בלוג תולי בלי חיתולי

אנונימי

אני מתלבטת מתי להתחיל. תלתן בן שבועיים, וממש לא אוהב להתפשט. להשאיר אותו ערום נראה לי מוגזם בגילו ובעונה ההפכפכת הזאת (וחולצה לא ממש תפתור את הבעיה, כי היא נרטבת כשהוא עושה פיפי). חוץ מזה שאנחנו עדיין לומדים הנקה.

הקטנצ'יק בן 10 שבועות. ניסיתי להשכיב אותו לישון בלילה בלי טיטול (ביום, הוא רוב הזמן עם טיטול. אני משתדלת בכל זאת להיות קשובה. פה ושם הוא ערום. אני מצליחה לא רע בזמנים האלו, אבל זה דורש ממני התרכזות טוטאלית רק בזה, וגם להיות בבית, ולא כשהולכים לחדר אוכל למשל... ). הוא אכן ישן יבש (בניגוד לאחיו הגדול...). לפנות בוקר הוא מרוקן הכל. בינתיים יום אחד התעוררתי בזמן, ובשני, הלבשתי לו טיטול כשהוא התעורר לינוק בסביבות 5:30והוא אכן התמלא מהר מאד. אני חוששת שלא אתעורר בזמן (הוא מתעורר וזז, אבל בשקט, בלי בכי או אנחות, וכשאני עייפה, זה לא מעיר אותי), וגם לא ממש בא לי לקום לכיור ולהעיר אותו לגמרי.

הנקודה היא שאת לא מייצרת התאפקות, את רק מתקשרת צרכים.
אני הייתי מוטרדת מכך שלאחר זמן של קשב, כשהוא בטיטול, וצריך קקי, הוא מאד בוכה (ולא תמיד אני מבינה, וגם אם כן, לא תמיד אני במקום שמאפשר לי להתייחס), אבל לפני ששאלתי כאן, עניתי לעצמי (-; - שהבכי הוא דווקא סימן טוב, שהוא מנסה לתקשר (או שסתם כואבת לו הבטן..). כשהוא לא בוכה, במובן מסוים זה כי הוא ויתר על התקשורת (כמובן שאם הוא לא בטיטול ומסמן בלי בכי זה עוד יותר טוב), וזה פחות רצוי בעיני.
כנ"ל לגבי השליטה וההתאפקות.

אנחנו לא ממש הסתדרנו, והתינוק (4 ח') רוב היום בטיטול, עם שעה+ איוורור, מתי שאני יכולה. עדיין, גם בטיטול, אני מנסה לשים לב, והוא עושה את מרבית הקקי שלו בכיור/בדשא, וגם חלק מהפיפי. אני מקווה שאני לא יוצרת הלחצות.
מה שכן, אני לא יודעת אם זה קשור לבלי-חיתולים, אבל הוא עושה קקי המון פעמים ביום. כמעט כל פעם שאני לוקחת אותו לעשות פיפי, יוצאות גם כמה טיפות קקי, כנ"ל יחד עם גזים. גם לא-טיפות יש הרבה פעמים. ככל שמנעד ההתבטאויות שלו גדל, יותר קשה לי לזהות כשהוא צריך. אני נעזרת בעיקר בסימנים גופניים, ובזמן האחרון זה יוצא מאוחר מדי, אחרי שחלק כבר יצא (ואת השאר הוא מוציא בכיור).

עם הלילה היתה לי בעיה. התחלתי כשהוא כבר הפסיק לעשות קקי בלילה. אבל כשהוא התעורר לינוק הייתי לחוצה לפשפש אותו (לא בא לי שיעשה עלי - מה שקרה אם חיכיתי. ובלילה זה מעצבן), והוא, בנסיונותיו לשחרר, חזר לעשות גם קקי. לקח הרבה מאד זמן עד שהפסיק שוב (כבר חזנו לטיטול בלילות). עכשיו אני שוקלת לנסות שוב לילות (למרות שהטיטול ספוג עד דולף בבוקר. אולי בגלל.) אבל חוששת שוב להרגיל אותו לקקי בלילה.

