לוג בשמת בלי חיתולים

[בשמת_א*]

על רגל אחת (יד אחת... ועוד שמאל...):

המתנה שלנו כבר בן שבועיים ויומיים, ואני כבר לגמרי בטוחה שהוא גם מתאמץ "לשחרר" כשהוא מעל הסיר או הכיור ואנחנו מחזיקים אותו בתנוחה ואומרים פשששש וכו', וגם שכשהוא צריך הוא מחכה שאקח אותו לכיור ואז עושה.
לגבי איתות: מלידה הוא בוכה כשהוא "צריך" ועד שהוא משחרר, רוב הפעמים, ואם פיספסנו והחיתול רטוב - אז הוא ממשיך כי זה מפריע לו.
אלא אם כן הוא עשה בהתעוררות קלה מהשינה ונרדם שוב מייד.

וכמובן יש המון פיספוסים. אבל לא איכפת לי לכבס חיתולים. נעים לי שהוא לא סגור בפלסטיקים המורעלים כל היום.

<בשמת עדיין אוכלת את עצמה על הטעויות שעשתה עם הבכורה>

[בשמת_א*]

מדהים שהינוקא בן ששה וחצי שבועות, ויש הרבה פחות פיספוסים, יותר תקשורת, ויכולת ברורה שלו להתאפק עד שאקח אותו לכיור.
כשאנחנו יוצאים אני שמה עליו חד פעמי, פשוט מפני שאני לא רוצה להילחץ בסיטואציות שאני לא יכולה להיות קשובה גם לצרכים האלה שלו. אבל נראה לי שבקרוב אלביש אותו בחיתול בד בשביל יציאות קצרות כמו לקחת את הבכורה מהגן (ברגל כשהוא ישן במנשא). שמתי לב שהוא לא אוהב את החד פעמי.
אנחנו מלבישים אותו בחד פעמי אחרי הרחצה בערב, ובהזדמנות הראשונה (כשהוא נשאר ער אחרי אחת מהנקות הלילה – בשתיים, שלוש, ארבע או חמש – או כשהוא משמיע יבבות כדי להודיע לי שהוא צריך קקי או פיפי) אני מורידה את הטיטול, מפשפשת אותו בכיור, ושמה חיתול בד.
שמתי לב שכבר כמה שבועות (אולי מגיל שלושה שבועות?) הוא משתדל לא לעשות קקי בחד פעמי, וכשאני משחררת אותו מהחד פעמי ומחזיקה אותו בתנוחה מעל הכיור – הוא משחרר כמות אדירה של קקי.

אצלו יש דפוס, שהוא עושה בכמה המשכים. אז יוצא לעמוד די הרבה מעל הכיור עם תינוק שנעשה כבד מיום ליום... וכבר קרה, שחשבנו שהוא גמר, רחצנו את התוסיק, השכבנו לניגוב על משטח החיתולים (משהו נייד שהשכבנו על האמבטיה) – והוא התחיל לבכות לנו, כדי להודיע שהוא לא גמר ושנחזיר אותו לכיור. התאפק התאפק עד שהבנו, החזרנו לכיור, ועשה עוד...

זה ממש מרגש, התקשורת הזאת. ושיתוף הפעולה שלו!

אבל אין מה לדבר: חיתולי הבד האלה (אני שמה עליו את החיתולים הפשוטים, מטטרה ופלנל, סתם עוטפת כמו סארי או משהו, לא מחתלת. ככה גם קל להציץ בפין שלו, שכל מיני שינויים בו מעידים שהוא צריך פיפי) בהחלט חדירים, כך שכל החיתול נרטב לגמרי. לעתים מאוד קרובות הרטיבות עוברת לבגדים שלי. חוץ מזה, לא פעם אני ישנה כשהוא ישן עלי (אני על הגב והוא על הבטן), או לוקחת אותו עירום, והחולצה או הגופיה שלי משמשות כחיתול...
טוב, לכן בבית אני מסתובבת ב"חולצות סמרטוט" – כאלה שהשלב הבא במחזור החיים שלהן הוא סמרטוט לניגוב אבק...
ואני לא מתרגשת מזה.
לפעמים יש תחרות: ממה החולצה תירטב קודם? מהפיפי שלו? מהחלב שנשפך? מאיזו פליטה? וגם – מאוכל או מים שנשפכים עלי בתימרונים הלולייניים לאכול מעל לתינוק יונק...

