שאלות לפעילות פסח

[עדי_יותם*]

ביום שני יתייצבו כאן חמישה בני כיתה א' לפעילות לצורך גיבוש הכיתה... יש להם פעם בחודש מפגשים בקבוצות משתנות.
בגלל הקירבה לפסח, חשבתי לעשות פעילות הקשורה בחג. קנינו בחנות לציוד לגנים ערכות קטנות להכנת סצינת משה בתיבה. חשבנו לנסות לבנות פירמידות מחימר. הבכורה רוצה שנשיר את "מה נשתנה", ושנכין מצות.
מצאתי gan]אתר bareshet[/po]/nachon/afia.htm שמסביר איך להכין - 4 כוסות קמח, כוס מים, לערבב, ללוש, לחורר ולאפות (באיזה חום?)
טוב, הקטנצ'יק התעורר אז אקצר: זה יחזיק שעה וחצי של פעילות? יותר מדי? הערות אחרות?

[שמיכת_טלאים*]

מעריצה אותך על האומץ - אני הייתי בורחת מהבית (-;
הנה מתכון מצות של ארז קומרובסקי, עם טמפרטורה וזמני אפייה.
http://www.hashulchan.co.il/Content/Art ... hashulchan Articles[/po].asp?Article=335

[עדי_יותם*]

לברוח מהבית - לא אופציה. זה לא חינוך ביתי פה ואלה השיעורי-בית שקיבלתי (-: שלא לדבר על כל שאר ההורים היצירתיים - זה כבר החודש הרביעי לתוכנית, ותמיד אני יוצאת בקנאה מעורבת בהפתעה כשאני באה לאסוף אותה, מבתים נקיים ורגועים, עם איזו "יצירה" מתוחכמת ביד... בהתחשב בנסיבות אלה, אני לא יכולה להרשות לעצמות לקנות קצת במבה-ביסלי, לקחת מהווידאו את "מלך מצרים" ולהושיב אותם מולו. (-:
תודה על המתכון, הולכת לבדוק!

[מ_י_כ_ל*]

מסעדה לא יצירתי כמו הרעיונות שלך, אבל נסי את זה

[יהודית_שפמן*]

ההגיון אומר שהחום צריך להיות סביב ה 200 מעלות צליוזיוס,כי האפיה צריכה להיות 18 דקות, ואם עושים את זה על סאג החום מאוד גבוה. בכל מקרה אני אבדוק בעל השולחן(הגיליון ) מלפני שנה היתה שם כתבהעם מתכונים והסבר מדויק.

[יהודית_שפמן*]

טוב עליתי על הכסא והנה מתכון של ארז1/2 ק"ג קמח (לבן מלא שיפון או כוסמת)
1+3/4 כוסות מים פושרים
1/2 כפית מלח דק
1 כפית סוכר
על משטח עבודה מערבבים קמח +סוכר+מלח, יוצרים גומה ויוצקים לתוכה את המים מערבבים בידיים עד שמתקבל בצק. נותנים לו לנוח 2-3 דקות
מחלקים את הבצק ל-5 כדורים אם רוצים ליצור ממנו מצות מחלקים ל-10-12 כדורים.
מחצצים תנור ל-250 מעלות(עדיף 270 אם שי) על מצב טורבו
מרדדים את כדורי הבצק על נייר אפיה לעובי 1 מ"מ בעזרת מזלג יוצרים חורים מניחים בתבנית אפיה ואופים. אל תתפתי לפתוח את דלת התנור אם תיוצר לחות בתא האפיה המצה לא תתיבש.
מוציאים מהתנור, מניחים על רשת ופעילים מעל מאורר.
בהצלחה.