אנחנו אחרי יום (אתמול) עם הרבה תעוזה והרבה זמן בלי חיתול, וגם כשהיה עם חיתול (בחדר אוכל, למשל) - החיתול נשאר יבש מהלילה ועד אחר הצהרים.
אבל בערב והיום הוא ממש התנגד כל פעם שלקחתי אותו לפשפוש, לא משנה איפה, ויחד עם נסיעה ועייפות הוא היה כל הזמן בטיטול, ועשה בו (בד"כ, גם כשהוא בטיטול, אני לוקחת אותו כשאני מרגישה ואז לפחות הקקי ברובו בכיור, וגם חלק מהפיפי). אולי זיהה שאני יותר מדי מרוצה ומשוויצה באתמול..

אתמול שוב הוא היה הרבה בלי חיתול. לפעמים אני מורידה לו חיתול גם כשאני איתו בבית התינוקות, בעיקר בחוץ. אתמול יצא לי לדבר עם המטפלת על זה, והיא אמרה, שאין לה בעיה שהוא יהיה עירום גם בפנים, ושהיא מוכנה גם לנסות לפשפש אותו. - והיא אכן עשתה זאת (בהצלחה!) פעם אחת כשלא הייתי, לפני השינה, ואז חיתלה אותו לשינה (מצוין מבחינתי). אבל היום היא אמרה שהיו הורים שביקשו שהוא לא יהיה עירום על הרצפה, כי "התינוקות מכניסים כל הזמן דברים לפה, ואם הוא יעשה פיפי והמטפלות לא ישימו לב...". לא רציתי להתווכח ולהגיד, שהסיכוי שזה יקרה עם פליטה הוא הרבה יותר גדול, וזה לא הרבה יותר סימפטי. אז נמשיך רק כשאני שם...

גם אני שוב מנסה בלילה (וגם ביום הוא יותר שעות בלי טיטול), ואני מתלבטת בדיוק באותן שאלות - האם אני מרגילה אותו לעשות בלילה (זו אחת מהטענות כנגד לקיחה לשירותים של ילדים גדולים נגמלים)? הוא גם לא כל כך משתף פעולה - אבל בדיוק כשאני מחליטה שנוותר לו, אז הוא כן עושה (במיטה או עלי, תוך כדי הנקה). ואני כל הלילה (אחרי התעוררויות קלות שלו) בודקת אם הוא עשה וישן על רטוב... זה נראה לי מפריע. אבל גם לישון על רטוב מפריע. וגם - אחרי לילות כאלו, עם מעט שינה, אני מנסה "לגנוב" עוד דקות שינה בבוקר - אבל אז, איך מספיקים לפני שהוא עושה (הלילה, אחרי שתי הרטבות, שמתי ב-4:30 טיטול. בבוקר, עד שהצלחתי לגרום לעצמי לקום (הוא כבר היה ער לגמרי והתחנחן, אבל ניסיתי לישון עוד קצת) הטיטול כבר היה מלא פיפי (הוא המשיך בכיור).
ביום - המרווחים שלו גדלו. הוא יכול להיות גם כמה שעות בלי לעשות. לקח לי יום-יומיים לקלוט את זה, ובינתיים היו לי המון פספוסים הפוכים, ואני חוששת שעצבנתי אותו קצת (אבל "לא יכול להיות" שהוא עוד לא צריך...).