[בשמת_א*]

שלי מתלונן במין בכי (הוא לא ממש "בוכה").
וגם עושה תנועות מסוימות. קשה לי להיזכר כי אני קולטת לפעמים בלי לשים לב מה קלטתי.
וגם, אני הרבה פעמים יודעת שהוא "צריך לשירותים" ולא יודעת מה בדיוק. הרבה פעמים הוא עושה גם קקי וגם פיפי.
לא תמיד לוקח זמן עד שיוצא. לפעמים זה פתאומי תוך כדי הנקה, לפחות פתאומי בשבילי כי לכאורה לא היה שום סימן מהסימנים הרגילים.
כמו כן, עם שלי יש גם תופעה של הכתמת קקי: או שהוא הפליץ ויצאה טיפה, או סתם עשה טיפה. אולי זה קשור לקטע של הפיספוס: לא קלטתי אותו, אז ברחה לו רק טיפה, והוא חיכה עם השאר.

[בשמת_א*]

אגב קורס בהחתלה:
שימי לב שיונת ואני לא "מחתלות" בעצם. רק שמות את החיתול לספוג פיספוסים.

[בשמת_א*]

הפסקתי לשים טיטול בלילה.
הוא עושה הרבה פחות, יבש המון שעות, והטיטול מקלקל לי.
לגבי פיספוסי קקי:
אני שמה בגיגית עם מים ואבקת ביו, עד הכביסה. לשם נכנסים הגרביים של הילדה מהגן ועוד כיו"ב שצריכים השרייה לכתמים...
כבר יומיים הלכתי לקחת את הבכורה מהגן כשהוא לבוש בלי חיתול. בלי פיספוס.

[בשמת_א*]

מה זה???!!!
יונת, אני לא מאמינה! נכנסתי לדף כדי לכתוב שמאתמול יש המון פיספוסים! הרבה יותר ממספר הפיספוסים שאת מדווחת עליהם, וזה ממש נראה כאילו בכמה מקרים הוא פשוט לא תיקשר. כלומר, לא חיכה שאבין אותו, ינק, זז בחוסר מנוחה, עשה תנועות שרוצה שוב לינוק, נצמד שוב וינק ותוך כדי זה גם עשה פיפי. הלו! חכה שניה! תן לי צ'אנס!

וחוץ מזה יש תופעה מעניינת שאשמח לקבל עליה רעיונות:
יש אצלו תופעה של "הכתמת קקי". כלומר, הוא עושה טיפה אחת, ודי, כמה פעמים, במשך כמה שעות. זה לא משהו ש"בורח לו" במקום הקקי האמיתי, כי שמתי כבר לב שהקקי האמיתי מגיע רק אחרי כמה שעות. גם כשאני לוקחת אותו לכיור במחשבה שהוא צריך והוא לא צריך, הוא בכל זאת מתאמץ ולפעמים יוצאת אז טיפה אחת כזאת של קקי.
אז זה סימן שהוא עיכל את כל החלב וזה הקקי היחיד שנוצר אז?

בספרים שמתארים איך זה בחברות שמגדלות בלי חיתולים יש מין רושם שהתינוק צריך, האמא יודעת, לוקחת אותו הצידה או מרחיקה אותו מעליה, הוא עושה, צ'יק צ'ק וגמרנו.
אולי בגלל שהחוקרים לא מבינים בזה ולא יודעים על מה להסתכל, כי הם בעצמם לא גידלו בלי חיתולים.
מה, אצלם בחברות האלה אין קקי שהתינוק עושה במשך חמש עד חמש עשרה דקות, בכמה המשכים? כשבכל הזמן הזה מחזיקים אותו בתנוחה, והוא עושה, ועושה, ועושה, ועושה, עד שהוא מסמן לנו שזהו, אין עוד? (לא תמיד זה ברור, אז הפטנט שלי הוא לחכות עד שנדמה לי שהוא גמר ורק אז לפתוח את המים. עד שמגיעים המים החמים, ועד שמווסתים חם-קר, או שהוא כבר עשה עוד שפריץ אחד, או שכבר ברור שהוא גמר).

אצלם אין הכתמות קקי כאלה? מי בכלל מספיק להזיז את התינוק? גם אין לזה שום סימן, עד כמה שהצלחתי לראות.

ומה עושים עם הפיספוסים מתוך שינה? כלומר, הוא ישן לו בנחת, ופתאום מתחיל לזוז ולהשמיע כל מיני קולות וברור לי שהוא חצי התעורר כדי לעשות משהו. אבל אם אני לוקחת אותו לפשפש אותו, הוא יתעורר לי לגמרי, ואחר כך המסכן יצטרך הרדמה ארוכה, וגם אמו המסכנה שכבר נופלת מהרגליים תמצא את עצמה עם תינוק מתוסכל שהעירו אותו לגמרי שלא באשמתו, ולא נרדם בהנקה, בטח כשהוא בכלל לא רעב ורק התעורר לפיפי. שוב ללכת הלוך ושוב תוך טפיחות או נענועים והשמעת קולות מרגיעים. פלא שאני בקושי מצליחה לדרוך, כפות הרגליים שלי בוערות...