[טלי*]

נשמע המון פעילות לשעה וחצי! אבל ממש אין לי נסיו עם ילדים גדולים. אם אין לך כוח לבלאגן בבית(חימר ..) תכיני להם חידות ואולי תמחיזו משהו מיציאת מצריים (עם שאריות התחפושות של פורים.......) בזמני היה צריך להכין דגם של עיר קדומה לשיעור הסטוריה וההורים לי עמלו על זה שבוע;-) ישר כוח!
אגב הרעיון של הסרט נראה לי מקורי, לא הייתי חושבת על זה בחיים! אולי תספרי לנו מה ההורים האחרים עשו?

[אמא_של_יונת*]

מסעדה,
אינני בטוחה שזה יעזור לך, אבל בגן בקיבוצי הילדים והצוות עשו בכל שנה (מלבד המצות) "יציאת מצרים": לקחו צידה לדרך, מקלות, הלכו ברגל מהקיבוץ עד לנחל הקרוב (טוב, לקרוא לו נחל זו הגזמה פראית. יותר מדוייק לקרוא לו פישון), וחוצים אותו בחצי-חרבה. המרחק - כשני קילומטר, אז מנקודת מבטם של ילדי גן זה מקביל בערך למסעם של בני ישראל במדבר, לא?

[עדי_יותם*]

הרבה תודה לכולן! לא עונה כרגע באופן אישי, מפאת לחץ זמן.
אעדכן ביום שלישי (אם לא יהיה מביך מדי (-: )

[נועה_ברקת*]

לדעתי כדאי לרדת מפירמדות מחימר. לא כל הילדים אוהבים לגעת בחימר ואם יש להם כבר פעילות בצק זה מספיק ללוש ולעצב לשעה וחצי. לא יודעת מה יש בערכות משה בתיבה, אבל זה בטח יכול להספיק לרבע שעה -עשרים דקות פעילות ואחר כך אפשר לעבור למצות - ללוש ולאפות ייקח בטח איזה חצי שעה וגם צריך לאכול - (מומלץ עם לבנה שמן זית וזעתר). הגענו עד כאן לשעה. עכשיו את צריכה לראות איך שרים את מה נשתנה במשך חצי שעה בערך... את יכולה להמחיז איתם את זה... למרות שזה שיר די אלים, הייתי אומרת.
בהצלחה
<לחילופין את יכולה להלביש אותם בחולצות טריקו ישנות, לתת להם מטאטאים, סמרטוטים ומגבים ולהכריח ואתם לנקות את הבית שלך לקראת פסח בטענה שהם צריכים לחוות מהי עבדות במצרים>

[מ_י_כ_ל*]

לחילופין את יכולה להלביש אותם בחולצות טריקו ישנות, לתת להם מטאטאים, סמרטוטים ומגבים ולהכריח ואתם לנקות את הבית שלך לקראת פסח בטענה שהם צריכים לחוות מהי עבדות במצרים
לאור ההצעה הנ"ל אני מייד נרתמת לדגל המורשת!
(כלומר מתנדבת לארח בביתי את חמשת ילדי כיתה א', הגם שאני תוהה אם די בחמישה...המממ...חבר'ה, אפשר גם אימהות!)

[עדי_יותם*]

המון תודה לכולן! היה כיף ומוצלח, למרות מה שכתבתי ב-אני מתפטרת.
בגן בקיבוצי הילדים והצוות עשו בכל שנה (מלבד המצות) "יציאת מצרים": נשמע כמו הצעה נהדרת, אבל לא יכולתי/רציתי לקחת ילדים של אחרים על אחריותי לטיול, מה גם שהשלולית הקרובה היא במרחק נסיעה, לא הליכה.

לחילופין את יכולה להלביש אותם בחולצות טריקו ישנות, לתת להם מטאטאים, סמרטוטים ומגבים ולהכריח ואתם לנקות את הבית שלך לקראת פסח בטענה שהם צריכים לחוות מהי עבדות במצרים
גם הצעה מצוינת, רק שעשיתי כבר וריאציה על זה באיזשהו יום הולדת לילדים סינדרלה, שבו צחצחו את דלתות הזכוכית על הגג (-: עוד יוזמה כזו ומישהו כבר היה מתקשר ליצחק קדמן.