כלומר, אם עשה פיפי ולא מתעורר ממש, או אפילו אם כן - את משאירה על הרטוב?
בינתיים עשינו קצת הפסקה, כי הוא נורא משתעל, ואני גם לא רוצה להציק לו יותר ממה שבמילא, וגם אני מוכרחה טיפונת לישון, ולא "לבזבז" את רגעי השינה המעטים שהוא מאפשר לי (זה החסרון בלידת בית - אין תעודת אחריות ואין לאן להחזיר, כמו ש"איימנו" על הבכורים שנחזיר אותם לרמב"ם (-; )

אצלנו - פתאום התנגדות לכל פשפוש. לא משנה איפה. ואתמול המון פספוסים, כנראה בגלל זה - אני לא רוצה להציק לו... הוא עשה עלי, ואז לקחתי אותו, כדי לראות אם נשאר עוד. הוא התנגד, אבל שתי דקות אח"כ עשה על המיטה. בפעם השלישית תוך חצי שעה נשברתי, ושמתי טיטול. דווקא הלילה השתפר, והוא הרטיב רק לפנות בוקר (עשה עוד פעמיים, תוך כדי הנקה וללא סימן, אבל התארגנתי כך שזה היה לתוך הקערה). בבוקר - פשפוש טוב, ואח"כ שוב התנגדות. ודווקא בזמן האחרון הוא הרבה יותר עירום.
אני כבר מתלבטת אם זה בכלל נכון להמשיך ככה. מפחדת ליצור לו התנגדויות ארוכות טווח, כמו שהתלוננו על מי שלוקח תינוק לסיר לפי שעון.

אצלנו אין שיפור (רק בלילה משתפר - הלילה היה עם מיטה יבשה עד 8:00, ואז לא קלטתי אותו ברור, והוא הרטיב. הוא עושה גם בזמן ההנקות, אבל את זה אני "תופסת" בקערה או עם חיתול.). הוא מתנגד לפשפושים, גם כשאני חושבת שהוא צריך, ואח"כ עושה פיפי "מפוספס". לעיתים רחוקות, הוא לא מתנגד.
להפתעתי, מי שעודד אותי להמשיך זה דווקא בעלי, שעד כה התייחס לזה כאל מוזרות (אבל כנראה שראה שזה "עובד") - הוא אומר, ובצדק, שתמיד אפשר להחזיר טיטול... אני קצת חוששת ממאבק כוחות, אבל אנסה עוד כמה ימים, עם יותר מוכנות להרטבות, ונראה אם ההתנגדות שלו חולפת.

הגמדון, לא עושה תוך כדי הנקה ביום (אלא מיד אחריה), אבל בלילה, תמיד תוך כדי, בלי סימן מוקדם. אני פשוט מיניקה אותו כשהטוסיק שלו בקערה, וכשאני שומעת את הזרם, אני עושה קולות, כדי להחדיר למודעות שלו. וגם בעיני זה לא נחשב פספוס - זה פשוט הדפוס הנוכחי שלו. אולי כי בסוף ההנקה הוא כבר ישן לגמרי (המדד - אפילו לא צריך מוצץ. ביום, הרבה פעמים בסוף ההנקה הוא רוצה מוצץ, וגם לאחר הנקת-לפני-השינה הוא עוד צריך בד"כ עזרת מוצץ כדי להרדם.)

התחלתי בלילה (שוב) רק לפני שבועות ספורים. לקח בערך שבוע עד שהגענו לסדין יבש (=פיפי בהנקה, בקערה). אח"כ לנו מחוץ לבית והיו 2 לילות שהוא היה עם טיטול - אז הצטרכנו שוב כמעט שבוע כדי להחזיר למצב הנוכחי. אני לא מפשפשת אותו. פשוט מניקה כשהוא בקערה ואח"כ מנגבת אותו. הוא מתעצבן מדי כשמפשפשים אותו בלילה. החסרון - זה דורש עירנות מלאה שלי (הנקה בישיבה, לקום אח"כ לרוקן ולשטוף את הקערה). בלילות של עייפות קשה במיוחד אני מיניקה כשטיטול מונח עליו, ואז זה חוסך חלק מהעירנות.