[בשמת_א*]

מעניין שפחתו ההתעוררויות, והוא יבש יותר שעות.

[בשמת_א*]

אוקיי, עוד קצת דיווחים ומחשבות:

• אתמול, לא בבית, השתמשנו בהאגיס, כי אפשר לפתוח ולסגור אלף פעמים בלי בעיה, ואכן לקחתי אותו פעמיים מתחת לעץ (עשה המון, וגיליתי שממש נוח להחזיק אותו כשאני יושבת בכריעה) וכמה פעמים לכיור. כל פעם פתחתי את הבגד, הורדתי את החד פעמי, "פישפשתי" אותו, והלבשתי חזרה. כשהגענו הביתה מהנסיעה שוב הוא התעורר ומייד לקחתי אותו לכיור והוא עשה. ההאגיס נשאר יבש לגמרי עד שהתרחצנו (ואז הוא עבר להיות עטוף בחיתול בד).

• מעניין אותי כמה "פיספוסים הפוכים" יש לכל מי שניסה/תה: קורה לי הרבה, שנדמה לי שהוא צריך ואני לוקחת אותו לכיור, אבל מסתבר שהוא עוד לא צריך. אתמול בביקור קלעתי 4 פעמים אבל לקחתי אותו פעם או פעמיים מיותרות.

• יש לו עדיין פיפי שהוא "תוך כדי שינה". כלומר, הוא לא ישן כשהוא עושה, אבל אין ממש "התעוררות" או איתות. כשמצליח לי, זה כשהוא מתעורר לגמרי כדי לעשות משהו, וגם מתלונן ועושה קולות. אני לא יודעת איך אפשר לא לפספס את אלה שנראים כמו מתוך שינה, מבחינתי. המממ.

• יש לי פיספוסים של יציאות (בעיקר פיפי) תוך כדי הנקה - שוב, אלה מקרים שבהם הוא לא ממש מנסה להודיע לי שאקח אותו. כלומר, בדיעבד אני תופסת ששפת הגוף שלו בהנקה סימנה שהוא צריך, אבל הוא לא הפסיק לגמרי ובכה שאעשה משהו. זאת בניגוד למקרים אחרים, שבהם הוא מפסיק ודורש.

• בניגוד לתיאור של יונת, שבפיספוסים שלנו יוצא רק מה שבורח, שמתי לב שאצלו - לפעמים יוצא רק מה שבורח, ואת השאר הוא מרוקן בסיר או בכיור, אבל הרבה פעמים הוא עושה הכל, ובלי קשר לשימוש בטיטול.

• ההתקדמות מורגשת, אבל זה לא קו ליניארי, אלא זיגזג. כמו גרף כאוטי.

[בשמת_א*]

שלי בן חודשיים, ויש כמה פיספוסים ביממה. אבל הוא גם עושה המון, גם קקי לאורך כל היממה.
כמו כן, זו לא התקדמות קווית, אלא זיגזגית: יש ימים מצוינים, ויש ימים שממש לא הולכים. חלק בגללי - פיספוס שאחריו אני מבינה שהייתי יכולה לזהות, וחלק בגללו - שאני ממש לא הייתי יכולה לדעת, שהוא ממש לא תיקשר, וכדומה.

[בשמת_א*]

התחלתי השבוע רישום, וגיליתי דבר מעניין:
כל יממה הוא עושה 17 פעמים - פיפי, או קקי, או פיפי וקקי.
לא תיארתי לעצמי שיש מספר יציאות קבוע.
ולרוב - פיספוס או שניים ביממה, כמעט תמיד תוך כדי הנקה.

[בשמת_א*]

לאחר חקירה מאומצת התברר שתינוקי רגיש/אלרגי גם כשאני אוכלת מוצרי חלב פרה (אפילו חמאה, שהיא שומן בלבד) וגם לחלבון סויה (אוכל סיני, הפרנטל שלי).
זה גרם לו לדם בצואה.
והתברר שדפוסי הקקי היו קשורים לזה:

• קקי נוזלי מדי (קשה להבחין, כי נחשב בתחום הנורמה בספרים).
• הכתמות קקי (יונת!!! גם שלך אלרגי!) - שלא היו אלא בריחות קטנות של קקי בלי שליטה, בגלל שהרגישות במעיים קילקלה לו את השליטה שיש לו.
• 9-12 יציאות קקי ביממה - שוב, לא שילשול לפי הספרות הרפואית, אבל אני הגעתי למסקנה שזה סממן של הרגישות למזון שאכלתי.