מיכל - D-:

אז מה עשינו:

קודם כל תדלקנו בכיבוד - הקטנצ'יק הנסער סיפר לכל מי שהתקשר באותו יום - ויצא שהיו הרבה טלפונים, גם מאנשים שבכלל לא מכירים אותו - ש"יש לנו מיץ פטל בבית!" סבתא שלו, שהתקשרה מקנדה, זכתה אפילו להזמנה: "סבתא, את רוצת (כן, רוצת. כמו עושת) לבוא לשתות מיץ פטל בבית שלי?"

אח"כ שוחחנו קצת על תהליך הכנת המצות, כמו בלינק ששמתי למעלה, וקצת על פסח בכלל. אף אחד, כולל אותי, לא זכר איך קוראים לאבא של משה (בינתיים נזכרתי). היה מעניין ומשעשע. הקהל - ילד אחד הוא הפרעת קשב מהלכת ואחרת אובחנה בטעות כבשלה לכיתה א', השלישי חוכמולוג, והרביעית פשוט מקסימה (טוב, סליחה על הציניות והתוויות שהדבקתי, אבל אני זו שהיתה צריכה להתמודד עם זה אתמול, לא אתם). וכמובן, הילדים האישיים שלי על אישיותם המקסימה והמאתגרת לחלופין.

הכנו את הבצק - חוץ מהקטנצ'יק, כולם נורא נבהלו מזה שהבצק קצת דביק ונדבק להם לידיים... היה די משעשע לראות כמה הם בלחץ <חיוך מרושע> טוב, שלחתי אותם לשטוף ידיים והוספנו קמח עד שהבצק נעשה גמיש. לשנו, חוררנו ושמנו בתנור, חוץ מהקטנצ'יק שסירב להיפרד מן הבצק שלו ובכה בכי תמרורים כשניקינו את השולחן.

הכנו את הערכות שקניתי - צובעים דמויות של משה בתיבה, מרים, בת פרעה ועוד מישהי שהסתננה לתמונה (שפחה) ומדביקים על תמונה של יאור. יש שם קיפולים כאלה שמאפשרים יצירה תלת מימדית. רק שני ילדים הבינו את ההסבר ובאמת הסתכלו על הדוגמה. איש מהם לא ביקש עזרה. ככה שלשלושה יצאו וריאציות "מעניינות". טוב, פה המדריכה אשמה, כנראה (-:

ירדנו למטה ואכלנו את המצות עם ריבת חלב. שיחקנו "20 מי יודע" עם מושגים מהחג, ואז פיזור.
תודה רבה על שהזכרתן לי שהפעילות המתוכננת במקור ארוכה מדי! מזל שלא התחלנו עם החימר.

[טלי*]

נשמע נהדר!
<אגב לאבא של משה קוראים עמרם, לא?>
אני אשמח לשמוע על פעילויות נוספות שעשו לילדים, סתם כדי ללמוד
אגב, שמתם לב שבכל פעילות תמיד יש אוכל?

[עדי_יותם*]

עמרם, בהחלט. 2 נקודות (טוב, נקודות זה עניין רגיש אצלך עכשיו, לא? סליחה (-; )
שכחתי את הבקשה לפעילויות נוספות, שוב סליחה:
אמא אחת נתנה לילדים לעשות הצגה - שכחתי מאיזה סיפור, אולי פיטר פן? משהו אחר עם אינדיאנים? קראו את הסיפור, התחפשו, ואכלו אוכל שקשור לסיפור.
פעילות קטנה, שקטה ונחמדה - בניית "שידת מגירות" מקופסאות גפרורים ריקות, מקושטות יפה.
וואו, פתאום הכל פרח מזכרוני... היו עוד שתי פעילויות "יצירה" נחמדות לפחות... אני אשתדל לשאול בימים הקרובים.
אוכל - ודאי. גם כשבאים אליי חברים אני קודם כל מציעה קפה... אישית הייתי נותנת לילדים פירות חתוכים, קרקרים ומים, אבל אחרי המפגש הראשון מבחינת הבכורה כבר נקבע הסטנדרט... ואגב, להפתעתי, שניים מהילדים העדיפו מים על פני מיץ פטל (הבכורה היתה כזו פעם, התקלקלה )-: )