רוצה להתייחס למה שכתבת לגבי גיל חצי שנה.
אני עושה את הבלי חיתולים באופן מאד חלקי (משתנה בתקופות, כרגע - כמעט רק בלילה ובהחלפות). בסביבות גיל חצי שנה, גם אצלנו היה סירוב מוחלט לפשפושים. חלק מזה קשור כנראה לגיל. גם אחרים מתארים עלייה בפספוסים בסביבות גיל זה. הטענה היתה שבגלל הזחילה והלחץ על הבטן, אבל יכול להיות זה משהו אחר.
חלק מזה, קשור כנראה, לכך שמרווחי הזמן גדלו, ולכן היו לי המון פשפושי סרק ("לא יכול להיות שהוא עדיין לא צריך...") והוא כנראה התעצבן, ומרד. בהתאם - היו גם הרבה פספוסים (לפעמים רגע אחרי שסירב לפשפוש, כשהרגשתי שהוא צריך). הפתרון היה להמשיך לנסות, אבל להוריד לחץ. אז שיפספס (אני תמיד מזכירה לעצמי שגם בגמילה רגילה יש פספוסים). כמעט התייאשתי, ודווקא בעלי אמר לי שתמיד אפשר להחזיר טיטול - מה שעודד אותי להמשיך עוד קצת, אולי בלחץ מופחת, ולעבור את המשבר. בזמן האחרון - אין כמעט סירובים לפשפוש.
לגבי הלילות - מבחינתי, זה הקטע הכי משמעותי - כי הוא האינטואיטיבי שלא ניתן לשליטה קוגניטיבית, ולכן הכי קל לקלקל בו, והכי קשה לתקן (כשגדולים). תמצאי פתרון טכני לפשפוש תוך כדי הנקה (להניק עם חיתול, או אפילו טיטול מונח עליה, להניק בקערה וכד') כך שלא תרטבו אבל שעדיין, היא תהיה מודעת אם יש הרטבות מעבר להנקות. הטיטולים פשוט מקלקלים אותם בזה, באופן שלא יאמן. - ואם היא לא עושה קקי בלילה, אז זה באמת לא סיפור גדול, אפילו אם מפספסים.
אצלנו - כבר יש שיפור: שמתי לב שהפיפים של הלילה הם תמיד בסוף ההנקה, בדרך כלל אחרי הפסקה קטנה. עוד כמה לילות של כיוונון האבחון, ואולי אנסה לפשפש אותו, במקום רק לקלוט את הפיפי ולהשמיע את הצליל. עוד רעיון קטן, שלא ברור לי למה לא חשבתי עליו קודם, אבל שיפר לי את איכות השינה: יש לי ליד המיטה שתי קערות - אחת גדולה, שבתוכה הוא עושה את הפיפי (גדולה: כדי שלא ישפריץ, גם אם לא מכוונן, ושיוכל "לשבת" בתוכה) ואחת קטנה, שאליה אני מעבירה את הפיפי אחרי שהוא מסיים. כך הקערה שבה הוא עושה מתייבשת לפעם הבאה (שלא ישב בתוך פיפי) ובכל זאת אני לא צריכה לקום כל פעם לרוקן ולנקות את הקערה, אלא רק בבוקר.

כבר לא עושה פיפי כל הנקה בלילה. אתמול הפיפי הראשון (והיחיד בלילה) היה בערך ב-3:30.
כבר די הרבה ימים המיטה יבשה לגמרי.
ישן עם מכנסי בד דקים, כי קר מדי (והוא מוריד מעליו את השמיכות). בלילות הראשונים היו רטובים, עכשיו כבר לא.
לחלק מהילדים בבית התינוקות יש פטריות קשות באיזור אברי המין. לקטנצ'יק לא - ואני זוקפת את זה גם לעובדה שלפחות 10-11 שעות ביממה הוא בלי טיטול.
במשך היום, לבוש יותר ואני עובדת יותר וגם קוראים לי פחות אליו כי יונק במרווחים גדולים יותר - ולכן כמעט כל הזמן בחיתול.