אילולא היה "בלי חיתולים" לא הייתי שמה לב לזה: הנוזלי היה נספג ברובו בחיתול, ההכתמות היו מצטרפות לקקי שאחרי ולא הייתי שמה לב, ומספר היציאות, שוב, היה מתאסף בחיתול.
ככה, אין ברירה אלא לשים לב.
טוב, המספרים:
פשוט, לפני כמה שבועות החלטתי שאני רוצה קצת מעקב ותצפיות על דפוסי היציאות (אין מה לעשות, החוקרת שבי... ).
ככה ראיתי שהוא עושה רוב הימים 17 פעמים ביממה (לפעמים עד 20. יש לשים לב, שאם יש פיספוס אז יצא רק מה ש"ברח לו", ולכן אותה יציאה תתחלק על כמה פעמים - אם זה פיספוס ואחרי כמה דקות פישפשתי אותו שוב וקלעתי, אז הוא התרוקן), ומתוכן 9-12 פעמים קקי, שזה המון.

כשראיתי בעיניים את הדפוסים, זה גם עזר לי להיות יותר "קשובה".
מצד שני, אני מסתמכת היום לא רק על השעות שלו (נגיד, הוא יבש בלילה אז אני לא מנסה לפשפש אותו בלילה. הוא מתחיל לעשות מהבוקר. יש שעות שאני יכולה לצפות לרווחים של רבע שעה. אחרי שישן שעתיים הוא צריך. בשעה עשרה לשמונה עד שמונה בערב הוא צריך) אלא המון על אינטואיציה: אני פשוט מרגישה שהוא צריך.
והוא מאותת לי בכל מיני דרכים.
כמו כן הוא נענה לי כשאני מבקשת ממנו לחכות:
למשל, אם אנחנו במכונית והוא מתחיל להתלונן, אני אומרת לו "חכה, תיכף נעצור בצד, עוד מעט, חכה, תיכף נעצור" והוא מתאפק עד שמוצאים מקום לעצור, ועושה בצד הדרך. אם בבית השארתי אותו רגע במיטה או ב"טרמפולינה" (עניין של השבועיים האחרונים) ואני פתאום קולטת (לא יודעת איך) שהוא צריך, אני אומרת לו "חכה רגע" כי אני עוד באמצע איזו משימה, והוא מחכה עד שאני באה תוך דקות ספורות לפשפש אותו.
ועוד משהו: בשבועיים האחרונים מסרב לעשות בכיור! זה עלה לי בהרבה פיספוסים עד שהבנתי שהוא מעדיף את הסיר. כנראה מפני שיותר כיף לו כשאני מחזיקה אותו מעל לסיר, לרוב בסלון, כשיש לו פנורמה רחבה, מאשר על הכיור המשעמם והאפלולי.
כמו שגילה וערן ראו, למדתי מנסיוני הלא מוצלח להגיד לו "חכה" גם כשאני מפשיטה את מכנסיו כדי לפשפש אותו מעל לסיר - שלא יתחיל לעשות כשעוד לא סידרתי אותו בדיוק מעל הסיר (דורש יותר דיוק ותשומת לב מאשר מעל לכיור). זה פועל כל פעם. אין ספק שהוא יודע הרבה מלים בעברית... D-:

מרגע שנעשה קר אני בנוהל חימום לילדים קטנים (מאז שנולדה הבכורה): יש לנו שני מכשירי חימום חשמליים מצרפת (מתנה), אחד בסלון ואחד בחדר של הילדה (אין בחדר השינה). אני משאירה עכשיו את שניהם פתוחים נון סטופ וככה הם יישארו עד סוף החורף. זה בערך שלושה חודשים של חימום רציף. בדירונת שלנו זה חיוני, כי אין אטימה טובה.
החימום מייבש, ולכן אני תולה כל הזמן כביסה בבית על מתקן הכביסה המתקפל (גם בגלל שמזג האוויר לא מוצלח לתלייה בחוץ, ובגלל שעם תינוק במנשא אני ממש לא יכולה להתכופף החוצה ולתלות בחוץ...).

כשהבית מחומם ככה, אפשר בהחלט להלביש חם בחלק העליון, גרביים ואפילו נעלי בית מחממות לתינוקות בכפות הרגליים, ובמקום מכנסיים לעטוף את הרך הנולד ב"חצאית" חיתול בד או בכל סידור אחר של חיתול הבד.
במנשא, בחודשים הראשונים ריפדתי רוב הזמן בטיטול אחד שפעם הלבשנו לו ונשאר יבש. פשוט, חיתולי הטטרה והפלנל נרטבים מייד לגמרי, ומהם זה יכול לעבור למנשא.
עכשיו התחלתי להשתמש בווילקינט. באובר דה שולדר הוא לא עושה כבר מזמן, אבל הווילקינט מבחינתו לא "טאבו" ולכן ברח לו כבר פעמיים במנשא הזה. פעם אחת כיבסתי (כי היינו בדרך הביתה מהגן ונשארנו רטובים הרבה זמן, אז כבר כיבסתי). בפעם השנייה סתם שמתי לייבוש מול החימום. בסך הכל קצת פיפי סטרילי.