[טלי*]

תודה......... אני כל כך בהדחקה ששכחתי בכלל מעניין ההנקודות:-D

[מ_י_כ_ל*]

מסעדה - בהתפעלות, אני מורידה בפניך את הכובע!
|ראש חשוף|

[עדי_יותם*]

תודה [-: באמת שלא מסובך מדי.

[עוף_החול*]

אינדקס של משרד החינוך בנושא פסח לילדים בגילאים שונים.
קישורים וחומר מקורי.
http://kaye7.school.org.il/pesach2.htm

[אמא_של_יונת*]

מחזירה ל מה חדש

[ב_דחילו*]

משהו מוכן לעזור לי להבין את המדרש הבא: http://www.chagim.org.il/passover10.html

זה אמור להיות ספור מוסרי?
איזו משמעות חילונית אתם מוצאים בדברים שבזכותם נגאלו ישראל ממצרים?

[בשמת_א*]

זה אמור להיות ספור מוסרי?
לפי דעתם כן, אבל יש פה שילוב של נושאים שונים - חצי מוסר הוטנטוטי, וחצי מוסר הומני...
והסיפא - תוספת שלא ברור הקשר שלה לסיפור, ורובה מופרכת ומשונה (ויתור על המילה, למשל? זה שייך לתקופת אנטיוכוס, שגזר נגד המילה, כי היוונים לא מלו והיו נגד מילה. אבל המצרים מלו! אם סיפור ישראל במצרים ויציאת מצרים בכלל נכון, אז את המילה למדנו מהמצרים... בקיצור, קישקוש שהיה מכוון להטיף לדור הרבה יותר מאוחר).

יש במדרש תיאור שמדגיש את רשעותם של המצרים - הם כל כך רצו לתפוס ולהרוג את התינוקות העבריים, שניצלו לשם כך את התינוקות שלהם והתעללו בהם.
וכשזה לא מספיק, כי אלוהים רואה גם במצרים את בני האדם שהוא עצמו יצר, אז מלאך אחד מזכיר לאלוהים משהו שמרמז על סיפור אחר, שכורך את עבודת הפרך על הפירמידות עם הרג התינוקות ושיקוע הגופות בבנייה. כלומר, מזכיר לאלוהים עוד אכזריות מצרית (פה צריך מישהו שמתמצא יותר ממני. נמה שמעניין שיש משהו בסיפור הזה, אם כי לאו דווקא תינוקות אלא גופות של הפועלים עצמם אם נהרגו שם).
אחרי שאלוהים שומע גם את הסיפור הזה, הוא מכריע מייד את הכף לטובת הצלת בני ישראל וטיבוע המצרים.
כאמור, הוא בהתחלה לא רצה להרוג את המצרים, והסיפור האכזרי הראשון עדיין לא נראה לו טיעון מספיק לעשות להם את זה.
מבחינה זו חייו של כל אדם ראויים, ואין ליטול חיים של אף אדם, בלי העדפה לעברים - וזה כמובן מתנגש עם הנסיון העברי לעצב אלוהים שיש לו העדפה לעם ישראל.
זאת הסתירה שמנסים ליישב כאן:
מצד אחד אנחנו רוצים אלוהים שאוהב אותנו ומעדיף אותנו, ולכן רצוננו שיהיה תמיד בעדנו נגד צוררינו (-; , מצד שני לפי התפיסות המוסריות שלנו עצמנו אלוהים ברא את כל בני האדם בצלמו (מה שנקרא בטעות בקיצור "בצלם" - בצלם מי? בצלם אלוהים), כולם - עברים, מצרים, חיתים, כנענים - חלק ממנו, מעשי ידיו, שווים לפניו, וכל רצח אדם, מכל סיבה שהיא, אסור ופסול (אלוהים לא הרג את קין, וגם את אדם וחוה העניש בגירוש ולא במוות).
אל תקפצו לי עם דוגמאות להרג מוצדק (הקם להרגך השכם להרגו). לא אמרתי שבמקורותינו מתבטאת רק גישה מוסרית אחת (כאמור, אפילו בתוך מדרש קטן זה מתבטאות לפחות שתי תפיסות מוסריות שאינן מתיישבות זו עם זו, והקושייה היא ליישב את הקושי ביניהן).
המלאכים, לעומת זאת, הם לגמרי בעד עם ישראל ונגד המצרים, ולא חסים עליהם. להם אין התלבטות מוסרית. הם נגד רצח רק אם הרצח הוא של "הקבוצה שלהם" (בני ישראל). הם בעד רצח אם הוא של "האויב" (האויב הוא מי שפוגע בקבוצה "שלהם"). הם נגד אכזריות רק אם היא מכוונת כלפי "אנשי שלומם". הם בעד אכזריות אם הם מבצעים אותה. זה מוסר הוטנטוטי.