התלבטתי אם לכתוב בהקשר של הנקה או של בלי חיתולים, החלטתי לכתוב כאן, על גמילת הלילה של תולי.
הוא בן שנה וקצת, והחלטנו שהגיע הזמן להעביר אותו לחדר של הבכורים - בעיקר כדי שאבא (שמתעורר בקלות ונרדם חזרה בקושי רב) יוכל לחזור למיטה שלנו. כל הזמן חשבתי שקודם אעביר אותו (בתהליך הדרגתי), ואח"כ, אם יהיה קשה מדי לקום, נעשה גמ"ל, אבל ערב אחד, זה פשוט הרגיש לי נכון, ואמרתי לו שינק היטב, ואח"כ ישן טוב עד הבוקר, ובבוקר ינק שוב. כרגיל, הוא התעורר כמה פעמים בלילה, בבכי - שבדרך כלל היתי פותרת ע"י הנקה (ותוך כדי - פיפי), אבל לא בכי של בקשה לינוק. לא מוכן למוצץ ולכלום - עד שברגע אחד, נרגע, מוכן מוצץ ו... עושה פיפי.
בלילה למחרת נפל לי האסימון, ומיד בתחילת הבכי, הצעתי לו לעשות פיפי. עזר. הבכי היה קצר, עשה פיפי וחזר לישון. כך במשך לילה או שניים. כשכל ערב אני אומרת את המנטרה - תינק היטב, תישן טוב, ובבוקר תינק שוב.
אח"כ, כמו שטוענים שקורה הרבה, הוא כנראה החליט, שאם הוא לא יונק, אז אין סיבה להתעורר - ובמשך כמה לילות, הוא התעורר רק לאחר שעשה פיפי.
חלפו 3-4 ימים, והוא התאפס: מתעורר לפיפי פעם או פעמיים בלילה, וישן טוב מעבר לכך. יונק לפני השינה ובבוקר (ובמשך היום). אחרי כשבוע, הוא התעורר פעם אחת וביקש לינוק (לא במילים שעוד אין לו, אבל בבכי שונה ותנועות). נתתי לו מים (מהבקבוק שלי - עם פיית ספורט), והוא נרגע וחזר לישון.
(כרגע אנחנו שוב בתקופת פספוסים, אבל כנראה בגלל שהוא (כמעט כרגיל...) חולה.)
בסך הכל, נראה לי, שיותר מאשר גמ"ל, זה היה ניתוק ההתניה שבין פיפי ויניקה, ובא בזמן מתאים לו, ולכן עבר בכזו קלות (לא "סדרת חינוך" כמו שיש הקוראים לגמ"ל).
מעבר לכך, עם התחממות הימים והחגים, יצא לנו להיות יותר שעות בלי חיתולים. כשהוא איתי - כמעט אין פספוסים. כשהוא על הרצפה - הוא עושה תוך כדי משחק, בלי הודעה ברורה (לפחות לא משהו שאני מזהה). לא ממש מפתיע לאור העובדה שרוב היום הוא בטיטול, בבית התינוקות.
"בילינו" אתמול במיון (אזעקת שווא), - והאחות מאד התלהבה מזה שאני "הורסת לה את הסטטיסטיקה של ההורים הצעירים" ושהוא עושה בדיקת שתן בכוס ולא בפיפיה (באשפוז לפני חודש, זה ממש הציל אותנו, כל בדיקות השתן הרבות נעשו לכוס).

נסענו לצעדה. כל הצעדה הוא היה עלי, בלי טיטול, עם עצירות לפיפי. כמעט ללא פשפושי סרק, וללא פספוסים. באחת הפעמים, מישהי שראתה אותנו אמרה "כזה קטן בלי חיתול? כל הכבוד" (מעניין מה היא היתה אומרת אם הוא היה עוד יותר קטן... בטח זה כבר לא היה כל כך חיובי).
אתמול בלילה - לילה ראשון בחייו ללא התעוררות וללא פיפי! (דווקא היה עם טיטול, כי נרדם בנסיעה ולא רציתי להעיר אותו, אבל הטיטול היה יבש).