גיסי מלביש את אחייניתי (6 שבועות גדולה מהינוקא) בטיטולים כרגיל, אבל כבר כמה שבועות לוקח אותה לכיור כל פעם שהיא צריכה פיפי או קקי. גם היא מגיבה לבקשה "חכי" או "רגע".

את בהחלט יכולה לאמץ את השיטה שלהם בחורף הקר (קר עוד יותר איפה שאת גרה): לחתל בחיתולים לפי בחירתך, ולנסות לזהות את הצרכים כבר מלידה. כשאת מזהה - לפשפש בסיר, בכיור, באסלה וכו'. לא מזהה - לא נורא. אז עשה בחיתול - פח/כביסה. ורק כשיהיה מספיק חם, להוריד בכלל את החיתולים.
ככה, התינוק לבוש חם, הפיספוסים פחות היסטריים, ואת לא מנוונת את השליטה - בכל זאת את קשובה לצרכים, ועוברת להילוך גבוה יותר כשמתחמם.

מה עוד רציתי לומר?
אה, שאני כבר בערך עשרה שבועות משתמשת בחבילת האגיס אחת, והיא עוד לא נגמרת.
בקצב כזה, כנראה שהחבילה הבאה שארכוש תהיה של החיתולים האקולוגיים החד פעמיים. הם אומנם יקרים, אבל בכמות כל כך קטנה כמו שאני צריכה, זה לא עושה שום חור בכיס, והרבה יותר נעים לדעת שהטיטול אמנם הולך לפח, אבל כולו מתפרק.
אני גם מקווה שלאט לאט אעז לצאת (למשל למפגשי חינוך ביתי) עם חיתולי בד בנסיעה, ובלי חיתולים ביעד (כשהוא עלי, ועושה בחיק הטבע, או בסיר שאקח איתי). מובן שצריך לקחת בגדים להחלפה לי ולו.

בשביל זה אני צריכה לשפר את היכולת שלי לעשות שני דברים יחד: להיות קשובה לצרכים שלו, ובאותו זמן גם לדבר עם מישהו אחר.
כי בדיוק הסצינה מהחלום שלך, אילנה, מזכירה את נקודת התורפה שלי: כדי להקשיב למישהו אחר אני צריכה בדיוק את הקשב שנלקח מהתינוק. ואז יש פיספוסים... אני צריכה עוד ללמוד לעשות את שני הדברים יחד.

[בשמת_א*]

יונת, שימי לב:
מה שחשבתי שהיה "שביתת פישפושים" התגלה כסירוב לעשות במקום הרגיל - עכשיו הוא לא מוכן בכיור בכלל בכלל. עושה ברצון רק בסיר (ובחיק הטבע, אבל זה נדיר).
גם הוא סרב להשתין למרות שהיה צריך, וכעבור כמה דקות עשה עלי - ולקח לי בערך שבוע ומשהו לתפוס שזה סירוב למקום, ושבסיר הוא מוכן ברצון.

כן, בכל כמוסת פרנטל יש 40 מ"ג חלבון סויה! שיא האלרגניות!
לאן נשאר לברוח? אנחנו שוב באותה סירה... מה קורה פה? קיבלנו תאומים? זה משהו אנרגטי? זה וירוס מהאתר?

אגב, ספירת היציאות קשורה למעקב אחרי הרגישות. כי הפרעה במעי מתבטאת הרבה פעמים גם בריבוי יציאות.

[בשמת_א*]

יונת, גם אני כמוך.
אני ממש מרגישה שהטיטול חוסם את התחושות שלי לגביו.
אבל לאחרונה אני כן מצליחה להתחבר גם כשהוא עם טיטול (ביציאות הבודדות). עם זאת, יש יותר פיספוסים.

עשיתי חשבון, שיש לי בין 1-3 פיספוסים ביממה. כלומר, רשמתי וספרתי...
על 17 פעמים שהוא עושה.
לעתים הפיספוס הוא במיטה - טיפה פיפי על החיתול שמרפד או על הסדינית.
אז יוצא שלפחות 14 פעמים הוא עושה בסיר.
וכל היום והלילה אין עליו שום סוג של חיתול, הוא לבוש רגיל.
כביסת המכנסונים שלו, אם הלכו במקרה קיצוני 3-4 מכנסונים לכביסה ביממה אחת (24 שעות), היא הכביסה העדינה והחסכונית ביותר.
חסכנו 5 טיטולים ליום.
או חיתולי בד.
ונעים לו ויבש - תמיד. וגופו חופשי וחם לו.
איזה כיף.