אני חוזרת למדרש:
המדרש צריך ליישב את העובדות כפי שהם מתוארות בתנ"ך.
ובתנ"ך מסופר לנו בלי שום התלבטות, שאלוהים שיקע את המצרים בים, בזמן שבני ישראל הצליחו לברוח בחרבה והספיקו לצאת מהים לפני שחזרו המים.
אז גם אם הם מכניסים לאלוהים במדרש שלהם התלבטות ואי רצון להרוג את המצרים (משהו שלא קיים בסיפור התנ"כי המקורי, כמובן, כי הוא תוצר של מוסר מאוחר בהרבה) - גם הם חייבים בסופו של דבר להכריע לכיוון הרג המצרים הרודפים.
הבעיה שלהם היא להצדיק את זה, ולעדן את זה.
כי הפתרון כפי שנתון - נראה להם מאוד בעייתי (לא מוסרי).
אז כאמור, כדי להצדיק הם מפליגים באכזריות המצרים (מעל ומעבר לסיפור התנ"כי, כי מה שיש בתנ"ך לא מספיק להצדיק את הרג המצרים בים, לדעתם), הם עושים את זה בדרגות (עוברים מדרגת חומרה א לדרגת חומרה ב חמורה יותר), משתמשים במלאכים (שמייצגים דעה חד משמעית ויוצרים לה ממשות בסיפור, לאזן את מוסר ה"אל תרצח" במוסר אחר), ולבסוף:
הטריק האחרון הוא, שאחרי שאלוהים כבר הכריע לחובת המצרים, והטביע אותם (רצח אותם), חשוב לבעלי המדרש להדגיש שהוא לא שמח, ושעשה את זה באי רצון.
המלאכים שמחים על אסון "האויב" - אבל אלוהים גוער בהם, מפסיק את השמחה, ומזכיר שוב שגם המצרים הם בני אדם ממש כמו העברים, וגם הם "מעשי ידיו", וזה עצוב מאוד שהם צריכים למות.
כך מתחזקת בסיום דמותו המוסרית של אלוהים (יורים ובוכים P-: )(עם אותה בעייתיות מבחינה מוסרית טהורה, אבל כזכור אין לחכמים ברירה - העובדות נתונות. זה מה שקרה - כמובן מבחינת מי שמאמין לסיפור התנ"כי - ולהם אין ברירה אלא לנסות לתרץ ולהצדיק. הם לא יכולים לשנות את ההחלטה פה. מי שיורה קדם במאות שנים למי שבוכה).