כיף (-:

הגמ"ל חזר למדבר בבעתה (או בבעיטה).

הגמ"ל חזר למדבר בבעתה (או בבעיטה).
בעברית, בעברית, בבקשה.

בעברית? הוא שוב יונק בלילה.

אה.

נראה לי שהילד הזה מנסה ללמד אותי להרפות.
אחרי כמה לילות של התעוררות בסביבות 3:00 ואי-הרדמות (או בעצם הרדמות והתעוררות תוך כמה דקות) במשך שעה וחצי, כולל בקשות מפורשות, גם אם לא מילוליות, לינוק - אבל אמא, שלא קראה מספיק טוב את מה שכתוב באתר הזה, החליטה שאם הוא כבר הראה שהוא יכול לישון בלי, אז כדאי להתעקש כמה ימים - בסוף הבנתי שמוטב להניק ולגמור עניין תוך 5 דקות, ולא למשוך שעה וחצי שלא עושות טוב לא לי ולא לו (במיוחד שאח"כ יומעבודה).
אז עכשיו, אם הוא מבקש מפורשות לינוק (ולא בכי כללי), אני כן נותנת לו לינוק.
אחרי לילה או שניים כאלו - הוא חזר לישון כל הלילה.... פעם כן ופעם לא, אבל ללא ספק יותר טוב מפעם. אתמול למשל, ישן כמעט רצוף (התעוררות אחת קצרה לא ליניקה), ללא עשיית פיפי - עד 6:15 בבוקר!

הוא כנראה אוכל משהו שלא טוב לו, אבל אין לי מושג מה. בשבוע האחרון עושה קקי הרבה מאד פעמים ביום, לפעמים טיפונת כל פעם. לא שלשול. אבל כן חומצי מהרגיל, בצבעים מוזרים (שלשום היה ממש סגול), חלק מהזמן ריח חריף (לא רגיל).

ביומעיון - כל זמן השהות שם (למעט איזו חצי שעה - שעה בסוף, כשכבר חשבתי שאני בדרך הביתה) היה בלי חיתול, עם פספוס אחד בלבד של פיפי.

<נראה לי שהבלוג הזה הופך להיות יותר מאשר רק על בלי חיתולים. מילא.>

בשבוע שעבר, יום רביעי, לראשונה תולי זחל אל הסיר, התיישב עליו - ועשה פיפי - כשהכל ביוזמה וביצוע עצמי (הוא היה חצי עירום מראש, לא להגזים...). מאז עשה זאת עוד כמה פעמים. היום, אבא קילח את כל החבורה. כשהוצאתי את תולי בשביל להלביש אותו, אמר לי ש"קלקלתי" אותו: במקום להשתין במקלחת כמו כל תינוק, הוא זחל החוצה (מאיזור המקלחת, באותו חדר) לסיר, התיישב ועשה פיפי.... ענק הגמד הזה.
עכשיו אני צריכה לחשוב על דרך שבה הסיר יהיה זמין, אבל לא מפריע ולא "מפגע". לא אוהבת לתת לו לזחול בשירותים, כי יש לו נטיה לגשת לפח (המאד לא סטרילי) ולאסלה, וגם סתם כי הרבה פעמים הרצפה שם רטובה קצת (והוא עוד זוחל, ונרטב כולו). או שנחכה שבוע-שבועיים עד שיעבור להליכה (כבר עושה צעד-שניים.... טוב, הגיע הזמן, חשבתי שיעשה את זה לפני 3 ח'...).

אני מאוהבת. (ולא רק בגלל המסופר פה, כמובן).

(-:
איזה יופי!

שליחה על ידי יעל* » 19 יוני 2004, 22:34

איזה כיף!

באופן טבעי

באופן טבעי