני לא קובעת (משהו מדוייק, ביום, בשעה) - אז אני לא אעשה שום דבר כזה בכלל.

כמובן לאחר שתרגישי טיפה יותר טוב...

תודה לעונות. אני כבר מרגישה הרבה הרבה יותר טוב!
בגינה שמעתי שיש וירוס שלנשים הוא יושב באוזן וגורם לסחרחורת, ורטיגו. גם יכול להיות שמפני שמשרד הבריאות הוריד את התקן למים בשביל מי עדן ונביעות אז יש בהם חיידקים או משהו, כי זה מה שאנחנו שותים. היום עשיתי בדיקות דם ונראה עוד שבועיים שלושה.
הקטנה, אפילו מהציץ השני לא מוכנה לטעום כך שקשה לי לתאר שהיא תיקח ממישהי אחרת, וגם אין פה כאלו לוקסוסים.
אני זוכרת כשהייתי פעם בביה"ח, כי האמצעית היתה צריכה תפרים במצח, והיתה שם אמא צעירה לתינוקת שכבר נאלצה להיפרד ממנה כי היה על האם לעבור ניתוח וכמה היא דאגה. אפילו שהיתה דתיה והיה לה איזה שהוא סידור, כמה ברכתי שאני לא במצב הזה!
כמה נורא להיות חולה ומנוטרלת ובנוסף עוד לשמוע את הילדים סובלים בגלל זה.
בכורתי כבר הגיעה למסקנה שכשאמא חולה הבית נעצר. איזו אחריות יש עלינו!

_אצלינו עוזר כשאבא לוקח את הפעוט לטיול.
אין מצב שכשאני חולה/חלשה/עייפה, אהיה גם מספיק נחושה לא להיניק._
גם אני. לכן זה היה כ"כ נורא כי פשוט לא יכולתי, השתגעתי בתוך העור שלי, חשבתי שגמרתי את הביקור פה, ובלילה אין לאן לטייל.

חדשות טובות. כיף לשמוע שאת כבר מרגישה יותר טוב.
באופן כללי רוצה לאמר לך כל הכבוד ! על מה? .. על הגיל והתרגיל

או רורה - תודה שאת כבר מפרגנת לי

באופן טבעי

באופן טבעי