מה שמעניין מבחינתי פה, הוא התפיסה המוסרית של מחברי המדרש. הראייה ההומנית של שיוויון בין כל בני האדם, וערך החיים של כל אדם, שלנו או של צרינו.

והערה אישית: הזמנת אותי בגלל שסיפרתי איך סיפרתי לבתי על המדרש הזה.
ובכן, אני לא סיפרתי את כולו. אני הייתי מעוניינת רק ב"מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" כדי להציג לבתי הקטנה את התפיסה שיש אכזריות בהטבעת המצרים, ושאפשר להצטער עליה (קל להחמיץ את זה, כי הרי אנחנו מזדהים כולנו עם בני ישראל, "אנחנו", וכמו המלאכים מצפים להצלתם ולהענשת המצרים).
המדרש מאפשר לחילונים להעלות את שאלת המוסר, וגם לשאול למה בעצם אי אפשר היה שבני ישראל יספיקו לברוח והמצרים בדיוק יגיעו לים כשכל המים חוזרים וייתקעו על החוף בלי יכולת להתקדם ולהמשיך לרדוף...

[בשמת_א*]

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שנו את שמם, ולא שנו
(. את לשונם, ולא גלו מסתורין שלהם, ולא בטלו את המילה (שו"ט קיד; ילק"ש

כל הדברים: חסרי כל קשר ליציאת מצרים.
הטפה שמתייחסת כולה לתקופה ההלניסטית, לגזירות היוונים, למאבק של חלק מהיהודים בתופעות ההתיוונות.
בשיטות חז"ל הידועות, נעשה כאן אנכרוניזם מגמתי ונתלים ערכים ביציאת מצרים כדי להוסיף להם נופך מקודש ועתיק.
בפועל: התייחסות לבעיות שהיו בתקופת הכתיבה של מדרש זה, והטפה ליהודים בני זמנם, לא לשנות את שמם לשם יווני, לא לדבר יוונית במקום עברית וארמית, לא להלשין ליוונים על היהודים שמסתתרים במערות כדי שיוכלו ללמד עברית ותורה את ילדיהם, ולא להפסיק למול.
מתקשר ישירות לגזירות שגזר אנטיוכוס נגד העברית, לימוד התורה והמילה (לראשונה אך לא לאחרונה בהיסטוריה היהודית P-: ).

אין פה שום דבר שקשור לדעתי ליהודי בן זמננו, חילוני או דתי.
זה כמובן לא מונע מבני זמננו לבצע אותו אנאכרוניזם כדי להטיף את הדיעות שלהם, אבל זה יהיה למען דיעותיהם העכשוויות, לא בגלל שזה באמת קשור למצרים או משהו.

[ב_דחילו*]

אין פה שום דבר שקשור לדעתי ליהודי בן זמננו, חילוני או דתי. לפעמים נדמה לי שחלק גדול מהמורשת שיש לדתיים זו השפה והטקסט המקראי (ארון הספרים..). עזרת לי לחדד לעצמי למה אני נרתעת ממוסר של ספורי 'עם סגולה', אבל מתגעגעת לספורים ולמורשת שחיה ומחיה ביומיום שלה שאלות מוסריות.

תודה רבה על התשובה! ספרתי לילדי חלק מהמדרש. הפכתי את זה ל'בנפול אויבך - אל תשמח'. דילגתי על החלק שמשחיר את המצרים עם הספור על שקוע התנוקות בלבנים. חבל שההסטוריה הביאה דוגמאות נוראיות ממה שרקחו בדמיונם כותבי המדרש . על אלה נאמר: 'באבוד רשעים רנה'.

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים אפשר לקרוא את הדברים שבזכותם נגאלו ישראל - בכך ששמרו על עצמיותם, על הזהות והאמת שלהם גם במחיר של נוחיות וגזרות קשות. וזו כבר ממש תהיה פרשנות חילונית.

[בשמת_א*]

פרשנות חילונית.
פרשנות לאומית, בעצם.