[בשמת_א*]

סתם דיווח בכיף: אתמול לקחתי את הינוקא לדיקור סיני (היה לו וירוס). הרופא במרחק הליכה מאיתנו. לקחתי אותו בלי שום חיתול, ובתיק לקחתי את הסיר שלו. תוך כדי התור אמרתי לרופא, שהוא צריך פיפי. אז הוא הלך לשחרר פציינט אחר בזמן שאני פישפשתי את הינוקא בסיר שלו. איזה כיף! איך נהניתי! בלי חיתולים ועם בית שימוש צמוד נייד!
אולי אקרא לעצמי "בית השימוש הנייד" על משקל המסעדה הניידת...

[בשמת_א*]

והודעה משלי:
היום קיבלתי אומץ והלכתי איתו למפגש לה לצ'ה עם הסיר, והוא עשה משהו כמו חמש פעמים בסיר (וינק, ודיבר, וחייך, ושיחק, וישן) ולא היה אף פיספוס. וגם באוטו הוא לא עשה.
נעשיתי נועזת...
וגם, התחלתי ממש להרגיש שזה חוסר כבוד כלפיו, להלביש עליו טיטול ולהתעלם מהאיתותים שלו. פיכס לאמא. אז החלטתי להתגבר על הפחדנות שלי למען הילד. ובסוף, השד אינו נורא כל כך.

[מיכל*]

בשמת שלום,
קראתי חלק נכבד מתיאורייך לגבי גידול ילדים בלי חיתולים ונסיון לשאת את הרך הנולד על ידי המטפל כמה שיותר (אולי כאן אני מפספסת קצת - אם כן, תתקני אותי).
בכל מקרה, אם את יכולה, רציתי לשמוע ממך מעין 'סיכום' של כל הענין מתוך נסיונך האישי - מה המצב של בנך עכשיו, כשהוא כבן שנה (מבחינת חיתולים ופספוסים), ואם את מרגישה שהנשיאה שלו צמוד לגוף עוזרת לבטחונו וכו'.
אם היית עכשיו, עם כל הידע שצברת בינתיים, בזמן הלידה ממש, האם היית פועלת באותה דרך ממש או שהיית משנה משהו ? (שאלה קצת קשה, אני יודעת)
אני פשוט בהיריון עכשיו ושוקלת אם לאמץ חלק מהשיטות המומלצות כאן באתר...

[בשמת_א*]

שלום מיכל,
שאלה גדולה שאלת. מה גדולה, ענקית!
לגבי בני - אפשר למצוא דיווחים נוספים ב-לוג בשמת בלי חיתולים .
חוץ מזה: הוא בן שנה וכמעט חודש. כבר שלושה שבועות אנחנו נוסעים איתו לכל מקום בלי חיתולים, כולל לפארק הירדן (כמה שעות נסיעה לכל כיוון). אני מחזיקה טיטול בתיק למקרה שנהיה במקום שבו לא יהיה לי נוח להשאיר אותו ככה, מבחינת המארחים או סיבה דומה, אבל הטיטול בתיק כבר שלושה שבועות. אותו טיטול.
הוא עושה פעם אחרונה בסביבות שמונה, שמונה וחצי. מתעורר בבוקר ולא דחוף לו לעשות פיפי מייד. לאחרונה מתעורר אחרי תשע.
יש פספוסים: אם הוא משחק הרבה זמן על הרצפה ואני לא לידו, ולא שמתי לב שעברה כבר יותר משעה מאז הפישפוש האחרון, הוא יעשה פיפי - בזמן האחרון: בעמידה תוך השענות על משהו, והקפדה לא להשתין על עצמו.
באותו מצב, הפיספוס יותר מהיר אם הוא במכנסיים.
הוא מסוגל להתאפק שעות על שעות עם קקי, אם צריך (אם הוא במנשא והולכים הרבה זמן, אם הוא בטיטול - הוא לא מוכן לעשות קקי בטיטול כמעט מלידה).
לגבי הנשיאה: גם את בתי החזקתי כל הזמן על הידיים. אני לא עושה את זה כי זה "עוזר לבטחונו" (אין לי למה להשוות), אלא מפני שזה מרגיש לי נכון לחלוטין. חוץ מזה זה גם קל יותר... התינוק רגוע ומשתף פעולה, ואני מצליחה לעשות המון דברים. לי המנשא גם נוח מעגלה, בלי השוואה בכלל - אבל כל אחת שונה, וגם, לי יש תינוקות קלים במיוחד (7 קילו בגיל שנה...).
עכשיו, עם כל הידע שצברתי - הייתי עושה אותו הדבר בדיוק ולא משנה כלום.
מבחינת החיתולים והנשיאה, אני מרוצה לגמרי מהגידול שלו, שלמה מאוד עם עצמי, ובמיוחד אני שמחה כי אני מרגישה שהגשמתי בדיוק את התוכניות והחלומות שלי וזה גם יצא נפלא.
ולסיכום, בעניין הבלי חיתולים - הכי חשוב לי שהוא חופשי מחיתולים, שהוא בלי חיתולים. התוצאות נהדרות, אבל עצם העובדה שהוא לא כלוא בחיתול מרגישה לי טובה ונכונה.
וסיכום של הסיכום: עצה בשבילך - תעשי רק מה שמרגיש לך טוב, מה שמתאים לך, מה שמתאים לכוחות שלך, לסבלנות שלך, ליכולת שלך. לא לקפוץ מעל הפופיק, לא לעשות דברים רק בגלל שאחרים עושים אותם. רק מה שמתאים לך ורק במינון שמתאים לך ובלי רגשי אשמה.
לי אין רגשי אשמה כשאני משתמשת בטיטול. אם זה מתאים לצורך שלנו - אז זהו. אין איזה "עיקרון" או "שופט" שאני צריכה לחיות לפיו. העיקרון שלי הוא לחיות מהלב שלי.

[מיכל*]

בשמת,
תודה מקרב לב על התשובה המקיפה. מכל הקריאה שלי באתר הזה אני מאוד מעונינת לנסות את הענין, במיוחד שזו ילדה ראשונה (קצת יותר קל מאשר כשיש עוד ילדים בבית, אני חושבת, ובנוסף, נראה לי שלהתחיל עם בת זה יותר קל מאשר עם בן), ושאני אוכל לבלות איתה הרבה מאוד בהתחלה. אני בהחלט נחושה בדעתי לפחות להתחיל עם זה, ואפילו בעלי מאוד מעונין לשתף פעולה. כמובן, כמו שאמרת (וגם אנחנו) - עד איפה שמתאים, ועד כמה שיכולים.

אז שוב תודה,
מיכל.

[בשמת_א*]

בהצלחה! ותבואו למפגשים ותראו עוד כמה משוגעים כאלה...

[בשמת_א*]

אתחיל את הלוג הזה מעכשיו, ובהדרגה אעביר אליו מתוך לגדל ילדים בלי חיתולים :

קראתי לו על שמי, כדי שיהיה קל להבין מי זה התינוק...

הינוקא בן שנה וחצי, ואומר כבר באופן די קבוע "א-קי" או "ק-קי" Ah-ki , Kakki כשהוא רוצה פיפי או קקי. מהשבוע הוא שוב מצליח להגיד את המלה "פיפי", אבל הוא מעדיף לבקש לשירותים ב"קקי".

לרוב אני מחזיקה אותו מעל האסלה, או הסיר הקטן. הוא התחיל אתמול להיות מוכן להסתכל על המושב שבתוכו מכניסים את הסיר הקטן (סירטף). בשעות הבוקר כשאני מטושטשת ואצלו יש זרם ענק מכל הלילה אני מכוונת אותו לאמבטיה - אין שום סיכוי שאני אקלע אז לאסלה... וכמובן הוא אוהב לעשות בחוץ, במיוחד אם אני אומרת "פיפי על עץ"... אז אני אומרת אפילו אם זה רק שיח...

[תבשיל_קדרה*]

שכחת, בשמת, לציין שזה דף בלי חיתולים. התחדשו!

[מתלבטת :-)*]

בשמת, הייתי רוצה לדבר אתך בטלפון, האם זה אפשרי? פשוט יהיה לי יותר נוח גם לשאול וגם להבין כמה דברים. בבקשה!
אם אפשר אני אתן לך את הטלפון או שתתני לי את שלך, בתודה מראש, המבולבלת ...

[בשמת_א*]

מתלבטת - האם קראת את כל הדפים של הבלי חיתולים באתר? יש המון חומר ולדעתי תשובות על כל השאלות.
כרגע (השבוע) קשה פה מאוד עם הטלפון, ולי קשה לזכור את כל המאמרים שכתבתי ואת כל התשובות הקודמות שעניתי בנושא.
אם עדיין לא תמצאי שום תשובה בכל הדפים האחרים, אז תרשמי לי את הטלפון שלך בדף הבית שלי. אני מבטיחה למחוק אותו ברגע שאראה.

[מתלבטת :-)*]

היי, תודה שהתייחסת, בסדר, אני אסתכל למרות שיש לי שאלות לגביי ספציפית ורוצה לקבל תשובות על המקום ... אם את מבינה אותי, אני מאד רוצה לנסות ואני מבינה שזה מצריך הרבה סבלנות והכל אבל בכל זאת, מתי כבר מכירים את הסימנים שהתינוק צריך לאותת? תוך כמה זמו הוא לומד לאותת? שלי בת כמעט 3 חודשים, היום עשתה קקי בכיור ופיפי פעמיים עליי... היא למשל לא עושה כל יום קקי, יום כן ויום לא אז איך עוקבים? את רואה המון שאלות ואני פוחדת להישבר עוד די בהתחלה , למשל אני רוצה לשים אותה באוניברסיטה אז לשים חיתולים על המשחק? או לשים לה מכנסיים כי די קריר ... אוף אני ממש מבולבלת וחושבת למה אני צריכה את כל זה בעצם? אני אשים לה חיתול וגמרנו... צריכה עיצות ועידוד דחוף...

טוב, זהו לבינתיים... המיואשת כמעט...

[בשמת_א*]

אני פשוט נורא עמוסה, אז נורא בקצרה:
את התחלת מדף לוג רק של התינוק שלי.
מה עם לגדל ילדים בלי חיתולים ?
שם כתוב: מתי מכירים את הסימנים (על רגל אחת: תלוי בך ובתינוק, לא מכירה אף אחת שמכירה כל הזמן את כל הסימנים, כולנו מפספסות כל הזמן..., זה לא רק "סימנים" - זה תקשורת ביניכם, זה להכיר לוח זמנים שלה, הרגלים שלה וכן הלאה).
תוך כמה זמן - לרוב תוך כמה שעות, בגיל הזה. אבל הם לא תמיד רוצים לתקשר! בדרך כלל לקקי הם יותר רוצים לתקשר.

פוחדת להישבר
אין "להישבר" בקטע הזה. פשוט אין!
אילו היית קוראת את המאמר ולא רק את התיאורים כאן (דף צדדי), היית קוראת שאפשר חלקית.
זאת אומרת, כשקשה לך - שימי חיתול! זה כל כך פשוט! זה לא נועד להוסיף לך טירוף ושיגעון!
לכל השאלות האחרונות שלך - את חייבת קודם כל להקשיב לעצמך, למה שמתאים לך, לרמה שאת מסוגלת לחיות איתה.
אחרי זה תשאלי שאלות.
לא חשובות התשובות שלי, חשוב לך להבין עם עצמך עם מה את רוצה להתמודד ועם מה לא. כשקשה לך - שימי חיתול.

אנחנו (גילה, אני, אביב חדש ועוד כמה שמגדלות ככה) הלבשנו מכנסיים כשהיה קריר. אז מה. אז החלפנו הרבה מכנסיים. לא קרה כלום. לא תמיד כיבסנו: הפיפי שלהם סטרילי, במיוחד בגיל הזה. סתם מייבשים ומלבישים שוב. אחרי עוד הרטבה אפשר לכבס (אבל עושים כל כך הרבה כביסות שגם זה לא כל כך בעיה, לרוב סתם דחפתי לכביסה התורנית).

נורא חשוב לי להבהיר:
העצות הכלליות טובות לקבל מושג, להתחלה. אבל בעצם, ברגע שמבינים את העיקרון (תקשורת דו צדדית בין המבוגר לתינוק, התינוק מודע לצרכיו) - כל אחת עושה את הגילויים שלה. זה לא עניין של "תורה" ל"מומחים". זה עניין לכל הורה עם התינוק שלו ועם כמה שהוא או היא רוצים לעשות. רק אזהרה: תינוק בלי חיתולים - זה ממכר! (-:

[תבשיל_קדרה*]

אני רוצה לשים אותה באוניברסיטה אז לשים חיתולים על המשחק? או לשים לה מכנסיים כי די קריר ...
בהתחלה, כשהשכבתי אותה (כולל לישון), זה היה משטח החתלה די גדול (שהיא הסתפקה בו מקופל לשניים) - אטום, רך, ומכוסה בחיתול בד שהחלפתי בתדירות די גבוהה

[שרון*]

שלום בשמת, אני לא יודעת אם הדף עדיין פעיל אבל אם את במקרה רואה רציתי קודם כל להודות לך על כל העצות, התובנות, הידע והשיתוף ואחרי כל זה...
ראיתי שאת השתמשת בחד-פעמיים וגם יונת ורציתי לשאול למה בחרת להשתמש בחד-פעמיים במקרה הצורך ולא ברב-פעמיים? אני חודש לפני הלידה ומתלבטת מה להכין מראש - חבילת חד פעמים אקולוגיים או לקנות כמה רב-פעמיים... מאוד אשמח לעצתך ושוב תודה